חברי הקונגרס, החלטתי לספח את כצל'ה

לקראת נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקונגרס, ביום שלישי הקרוב - פנינו לארבעה חברי כנסת וביקשנו מהם לכתוב לו נאום. לפניכם הצעתו של ח"כ אחמד טיבי:

גבירותי ורבותי. חברי קונגרס נכבדים.

שוב אנחנו נפגשים ועולם כמנהגו נוהג. קמים על ישראל לכלותה, רודפים אותנו, ולא נותנים לנו מנוח. כבן-בריתכם, באתי לשאוב מכם עידוד למדיניות "שב ואל תעשה", שאני מנהיג בכישרון רב. אין ספק ש"הישרדות" היא מילת המפתח במזרח התיכון, ולכן חשוב שממשלתי תשרוד. עזרו לי חברי הקונגרס, לשרוד. עזרו לי להישאר יחד עם אביגדור ליברמן ואלי ישי וגם עם אהוד ברק. כך נוכל לשמר את התקווה לעתיד אפור יותר, ואולי קצת יותר שחור. אם הייתי מאמן קבוצת כדורגל, הייתי מתוודה: זה ההרכב, ועם השחקנים האלה אשחק, העיקר להישאר בליגה. וכדורגל משחקים משבת לשבת.

"כתבתי לך נאום" - הכותבים הנוספים:

•  נשב לשולחן, לא נהיה הסעודה / אורי אורבך
• ארץ ישראל שייכת לעם היהודי / מירי רגב
• הקצתי מחלום ארץ ישראל השלמה / איתן כבל
  

אני לא מבין חברי הקונגרס ובית הנבחרים, מדוע אנשים נתפסים למילה אחת שאמרתי פעם או פעמיים. אז אמרתי בבר-אילן מדינה פלסטינית. נו אז מה?

ב. אמרתי מדינה, לא אמרתי מדינה עצמאית. ואמרתי פלסטינית מפורזת ולא פלסטינית ריבונית. איך זה שאנשים הבינו אותי לא נכון?

מה, אני הראשון שאומר ולא מקיים? אדוני הנשיא, מי כמוך יודע, גם אתה הבטחת לאבו מאזן להתנגד לבנייה בהתנחלויות ולהקפיא אותן - יעני, לחצת עלי קצת בהתחלה, אבל הגענו לעמק השווה בנושא הזה, והשארנו את הנשיא עבאס תלוי באוויר. זה הזמן להודות לכם, חברי הקונגרס, שעזרתם לי "להסביר" לנשיא אובמה שעלי לא לוחצים בעניין ההתנחלויות. ביטאתם היטב את רחשי הלב של הציבור שבחר בכם, העם האמריקני הידיד.

כידוע לכם, המזרח התיכון רועש וגועש, יש הפגנות והפיכות, אז למה לא לחכות עשור או שניים כדי לתת לצעירים הערבים אפשרות להתבסס, ואולי אז נחדש את השיחות, לאו דווקא מהמקום בו הן נפסקו. חשוב לנהל שיחות. וואו, כמה שאנחנו אוהבים משא ומתן, וכשאין שלום - אפשר שוב לנהל משא ומתן.

צוקרברג השתגע?

חוץ מזה, אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון (הפסקת צחוק. מנופף ואומר תודה) זו הדמוקרטיה היחידה שבה אנחנו מאפשרים לערבים לדבר כאן בכנסת. הם צועקים כל הזמן, הם לא נחמדים, למרות שאנחנו נותנים להם משכורות בסוף החודש ויש להם רכב צמוד, ממש כמו חברי הכנסת היהודים. נכון, שכשהם חוזרים הביתה הכביש לא מי יודע מה, ובטייבה הכל מזופת חוץ מהכבישים, וגם מערכת הביוב קצת מקולקלת, אבל אל דאגה - הריח לא חזק.

כדורגל הם יכולים לראות בטלוויזיה, לא חייבים איצטדיונים. ממתי ערבים אוהבים כדורגל? אנחנו כה נדיבים איתם. בכל זאת מדובר בדמוקרטיה של יהודים ובלב יהודי רחמן. כל הזמן מחוות של רצון טוב. אני רוצה להודות לכם שאתם לא מעירים לנו, על מעמד המיעוט הערבי, כי בכל זאת אתם דואגים ליהודים, בני הברית היחידים שלכם באזור הזה, ובינינו - דמוקרטיה מתאימה רק ליהודים.

כעסתי מאוד על הצעירים במצרים ובתוניסיה. פתאום הם משתמשים בפייסבוק? עושים הפיכות? רוצים דמוקרטיה, והכל בדרכי שלום? הגזימו קצת, מה הם חושבים, שהם יהודים? תגיד, כותבים ערבית בפייסבוק? מארק צוקרברג השתגע? נורא.

האיום האיראני משאול מופז

וכמו בכל מדינה דמוקרטית אני חייב להיוועץ בבני הברית הטבעיים שלי, ידידי אביגדור ליברמן והשר המלומד אלי ישי. אלו האנשים שאיתם אני מתייעץ, כי אנחנו דמוקרטיה. אדוני הנשיא, אם היו לך יועצים כאלה, ארה"ב היתה נראית אחרת.  

כמעט שכחתי להזכיר את האיום האיראני - לא הכור בבושהר, אלא שאול מופז. צץ לו לפתע ומציג תוכניות מדיניות ומעז לומר שהסכם הפיוס בין פתח לחמאס הוא הזדמנות פז, לא אמרתי לך אדוני הנשיא שהאיום יבוא מכיוון איראן? אולי הפילוסוף יובל שטייניץ יפסיק גם את העברת הכספים אליו מהכנסת בסוף החודש. ומה פתאום הערבים האלה רוצים ממשלת אחדות? מה הם חושבים לעצמם? שהם יהודים? אחדות יש רק אצלנו. אצלם זה טרור.

חברי שני הבתים. יש לנו הזדמנות פז וחלון הזדמנויות כזה לא ישוב לעולם. זה הזמן להודיע לכם על רצוני לצרף את כצל'ה ואת האיחוד הלאומי לממשלה הזו כדי לחזק את התקווה ולרצות את הנהגת העתיד של מדינת ישראל - ציפי חוטובלי, דני דנון, כרמל שאמה, זאב אלקין, אופיר אקוניס ויריב לוין. וגם את מירי רגב.

תשאלו בוודאי מה עם מיכאל בן ארי? אני אשאיר אותו לנאום הבא בשנה הבאה כי בכל זאת, אני רוצה לתת תקווה לעמי האזור.

ח"כ אחמד טיבי, רע"מ-תע"ל

Read the speech in English