הלכה החתונה - אבל מה עם המקדמה?

כשפגשת אותו לפני כמה שנים ידעת מייד שהוא האחד. התחלת לתכנן בדמיונך את החתונה הנהדרת ורבת המשתתפים שתערכו, ידעת איזו שמלת כלה תחמיא לך, איך תראה החופה, הכל נראה מבטיח. בחלוף הזמן, הוא הציע את ההצעה הנכספת והתחלתם להוציא את התוכניות לפועל. אפילו אולם כבר בחרתם, ושילמתם מקדמה כדי להבטיח שהחתונה תיערך בתאריך שבחרתם.

• שמלת הכלה נפגמה - המכבסה תפצה 
  
• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

פתאום - התוכניות משתבשות. אתם מגלים שגן האירועים הוא לא בדיוק מה שחשבתם - מלוכלך, השירותים לא נקיים, המקום פשוט לא מתאים לחתונת החלומות שלכם, ואתם רוצים לבטל ולמצוא מקום מוצלח יותר. במקרה אחר, הסתבר לכם, שלאולם הוצא צו סגירה, פרט "שולי" שהוסתר מכם, ועל כן תאלצו לחפש מקום אחר לחתונה. ובסיטואציה קצת שונה ועגומה אף יותר- אהוב ליבך מתחרט ומבטל את החתונה (איך הוא יכול??). האם בכל המקרים הללו תקבלו את המקדמה בחזרה? לפניכם פסיקת בתי המשפט בנושא. 

ביטלו בשל חוסר שביעות רצון - לא יקבלו פיצוי

ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה נגד "הטירה בגעש" להשבת מקדמה ששולמה ע"י בני זוג, התובעים, במסגרת התקשרות לעריכת חתונה, אשר בוטלה בסופו של דבר.

ב-22 במרץ 2009 נחתם בין בני הזוג לבין "הטירה בגעש" הסכם לעריכת חתונה ב-17 בספטמבר 2009. ביום זה, בני הזוג שילמו מקדמה של 10,000 שקלים. במסגרת הסכם זה, קבוע מנגנון לביטול אשר בהתאם לו הביטול כרוך בתשלום דמי ביטול אשר גדלים ככל שמועד החתונה מתקרב. עם זאת, הוסף תנאי לחוזה, לפיו התובעים יוכלו לבטל את האירוע ולקבל בחזרה את המקדמה אשר שולמה על ידם, במקרה של אי שביעות רצון מהטעימות אשר יבוצעו על ידם.

ב-5 ביולי 2009 נערכו לתובעים טעימות, והם לא התלוננו ולא העבירו ביקורת על האוכל. לאחר שבועיים, בני הזוג הגיעו למקום האירוע כדי להתרשם מאירוע אחר שנערך במקום, והם העבירו בפני מנהל המקום ביקורת הקשורה בגן האירועים, בין היתר, בנוגע לשירותים שהיו מלוכלכים, בנוגע לדשא שלא היה גזום ועוד.

התובעים החליטו לבטל את ההסכם עם המקום, ולאחר שמצאו אלטרנטיבה, הם הודיעו לגן האירועים ולמנהלו ב-19 ביולי 2009, כי הם מעוניינים לבטל את ההתקשרות ולקבל את כספם בחזרה (10,000 שקלים).

לדברי התובעים, הם לא היו מרוצים מהטעימות, ולכן ניצלו את הזכות שמוקנית להם בהסכם, וביטלו את ההסכם כדין.

גן האירועים ומנהלו טענו מנגד, כי הסיבה לביטול ההתקשרות אינה חוסר שביעות רצון מהטעימות – והראיה לכך היא שבמעמד הטעימות בני הזוג לא התלוננו ולא העבירו כל ביקורת על האוכל, אלא חוסר שביעות רצון של התובעים מגן האירועים, וסיבה זו אינה מקנה להם את הזכות לקבל את דמי המקדמה בחזרה.

השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את גרסת גן האירועים, וקבעה כי ביטול החתונה לא נבע מחוסר שביעות רצון מהטעימות, אלא מחוסר שביעות רצון מהמקום עצמו וחרטה של התובעים באשר להתקשרות בכללותה . "משכך", כתבה השופטת, "הנני קובעת כי בנסיבות אלו לא היתה לתובעים הזכות לבטל את ההסכם בהתאם לקבעו בו ולהשבת המקדמה אשר שילמו ". השופטת הוסיפה, כי בכל מקרה ביטול בטווח זמן של חודשיים לפני האירוע – אינו סביר בעליל.

לאור האמור, השופטת דחתה את התביעה, אך החליטה שלא לתת צו להוצאות. (ת"ק 41501-05-10 גוניקמן ואח' נ' "הטירה בגעש" בע"מ ואח') 

ביהמ"ש: אין פיצוי על ביטול חתונה 3 שבועות לפני האירוע

מסתבר כי גם כשהחתונה מבוטלת כליל (לא רק באולם המיועד), עם כל הצער שבדבר, ביהמ"ש אינו מגלה אמפתיה לבני הזוג, אם ביטול החתונה נעשה שלא כדין וגרם לנזק לאולם.

