כיל מבהירה: נממן רק חלק משיקום ים המלח

• לכתבות נוספות בנושא ים המלח
  

מפעלי ים המלח בירכו היום (ב') על החלטת שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, לבחור בפתרון קציר מלח מלא לשם הגנת בתי המלון בים המלח, אולם בניגוד לדרישת שר תיירות והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי המפעלים יממנו את עלות הקציר במלואו או כמעט במלואו, המוערכות בכ-7 מיליארד שקלים, נמסר ממפעלי ים המלח כי ישתתפו בחלק מהעלויות.

• להזיז מלונות או לנקות את הבריכות בים המלח?
• המלונאים נושמים לרווחה: קציר המלח נכון והגיוני
• גם אתם חרדים לגורל ים המלח? שתפו בפייסבוק 
  

"פתרון הקציר נתמך על ידנו", נמסר ממפעלי ים המלח השייכת לכיל - חברה בת של החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, "הוא בר קיימא והיחיד המאפשר את המשך התפתחות התעשייה והתיירות באזור ים המלח זו לצד זו תוך שמירה על הסביבה.

המפעלים מסרו עוד: "לאור חשיבותו הלאומית והתעשייתית של ים המלח, ולמרות שני דוחות מבקר המדינה שקבעו כי המדינה אחראית למצב, הבענו הסכמה להשתתף במימון חלק מעלויות הקציר ולאפשר את התפתחות הנגב, התעשייה והתיירות. אנו מוכנים לדיאלוג רציני עם הממשלה בנדון".

בכל הנוגע לסוגיית המימון, מצויים המפעלים בתקופה האחרונה בדיונים בנושא מול משרד האוצר. במידה שלא תושג הסכמה בנושא, צפויים הצדדים להגיע לבוררות.

השרים ציינו במסיבת עיתונאים שקיימו היום כי בכוונתם לדרוש את העלאת התמלוגים המושלמים על ידי המפעלים למדינה מ-5% כיום ל- 10% בעתיד, כפי שמאפשר חוק הזיכיון.

ממשרד התיירות נמסר עוד, כי "נדרוש מהאוצר להקים קרן ייעודית בהיקף של כמיליארד שקל בפריסה לחמש שנים, שמתוכם 750 מליון שקל הינם כסף תקציבי ו-250 מיליון שקל הם מימון של מפעלי ים המלח, באמצעות העלאת התמלוגים. כספי הקרן ישמשו לתמרוץ יזמים, פיתוח תשתיות תיירותיות והקמת אטרקציות".

סוגיית העלאת התמלוגים שהמפעלים משלמים למדינה מצויה כבר בהליך בוררות. על פי הסכם בין המדינה לכיל מ-1995, החל משנת 2010 ניתן לדון מחדש בגובה התמלוגים של כיל על כריית אשלג, בהיקף של יותר מ-3 מיליון טון בשנה - ובלבד ששיעור התמלוגים על הייצור העודף שמעל 3 מיליון טון לשנה לא יעלה על 10%.

גורמים המעורבים בנושא ציינו בשיחה עם ynet כי בהתאם להחלטה בנושא, ייתכן כי חלק מכספי התמלוגים החדשים שייקבעו – יופנו לטובת הקרן הייעודית לפיתוח האזור, אשר שר התיירות מבקש להקים.

ארדן: המזהם משלם

שר התיירות הודיע היום במסיבת העיתונאים כי ההכרעה שלו היא בהתאם לדו"ח הסביבתי שגובש עבור החברה הממשלתית שהוקמה לבדיקת הנושא. בשבועות הקרובים תובא ההחלטה לאישור הממשלה. עם זאת, השרים ציינו כי ייתכן שיהיה צורך גם בחקיקה פרטית. כמו כן, השרים הביעו תקווה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתמוך בהחלטה ויסייע במימושה.

מלונות ים המלח ממעוף הציפור (צילום: lowshot )

"מי שצריך לממן את הקציר הם המפעלים, על פי העיקרון של המזהם משלם. המלח הוא תוצר של הפעילות התעשייתית של המפעלים ומהבחינה הזאת המלח המצטבר הוא פסולת תעשייתי שלהם", אמר השר ארדן. עם זאת השרים ציינו כי בשלב זה המשא ומתן של מפעלי ים המלח מול משרד האוצר עודנו תקוע.

בשלוש השנים האחרונות מבצעת החברה הממשלתית שהוקמה לנושא (חל"י) בדיקה של החלופות לעצירת עליית המפלס בדרום ים המלח. באזור זה פועלת בריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח אשר מפלסה עולה בכ-20 ס"מ בשנה כתוצאה מהצטברות מלח בקרקעית. עליית המפלס מאיימת להציף אלפי חדרי מלון הממוקמים לחופה של הבריכה.

בחודשים האחרונים הוקמה קואליציה בה היו חברים החברה להגנת הטבע, מלונאי האזור, המועצה האזורית תמר וגם חברי כנסת החברים בשדולה להצלת ים המלח - אשר תמכו בביצוע קציר מלח מלא. לטענת הגורמים בקואליציה, רק קציר מלח יהווה את הפיתרון הסביבתי והנכון ביותר מבחינה תיירותית לאזור, שכן בטווח הרחוק לא יהיה מנוס מביצועו. בתקופה האחרונה עמדו גם מפעלי ים המלח לצד הקואליציה והביעו את תמיכתם בקציר מלח.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות