עולם הרילוקיישן: יותר חברות מעבירות למזרח

תחום הרילוקיישן הולך וגדל בשנים האחרונות, וכך גם תשומת הלב לה הוא זוכה מעולם העסקים. רק בשבוע האחרון נערכו בארץ שני כנסים מקצועיים גדולים בתחום, ובסוף החודש אף ייערך אחד נוסף, עליו נפרט בהרחבה בהמשך.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

בתחום קיימים הצלחות וכישלונות זה לצד זה, וצבירת ידע לגבי הדרך לנהל אותו היא קריטית לגוף השולח את עובדיו לחו"ל. מחקרים של השנים האחרונות שופכים אור על הנושאים הקריטיים שבתחום זה.

סקר של בית היועצים ורואי החשבון ארנסט אנד יאנג שנערך ב-2010 מגלה כי הקשיים המרכזיים המדווחים על ידי עובדים בתהליך הרילוקיישן נוסעים לתגמול הכספי (67%), קשיי משפחה ובן/בת זוג (58%), קשיים בעת החזרה אל מדינת המקור (32%), וקשיים הנוגעים למגורים ולתרבות המקומית  (19%).

אחת הסטטיסטיקות החשובות בתחום זה היא כי רק 9% מבני הזוג של העובדים הנשלחים מוצאים עבודה בעת תקופת הרילוקיישן. זה אחוז נמוך המהווה גורם קריטי, הן למשק הביתי והן לאיזון המשפחתי, ודאגה לנקודה זאת מראש תעלה את הסבירות כי הזוג לא יארוז את חפציו לפני מועד סיום השליחות ויחזור.

מאחורי כל אחד מהסעיפים שהוזכרו כאן עומדים מקרים של עובדים אשר סיימו לפני המועד את שליחותם לחו"ל, וכל מקרה כזה משמעו לחברה הן עלויות של משלוח תכולת דירה, איתור והכשרת ושליחת עובד חלופי, ואובדן זמן ההכשרה וההוצאות שהושקעו בעובד החוזר.

15% מהחברות שתושאלו על די ארנסט אנד יאנג דיווחו כי יותר מ-10% מהעובדים שהן שולחות נושרים ושבים לפני מועד סיום הרילוקיישן, וחלק מהחברות אף דיווחו על 30% ומעלה בנתון זה. מאותו הסקר עולה גם כי כ-10% מהעובדים מתפטרים מעבודתם בחברה השולחת, במהלך השנתיים של לאחר החזרה מרילוקיישן.

לזהות הארץ שאליה נשלח העובד יש חשיבות בתהליך הזה. הסקר של מכון ברוקפילד מגלה כי משנת 1999 ועד 2006 חלה עלייה באחוז התאגידים שמרכזם באירופה, ואילו החל מ-2006 תהליך זה נעצר, ולעומתו מתרחשת עלייה באחוז התאגידים שמרכזם במזרח אסיה, כאשר לאורך כל התקופה המתוארת מתקיימת ירידה משמעותית מתמדת באחוז התאגידים שהנהלותיהם יושבות בארה"ב.

לפיכך אין זה מפתיע לראות כי יעדי הרילוקיישן הראשיים, על פי בדיקה של מכון Mercer, הם היום על פי הסדר: סין, בריטניה, ארה"ב, תאילנד, הודו, הונג קונג, קנדה, אוסטרליה, מקסיקו, וגרמניה. מעניין לראות כי ארה"ב ירדה מהמקום המוביל שהיא תפסה בתחום זה בעבר, ועולה המשקל של יעדי רילוקיישן במדינות השווקים המתפתחים, וקודם כל במזרח אסיה. יעדים המתאפיינים בפערי תרבות גדולים מול המערב, ומחדדים את הצורך בהכשרה של העובד. לכן, אין זה מפתיע שנכון להיום כ-80% מהחברות בארה"ב השולחות עובדים לחו"ל מספקות להם הכשרה בין-תרבותית כלשהי.

הנושא האישי והדגש על הצורך בהכשרה התרבותית הביא גם לשינוי פרופיל העובד הנשלח לרילוקיישן. בעבר הנטיה הייתה לשלוח עובדים צעירים ורווקים אשר אורח החיים שלהם גמיש, ההתלהבות שלהם משינויים גדולה, והם קלים יותר לניוד. התוצאות בשטח שינו את המגמה הזאת.

בשנים האחרונות אנו עדים לירידה באחוז העובדים ברילוקיישן בגילאי 20 עד 40, ועליה באחוז המבוגרים. אנשי משאבי האנוש העוסקים בתחום הבינו כי עובד מבוגר יותר צפוי להיערך בצורה מושכלת יותר לשינויים שעומדים בפניו, ולגלות יותר יציבות בתגובה לקשיים שמולם יעמוד. כל אלה העלו עם השנים את אחוז הנשואים בקרב הנשלחים, אשר בתחילה מקובל היה לשלוח אותם עם משפחתם, על כל העלויות הכרוכות בדבר. לאחרונה המגמה השלטת היא לשלוח את העובדים לבדם. ואכן, המחקרים בתחום זה מצביעים, על ירידה באחוז היוצאים לרילוקיישן עם ילדיהם, למרות העליה באחוז הנשואים.

ניתן לקבל כאן תמונה ראשונית של מורכבות התחום הזה ושל הצורך של החברה השולחת להכין את הרילוקיישן באופן מושכל, מה שמעלה את הצורך בכנסים שיביאו מידע משמעותי לידיעת מחלקות משאבי אנוש של חברות. לטובתן, ב-30 במאי ייערך כנס GoodMove 2011 של חברת אושן רילוקיישן בשיתוף עם אוניברסיטת ת"א. הכנס יביא מומחים מאירופה, ארה"ב וישראל שירצו בנושאי ניהול טאלנטים וניודם, בניית מדדים להצלחה, ניטור תהליכים והתאמת מדיניות הרילוקיישן לתנאים המשתנים.

רשימת המרצים בכנס בהחלט בנויה לכיוון זה. בין השאר, ירצו בו קרן סמדלי, יועצת ניהול באנגליה לחברות ויחידים, שדרנית רדיו ב-BBC ומומחית בתחום מערכות יחסים, שתנחה מפגש בנושא העומס שרילוקיישן גורם למערכות יחסים בין בני זוג ולמשפחות; סוזן שניידר, נשיאת ERC, ארגון הרילוקיישן העולמי, אשר תרצה אודות ניהול טאלנט במסגרת ניוד עובדים; שרון רהר, מומחית בינלאומית למשאבי אנוש אשר תרצה על החזרה של העובד מרילוקיישן ופרופ' גלעד חן שידבר על ההשפעות של מוטיבציה ולחץ על אפקטיביות של רילוקיישן ועוד.