בית המשפט לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה להשבת דמי קדימה בסך 500 דולר ששולמו לאולמי חאן הדקל בע"מ על חשבון חתונה, שהייתה אמורה להתקיים ב-23 בדצמבר 2009. אביו של החתן המיועד הגיש את התביעה נגד האולם. בינו לבין האולם נכרת הסכם לעריכת החתונה. מכיון שהחתונה בוטלה, האב ביקש החזר של דמי הקדימה ששילם.

השופטת לימור בן שמן דחתה את התביעה, וקבעה כי אין מחלוקת כי במסגרת פגישה שהתקיימה בין הצדדים 3 שבועות לפני החתונה, אביו של החתן המיועד והחתן הודיעו על ביטול החתונה.

נפסק כי בהתאם לתנאים הכלליים של ההסכם, אביו של החתן או מי ששילם את כספי המקדמה לא זכאי להשבת דמי הביטול. השופטת הוסיפה, כי גם אם לא היה הסכם בין הצדדים, ודאי כי ביטול חתונה 3 שבועות לפני האירוע כרוך בגרימת נזק לבעל המקום.

עוד נפסק כי דמי הביטול ששולמו, ושאותם האולם לא החזיר הם סבירים ביחס לשריון האירוע והתמורה שהייתה אמורה להתקבל מהאירוע.על כן, התביעה נדחתה. עם זאת, השופטת החליטה שלא לחייב את אבי החתן בהוצאות.

(ת"ק 27117-12-09 אמסלם נ' אולמי חאן הדקל בע"מ)

גן האירועים נסגר- ישלם פיצוי לבני הזוג

ולעומת המקרים הנ"ל, כאשר סיבת הביטול לא נעוצה בבני הזוג, בית המשפט פוסק אחרת: בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא דן בתביעה של בני זוג נגד חברת סן אוף מון אירועים בע"מ, אשר הפעילה אולם אירועים בשם "אגדת גן" בהוד השרון. התובעים היו אמורים להתחתן ב"אגדת גן" בינואר 2010. ב- 21 ביולי 2009 חתמו התובעים עם האולם על חוזה, לפיו הם הזמינו חתונה באולם בתאריך הנ"ל, ושילמו מקדמה בסך 3,600 שקלים. בחודש אוקטובר, פנתה חב' סן אוף מון אירועים בע"מ, והודיעה לתובעים כי החתונה לא תוכל להתבצע באולמה בשל עבודות שיפוצים שיערכו במקום באותה תקופה.

בזמן הדיון הסתבר, כי האולם נסגר בשל צו סגירה שיפוטי שקבע יום אחרון להפעלת המקום כאולם אירועים ל-31 בדצמבר 2009. מידע זה הוסתר מהתובעים ולא נמסר להם בזמן עריכת ההסכם עמם. התובעים ביקשו את דמי הקדימה בחזרה וכן פיצוי בשל עגמת הנפש שנגרמה להם, שכללה את הצורך למצוא אולם אחר, ופיצוי על נזקים אחרים כדוגמת: עלות מנות והפרשים בעלות הצלם.

חב' סן אוף מון אירועים בע"מ טענה מנגד, כי היא ניסתה להשיג לתובעים מקום חילופי בעל אופי דומה בנמל תל אביב, אך התובעים סרבו להצעה. עוד טענה החברה, כי הודעה של 90 יום מראש על ביטול האירוע היא זמן סביר למציאת מקום חילופי, וכי עצם הגשת התביעה מלמדת על כך שהתובעים "יורקים" בפניה של החברה שניסתה לסייע להם במצב שנוצר.

השופט דוד גדול החליט לקבל את התביעה, וקבע כי אסור היה לחברה להתקשר בהסכם כלשהו לגבי אירוע שעתיד להתקיים אחרי ה-31 בדצמבר 2009, ואם החברה בכל זאת החליטה להתקשר בהסכם עם התובעים, כאשר כל הנתונים ברשותה, מבלי שהיא מגלה גילוי נאות למתקשרים, אין לה אלא להלין על עצמה. השופט חייב את החברה לפצות את התובעים ב-15,000 שקלים על הנזקים שנגרמו להם, כולל השבת דמי הקדימה ששילמו. (ת"ק 654-12-09 סליט ואח' נ' חברת סן אוף מון אירועים בע"מ) 

סיכום

ביטול חתונה אינו עניין של מה בכך. הוא כרוך, לא אחת, בעוגמת נפש רבה למי מן הצדדים ואף בהפסדים כספיים. מפסיקת בתי המשפט עולה, כי דמי קדימה ששולמו לאולם, לא יוחזר באופן מיידי במקרה של ביטול - להפך. אם סיבת הביטול נעוצה בבני הזוג והסבה נזק לאולם - בני הזוג לא יקבלו כל החזר. עם זאת, במקרה שבני הזוג נאלצו לבטל את החתונה באולם המיועד בשל הטעיה כלשהי/אי גילוי/מצג שווא מצד האולם, הם יקבלו את המקדמה ואף פיצוי על עגמת הנפש שחוו.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים