המבקר: אסור ששיקול כספי ימנע המסע לפולין

המסע לפולין - לא לכולם: מבקר המדינה מצא כי 65% ממשלחות התלמידים שיצאו לפולין נמצאים בשליש העליון של קבוצות הטיפוח, בזמן ששיעורן באוכלוסיית הייחוס הוא 32% בלבד. בשליש התחתון של קבוצת הטיפוח השתתפו רק כ-6% מהמשלחות, בעוד ששיעורים באוכלוסיית הייחוס הוא כ-26%. מקבוצת הטיפוח שלה החסכים הגדולים ביותר - לא היו כלל משלחות. כך עולה מהדו"ח המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג').

עוד בדו"ח המבקר:

• ה"חריגה מנורמות" של ברק
• ההימור האסור של מפעל הפיס
• הקומבינה של מכוני הרישוי
• המחדלים בפיקוד העורף
• סחבת ו"התחפרות" בפיתוח תיירות באילת
  

מהנתונים עולה כי יש מתאם חיובי בין מדד הטיפוח של בית ספר לבין השתתפותו במסע לפולין. אולם, לדברי המבקר, הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע לפולין יכולות להיות כספיות, נפשיות, אידיאולוגיות, אי-מודעות או אי-כלילת ההשתתפות במסע בסדר העדיפות של התלמיד או של הוריו. המבקר כתב, כי סביר להניח שבית ספר שלתלמידיו חסכים גדולים יעדיף להשקיע משאבים בקידומם מאשר בהשתתפות במסע לפולין. 

קבוצת טיפוח 1 - הכי גבוהה. 9 - הכי נמוכה. מתוך דו"ח המבקר

אבל, בפועל, משרד החינוך לא בדק את הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע. המבקר העיר כי על המשרד לעשות זאת ולבדוק בין היתר גם את משקל התשלום באי השתתפותם של התלמידים במסע. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער מוטלת החובה להכין מסד נתונים ממוחשב עם כל המרכיבים הרלוונטיים למסעות, שממנו יוכל להפיק מידע שיסייע לו לאתר נקודות תורפה וכשלים הנוגעים להם ולפעול לתיקונם.

המבקר גם בדק מהיכן יוצאות המשלחות. 55% מהמשלחות לפולין הן מבתי ספר באזור תל-אביב והמרכז, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 40%. בתי הספר במחוז חיפה והצפון היוו 20% מהמשלחות, למרות שהן מהוות 25% מבתי הספר. גם במחוז הדרום וביהודה ושומרון המצב דומה. בפועל מספרם של התלמידים שיוצאים לפולין הוא כ-25 אלף בכל שנה. ההוצאה הכספית הכוללת למסע בשנת 2009 הייתה כ-162 מליון שקלים, כשהורי התלמידים נשאו בעיקר הנטל.

פחות מהצפון. יותר מתל-אביב. משלחת לפולין (צילום: רויטרס)

וכמה עולה המסע? בסוף 2009 פרסם משרד החינוך מכרז חדש והתשלומים שנקבעו בו היו 5,900 שקלים לתלמיד במשלחת היוצאת בסבב הראשון, 5,500 שקלים לתלמיד במשלחת היוצאת בחודש מרס ו-7,000 שקלים לתלמיד במשלחת בחודש אפריל.

התנהגות בלתי-ראויה? קשה לצפות

בדו"ח בדק המבקר גם את התלונות על התנהגות בלתי הולמת של בני נוער במהלך המסע. המבקר מצא כי בהוראות הקבע של משרד החינוך מפורטים תבחינים לבחירת בני הנוער המצטרפים למסע. נקבע כי במסעות ישתתפו תלמידי כיתות י"א-י"ב, שהחליטו להצטרף מבחירה חופשית, גילו עניין בנושא ועברו בדיקה של התאמה חברתית. נקבע שאין לשתף במסע בני נוער שיש חשש ממשי שהתנהגותם במסע תהיה בלתי-ראויה, ובני נוער שיש לגביהם חשש שיתקשו לעמוד בחווייתו.

מספר המשתתפים גדל, אך תוכן המסע לא נבחן לעומק (צילום: AP)

בינואר 2007 מינה ראש מינהלת פולין דאז, יוסי לוי, ועדה לבדיקת התנהגות בני נוער במסע לפולין. הוועדה התבקשה לבדוק את היקף ההתנהגות החריגה, לרכז נתונים על מקרים אופייניים, לעמוד על הסיבות לכך ולהציע הצעות למניעתה. הוועדה הקימה שתי ועדות משנה: האחת עסקה בבחירת תלמידים למשלחת ובהכנתם ליציאה למסע, והאחרת עסקה בקביעת כללי התנהגות של המשלחות. ועדת המשנה האחת המליצה על בחירה קפדנית ובלתי-מתפשרת של התלמידים למשלחת לפי הקריטריונים המופיעים בהוראות הקבע: החתמת כל תלמיד והוריו על תקנון מפורט,

השתתפות מלאה של היוצאים למסע בכל שלבי ההכנה לקראתו, איסור שיתוף תלמידים שלקחו חלק בהתנהגות אלימה והפעלת פיקוח ובקרה אפקטיביים מטעם המשרד על ההכנות. ועדת המשנה האחרת קבעה הנחיות להתנהגות בני הנוער במסע.

הוועדה ציינה כי התקשתה באיסוף מידע לגבי היקף ההתנהגות החריגה, מאחר שלא היו נתונים על כך. היא ציינה כי בבדיקה שעשתה במינהל ובאגף הביטחון במשרד התברר שבדרך כלל התנהגות התלמידים הייתה טובה, אולם הערכה זו התבססה על שיחות ולא על איסוף מידע.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר המשרד כי "בשנים האחרונות" מחייבת המינהלה את ראשי המשלחות לדווח לה על אירועים חריגים, ויש לה מקורות מידע נוספים כמו שגרירות ישראל בפולין ואנשי הביטחון המלווים את המשלחות. דיווחים אלה מתויקים במינהלה. המשרד הוסיף שבכוונתו לשלב דיווחים אלה גם במערכת הממוחשבת. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לוודא כי מועברים לעיונו כלל האירועים החריגים שהתרחשו ודרכי הטיפול של בתי הספר באירועים אלה. כמו כן המשרד נדרש לבחון את היקף התופעה ולבחון אם ההנחיות שהוציא אפקטיביות ונותנות מענה הולם לבעיה.

בדברי הסיכום לפרק, כתב המבקר, כי כבר יותר משני עשורים מתקיימים בחסות משרד החינוך מסעות בני נוער לפולין, ומספר המשתתפים בהם הולך וגדל. אך תוכנו של המסע לא נדון בדיון מעמיק במשרד החינוך. המבקר כתב, כי על הנהלת משרד החינוך לבדוק אם מטרות המסע הושגו ולבחון

 אותן לאור התמורות הרבות שהתחוללו בחברה הישראלית ובאירופה. כמו כן מוטלת עליו החובה לבחון מחדש את אתרי המסע ומסלוליו ואת הדרך המיטבית להנחלת זיכרון השואה.

הוא הוסיף, כי על המשרד להכין מסד נתונים ממוחשב עם כל המרכיבים הרלוונטיים למסעות, ומהם יוכל להפיק מידע שיסייע לו לאתר נקודות תורפה וכשלים הנוגעים להם, להסיק מסקנות ולתקן את הטעון תיקון. המבקר כתב עוד, כי חלק הארי של המסע ממומן בידי ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות והם אינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק מהן הסיבות לאי-השתתפות תלמידים במסע ולדאוג ששיקולים כספיים לא ימנעו את השתתפותם בו.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "אנו רואים במסעות לפולין ערך חינוכי רב. בהתאם לזאת, החליט המשרד להגדיל את קרן המלגות לפולין ממיליון לכ-5 מיליון שקלים, במטרה להגדיל את מספר המשתתפים במסע, תוך מתן עדיפות לתלמידים ממדרג חברתי-כלכלי נמוך. בהתייחס לתלמידים אשר אינם משתתפים במסע לפולין, יצויין, כי החל מינואר 2011 מפעיל המשרד תוכנית לימודים המיועדת לתלמידים אשר אינם לוקחים חלק במסע לפולין. התוכנית מחייבת את תלמידי כיתות יא' ו- יב' לקחת חלק בתוכניות הלימודיות אשר מתקיימות במרכזים להנחלת זיכרון השואה". במשרד הוסיפו כי "לאחרונה הודיע שר החינוך, גדעון סער, כי בשנה הבאה יוצג מודל חדש לסבסוד דיפרנצאלי של המסעות לפולין על פי מדד טיפוח, במטרה להגדיל באופן משמעותי את מספר התלמידים שלוקחים חלק במסע".

לטענה על חוסר המידע על הסיבות שבגינן התלמידים לא יוצאים לפולין, נמסר: "מזה כשנתיים עורכת ראמ"ה (הרשות להערכה ולמדידה) מחקר מקיף, אשר נועד לבחון את כלל ההיבטים של המסע לפולין. המשרד ייבחן את הסוגיה בהתאם למסקנות והמלצות המחקר. יצויין, כי המחקר נמצא בשלביו הסופיים ועם סיומו יפרסם המשרד את תוצאותיו לציבור".