המדינה: כיל תשקם את ים המלח ב-7 מיליארד ש'
שר התיירות מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה ארדן הודיעו כי הפתרון לעליית המפלס בדרום ים המלח יהיה באמצעות קציר מלח מלא. ארדן: "המפעלים צריכים לממן, על פי העיקרון של המזהם משלם". שר התיירות ידרוש שהמפעלים ישתתפו גם במימון קרן לפיתוח תיירותי בהיקף של מיליארד שקל
הפתרון לעליית המפלס בדרום ים המלח יהיה באמצעות קציר (איסוף) מלח מלא - כך הודיעו היום (ב') שר התיירות סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן. במסיבת עיתונאים משותפת שקיימו השניים בתל-אביב הודיע מיסז'ניקוב כי ההכרעה שלו תהיה בהתאם לדו"ח הסביבתי שגובש עבור החברה הממשלתית שהוקמה לבדיקת הנושא. לדבריו, בתקופה האחרונה פעל משרדו במשותף עם המשרד להגנת הסביבה לגיבוש מתווה לים המלח שיכלול גם פיתוח תיירותי וכלכלי לאזור.
- להזיז מלונות או לנקות את הבריכות בים המלח?
- המלונאים נושמים לרווחה: קציר המלח נכון והגיוני
- דו"ח ממשלתי: קציר מלח למניעת הצפה בים המלח
גם אתם חרדים לגורל ים המלח? שתפו בפייסבוק
השרים ציינו כי בכוונתם לדרוש שהטלת המימון של פעולות קציר המלח, המוערכות בכ-7 מיליארד שקלים, ימומנו על ידי מפעלי ים המלח. "מי שצריך לממן את הקציר הם המפעלים, על פי העיקרון של המזהם משלם. המלח הוא תוצר של הפעילות התעשייתית של המפעלים ומהבחינה הזאת המלח המצטבר הוא פסולת תעשייתי שלהם", אמר השר ארדן.
בשבועות הקרובים תובא ההחלטה לאישור הממשלה. עם זאת, השרים ציינו כי ייתכן שיהיה צורך גם בחקיקה פרטית. כמו כן, השרים הביעו תקווה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתמוך בהחלטה ויסייע במימושה.
בכל הנוגע לסוגיית המימון, מצויים המפעלים בתקופה האחרונה בדיונים בנושא מול משרד האוצר. השרים ציינו כי בשלב זה המשא ומתן של מפעלי ים המלח מול משרד האוצר עודנו תקוע. במידה שלא תושג הסכמה בנושא, צפויים הצדדים להגיע לבוררות.
כמו כן השרים ציינו כי בכוונתם לדרוש את העלאת התמלוגים המושלמים על ידי המפעלים למדינה מ-5% כיום ל- 10% בעתיד, כפי שמאפשר חוק הזיכיון. בשלב זה עדיין לא ברור מאין יגיע הסכום למימון השיקום, וייתכן כי הוא יהיה קשור להעלאת התמלוגים
סוגיית העלאת התמלוגים שהמפעלים משלמים למדינה מצויה כבר בהליך בוררות. על פי הסכם בין המדינה לכי"ל מ-1995, החל משנת 2010 ניתן לדון מחדש בגובה התמלוגים של כיל על כריית אשלג,בהיקף של יותר מ-3 מיליון טון בשנה - ובלבד ששיעור התמלוגים על הייצור העודף שמעל 3 מיליון טון לשנה לא יעלה על 10%.
ממשרד התיירות נמסר עוד, כי "נדרוש מהאוצר להקים קרן ייעודית בהיקף של כמיליארד שקל בפריסה לחמש שנים, שמתוכם 750 מליון שקל הינם כסף תקציבי ו-250 מיליון שקל הם מימון של מפעלי ים המלח, באמצעות העלאת התמלוגים. כספי הקרן ישמשו לתמרוץ יזמים, פיתוח תשתיות תיירותיות והקמת אטרקציות".
"האזור הזה אין שני לו בעולם אך הוא בשפל המדרגה. זהו איזור מוזנח, אבוד, הפסיקו להתייחס אליו. היום אין סיבות אטרקטיביות לבוא לים המלח, אין מה לעשות שם אחרי תשע בערב", אמר השר מיסז'ניקוב. השר ארדן ציין כי ים המלח הוא משאב טבע ייחודי וכי יש לשמור עליו למען הדורות הבאים.
בשלוש השנים האחרונות מבצעת החברה הממשלתית שהוקמה לנושא (חל"י) בדיקה של החלופות לעצירת עליית המפלס בדרום ים המלח. באזור זה פועלת בריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח אשר מפלסה עולה בכ-20 ס"מ בשנה כתוצאה מהצטברות מלח בקרקעית. עליית המפלס מאיימת להציף אלפי חדרי מלון הממוקמים לחופה של הבריכה.
ארגוני הסביבה: החלטה אמיצה
בחודשים האחרונים הוקמה קואליציה בה היו חברים החברה להגנת הטבע, מלונאי האזור, המועצה האזורית תמר וגם חברי כנסת החברים בשדולה להצלת ים המלח - אשר תמכו בביצוע קציר מלח מלא. לטענת הגורמים בקואליציה, רק קציר מלח יהווה את הפיתרון הסביבתי והנכון ביותר מבחינה תיירותית לאזור, שכן בטווח הרחוק לא יהיה מנוס מביצועו. בתקופה האחרונה, לצד ארגוני סביבה וגורמי תיירות, עמדו גם מפעלי ים המלח לצד הקואליציה והביעו את תמיכתם בקציר מלח.
מלונות ים המלח ממעוף הציפור (צילום: lowshot )
השר ארדן התייחס היום לטענה זו ואמר כי "גם לקציר מלח יש מחיר סביבתי לא פשוט, אך בסופו של דבר אין מנוס. המפלס ימשיך לעלות ובטווח הרחוק נאלץ להגיע לקציר. בנוסף, זהו הפתרון היחידי שהוא הפיך. אם יימצא בעתיד פתרון טוב יוצר, נוכל תמיד לפרק את המסוע, לשקם את האזור, וללכת על פתרון טכנולוגי אחר"
בארגוני הסביבה בירכו היום על ההחלטה לקדם פתרון של קציר מלח לאזור וכן על ההחלטה לחייב את המפעלים במימון התהליך.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, ציין כי "יש לבחון את צמצום פעילות מפעלי ים המלח וכן את ההשפעות של מפעלי ים המלח גם על האגן הצפוני". עו"ד ברכה קרא למשרד האוצר ולממשלה לאשר בהקדם את העקרונות שהציגו היום שר התיירות והשר להגנת הסביבה. ברכה הדגיש כי לפני שמקימים קרן לטובת פיתוח אטרקציות תיירותיות, יש להשתמש בכספים לטובת שיקום סביבתי לנזק האדיר שנגרם לאורך השנים כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח.
ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, אמר גם הוא כי "אנחנו מברכים את שר התיירות מיסז'ניקוב, שקיבל את ההחלטה האמיצה, הטובה והנכונה ביותר לסביבה, ובחר בחלופה שתספק לאזור ים המלח את הפתרון היחידי שהוא ארוך טווח, תביא לאיזון מיטבי בין שלושת הגורמים המרכזיים באגן הדרומי: סביבה - תיירות - תעשייה, תצמצם את הפגיעה בערכי טבע ונוף ותשיג יציבות לאורך זמן. על מפעלי ים המלח לקחת אחריות לגבי הנושא הכספי של הפתרון הנבחר".
ראש מועצת תמר, דב ליטבינוף, בירך על ההחלטה ואמר: "זו החלטה היסטורית למען האזור הכי מתויר בישראל".
ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, שקיימה דיון מכריע בסוגיית קציר המלח בשבוע שעבר אמר: "מפעלי ים המלח עושים רווחי עתק מניצולו האינטנסיבי של ים המלח ולציבור מגיעים פירורים קטנים בלבד. הטלת העלויות של הטיפול בתוצאות הסביבתיות של פעולת המפעלים חייבת לחול במלואה על המפעלים עצמם מכוח עיקרון המזהם משלם". ח"כ חנין הודיע כי הוועדה תמשיך את מעורבותה בנושא וכי הוא יעקוב באופן אישי אחר ביצוע הפרויקט.
ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה להצלת ים המלח, בירך על החלטת שר התיירות והשר להגנת הסביבה: "לאורך כל הדרך הדגשנו כי קציר מלח מלא הוא הפיתרון היחיד למשבר באגן הדרומי, ובסוף נצטרך להגיע אליו. כעת הממשלה צריכה לגשת ליישום מהיר של ההחלטה. המצב בים המלח קשה ואין לנו עוד זמן לבזבז".
לפנייה לכתב/ת 
