המבקר: ליקויים במערכת השליטה של פיקוד העורף

לאחר שלפני פחות מחודשיים פרסם מבקר המדינה דו"ח על מערכת הביטחון, הקדיש המבקר כמה עשרות עמודים מהדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') לצה"ל. בין היתר הוא מצא ליקויים קשים במערכת השליטה של פיקוד העורף וגם במחקר ההיסטוריה הצבאית והביטחונית של צה"ל.

עוד בדו"ח המבקר:

• ה"חריגה מנורמות" של ברק
• ההימור האסור של מפעל הפיס
• הקומבינה של מכוני הרישוי
• המחיר של מסעות הנוער לפולין
• סחבת ו"התחפרות" בפיתוח תיירות באילת
  

מערכות שליטה ובקרה מודרניות הן מערכות מידע ממוחשבות היכולות לאגור ולהציג מידע רב-ממדי, המספק תמונה שלמה של המצב ובכך לסייע לפיקוד העורף לנהל אירועים המתרחשים בתחום אחריותו, ולקיים תהליכי פיקוד ושליטה יעילים. עוד בשנת 1999 החל צה"ל לפתח מערכת כזאת.

מממצאי הביקורת עולה כי קיימים ליקויים רבים במערכות השליטה והבקרה הפוגעים בתפקודו: ליקויים בקישור בין מערכות מרכזיות, לרבות החיבור למערכות של גורמי ההצלה האחרים והטמעה בלתי מספקת של המערכות הקיימות. לדברי המבקר, ליקויים אלה פוגעים בהשגת ייעודן של מערכות השליטה - קבלת דיווחים שוטפים מזירות אירוע רבות, כדי לשרטט תמונת מצב עדכנית שתסייע בתהליך הפיקוד והשליטה ובניהול האירועים, שעשויים להיות בהיקפים גדולים נוכח היקפו ועוצמתו של האיום הצפוי לעורף מדינת ישראל.

מבקר המדינה כתב, כי על פיקוד העורף לשפר ככל הניתן את מערכות השליטה והבקרה שברשותו, כדי למצות מהן את המרב. "עליו להסדיר בדחיפות את סוגיית הקישוריות ביניהן ובינן לבין מערכות של משטרת ישראל וארגוני ההצלה האחרים הפועלים בעורף בעת חירום, וכן להכשיר את חייליו להשתמש בהן. כל זאת כדי שהמערכות יספקו למקבלי ההחלטות בפיקוד העורף תמונת מצב שלמה, שתאפשר להם לקבל החלטות מיטביות לצורך מילוי משימותיהם. כמו כן מן הראוי כי רשות החירום הלאומית, האמונה על גיבוש תפיסות ההפעלה במצבי החירום השונים והסדרת תהליכים בעורף, תפעל למימוש הקישוריות בין המערכות של הגופים הפועלים בעורף בשעת חירום".

בפיקוד העורף אמרו כי כלל הנושאים שהועלו בדו"ח המבקר הינם חשובים והם ילמדו את הדו"ח על כלל משמעויותיו, ויפעלו בהתאם על מנת לממשם לכדי תוכנית עבודה מפורטת. בנוסף נמסר כי במלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" וגם באסון הכרמל היה שיתוף פעולה בין כל הגורמים.

היסטוריה לא מתועדת

בנוסף בדק המבקר כיצד צה"ל ומשרד הביטחון מבצעים את חקר ההיסטוריה הצבאית והביטחונית של מדינת ישראל. הממצא המרכזי שנקבע בביקורת הוא כי לא נקבעו מדיניות מחקרית ומטרות ארוכות טווח שעליהן התבססה פעילות המחקר, הן בצה"ל והן במשרד הביטחון. עוד נמצא כי המחקר ההיסטורי בצה"ל, שאת עיקרו עושה מחלקת ההיסטוריה, אינו מקיף את כלל צה"ל ואינו מתבצע באמצעות שיתוף פעולה בין יחידות ההיסטוריה השונות.

המבקר כתב כי במשך השנים נעשית עבודה חשובה בתחום ונכתבו מחקרים חשובים למערכת הביטחון. עם זאת, בביקורת הועלו ליקויים מהותיים שמקורם, לדברי מבקר המדינה, בהיעדר מדיניות ושיטתיות, במידה לא אחידה של רלוונטיות למערכת הביטחון, ובהיבטים מסוימים, בנוגע לצה"ל, אף באי ישומן של הוראות.

הוא כתב, כי ראוי שהרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון יקבעו את מדיניות המחקר ההיסטורי

 הנוגעת לצה"ל ולמשרד הביטחון, בהתאמה. המבקר כתב גם כי הליקויים שנמצאו מצטרפים למניין הליקויים בתחום השמירה על ערכי העבר במערכת הביטחון, שהועלו בדו"חות קודמית של מבקר המדינה. הוא העיר, כי אם הליקויים לא יטופלו, לא זו בלבד שתיפגע יכולתה של מערכת הביטחון למצות את הפקת הלקחים מניסיון העבר לצורך התמודדות עם אתגרי העתיד, אלא גם לא ניתן יהיה לתעד באופן המיטבי את ההיסטוריה הצבאית והביטחונית של מדינת ישראל ולשמור כיאות על הממצאים ההיסטוריים החיוניים להמחשה ולהנחלה לציבור של המורשת והתפתחות צה"ל ועמו ייפגע הזיכרון ההיסטורי הצבאי והביטחוני של מדינת ישראל.

מדובר צה"ל נמסר, כי "לאור הערת המבקר, היחידה להיסטוריה של משרד הביטחון ומחלקת היסטוריה של צה"ל קיימו ביניהם עבודת מטה וגיבשו דפוסים לשיתוף פעולה בעתיד".

ממשרד הביטחון נמסר: "בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים למחקר ההיסטורי, פעלה בשנה האחרונה הנהלת המשרד לגיבוש תפיסת הפעלה של המחקר ההיסטורי במשרד, לצד גיבוש ואישור תוכנית רב שנתית עוד טרם דו"ח המבקר. בנוסף לכך, הגדיל משרד הביטחון את התקציב לטובת המחקר ההיסטורי. כמו כן, ניתן דגש מחודש לנושא התיעודי ההיסטורי, באופן שהמחקר יתבצע במקביל לביצוע פרויקטים לאומיים משמעותיים. כך למשל, הוחלט כי נושא מעבר צה"ל לנגב יתועד בזמן אמת, על מנת שאיסוף המידע והמחקר ההיסטורי ייעשו באופן המיטבי".