העבודה לוחצת: זה הזמן להתעמת עם הבוס?
עייפות, דיכאון ועמדות שליליות כלפי מקום העבודה הם רק חלק מהגורמים לשחיקה פיזית ונפשית. האם הגיע הזמן ליזום שיחה עם הבוס המלחיץ? כך תבחרו את הדרך המתאימה לכם
עובדים נמצאים במצבי לחץ ושחיקה בעבודה באופן שגרתי. יש לכך סיבות שונות ומגוונות הנובעות מתכונות האופי של העובד, סביבת העבודה ועוד. ישנם מאפיינים רבים שעלולים להשפיע על תפיסת הלחץ והשחיקה בעבודה כגון הבדלים בין עובדים, תפיסות עולם שונות, יחסים עם מעסיק ועוד.
מהו לחץ?
לחץ בעבודה מתרחש לרוב בגלל אירוע מסוים שאליו נחשף העובד. האירוע הזה גורם לתחושת לחץ רק כאשר העובד מרגיש שאותו לחץ מאיים על יכולותיו ותפקודו.
לדוגמא: מוכרת לי מורה לאנגלית באחד מבתי הספר התיכוניים, מורה מוסמכת בעלת תואר ראשון ורישיון הוראה במקצוע, צעירה, דינמית, אחראית, בעלת מוטיבציה גבוהה ויכולת לתרום. בכדי לייעל את המערכת ולהגיע להישגים טובים יותר, היא הציעה להנהלה לקיים בחינת מיון משודרגת ליחידות לימוד באנגלית. הרעיון התקבל בהתלהבות וכן נעשתה הבחינה שהמורה הכינה בעצמה. תוצאות הבחינה קבעו כי 90% מהתלמידים לא מתאימים לרמות הבסיסיות וטעונים תגבור ותוכנית מיוחדת כדי להכשיר אותם להשגת תוצאות טובות יותר.
האירוע גרם ללחץ בעבודתה של המורה והיווה איום על יכולותיה. היא הייתה נתונה בלחץ נפשי והנהלת בית הספר נכנעה ללחץ של חלק מההורים להתעלם מהתוצאות. האירוע הוביל לקונפליקט רציני מול ההנהלה והממונים - דבר שהעמיק את הלחץ ואיים על יכולותיה של המורה שבעצם היווה איום אמיתי כתוצאה מהגירוי בתוך המערכת.
ניתן לסווג את הגורמים ללחץ בעבודה באופנים שונים. ישנם גורמים פנימיים כמו יחסי עבודה רעים עם הממונים וישנם גורמים חיצוניים כמו חוסר תמיכה משפחתית מהבית. גם בתוך הגורמים הפנימיים ניתן להפריד בין שני סוגים. מצד אחד, ישנם גורמים קבועים כמו תנאי עבודה גרועים ומצד שני ישנם גורמים זמניים וחד פעמיים כמו, רעש הפוגע בסביבת העבודה. ניתן לזהות גם גורמים אישיים לחלוטין כמו בעיות אלכוהול ועישון.
חשוב לזכור כי סביבת העבודה היא מערכת חברתית פוליטית לכל דבר. בכל מקום עבודה ישנן יריבויות, חברויות, אינטרסים ושיתופי פעולה שיכולים לגרום בין השאר למצבי לחץ.
ממה מורכבת שחיקה?
חשוב להבחין בין מצב של לחץ לשחיקה. לא כל מצב של לחץ מוביל לשחיקה. שחיקה היא התפתחות של מצב מתמשך. לדוגמא, כאשר העובד מאבד אט אט את תחושת השליחות כלפי מקום העבודה או המשרה, אזי שעלולה להתפתח תחושה של שחיקה.
עייפות, דיכאון ועמדות שליליות כלפי מקום העבודה הם רק חלק משלל דוגמאות לגורמים הפיזיים, נפשיים ורוחניים שעלולים להוביל לשחיקה. לכולנו ישנה מוטיבציה מסוימת בעבודה. מוטיבציה זו נובעת מציפיות מסוימות שיש לנו ממקום העבודה. כאשר הציפיות לא ממומשות, הן יובילו להרגשה של לחץ ושחיקה, ללא קשר לסיבת אי מימושן.
התמודדות
אז כיצד מתמודדים? הבחירה היא שלנו - ישנן שתי דרכים חשובות ביותר להתמודדות עם לחץ ושחיקה ועלינו לבחור את המתאימה לנו ולארגון בו אנו עובדים:
התמודדות ישירה: לייצר פעולה ישירה מול גורם הלחץ – לדוגמא, ליזום שיחה עם בוס מלחיץ, שינוי סדרי עדיפויות ועוד. על מנת שההתמודדות הישירה תוביל לתוצאות חיוביות חשוב לקחת בחשבון את כל המאפיינים החיוביים של מקום העבודה. כלומר, בשיחה עם בוס מלחיץ יש לציין בפניו גם את הנקודות החיוביות בנוסף לתלונות. התמודדות ישירה יכולה להגיע עד כדי קבלת החלטה כי יש צורך לעזוב את העבודה ולחפש תפקיד חדש ומתאים יותר.
נחזור לסיפור של המורה לאנגלית. דרך ההתמודדות שלה הייתה ישירה, אל מול הגורם המלחיץ - ההנהלה של בית הספר. היא התעמתה עם ההנהלה וניסתה להביא לכך שהתוצאות יילקחו בחשבון בהמשך הלימודים. למרות ניסיונותיה להמשיך בתקווה שתוכל להשפיע ולחולל שינוי כלשהוא, מאמציה נתקלו בסירוב מוחלט. בסופו של דבר זה הוביל לעזיבת מקום העבודה בבית הספר. שנה לאחר מכן, אותה מורה, החלה לכהן כמנהלת השכלה במכללה לחינוך והשכלה להכשרה מקצועית ובכך מימשה את יכולותיה וציפיותיה בתפקודה העכשווי במכללה ובהצלחה.
התמודדות עקיפה: לא יוצרים קשר ישיר מול גורם הלחץ אלא מנסים לטפל בו "מאחורי הקלעים". מאתרים את הבעיה וחושבים כיצד להתמודד עימה מבלי להתעמת עם הגורם באופן ישיר. לרוב, התמודדות עקיפה נעשית על ידי שינוי עצמי שלי ולא שינוי של הסביבה. לדוגמא, אם ישנן בעיות ביחסים עם עמית לעבודה, בהתמודדות עקיפה אנחנו עושים שינוי חשיבתי התנהגותי בינינו לבין עצמנו על מנת לפתור את הבעיה. כיצד שינוי אישי בהתנהגות שלנו ישפר את היחסים עם אותו עובד.
בכל הקשור להתמודדות עם לחץ ושחיקה בעבודה כדאי לשקול שינוי במאפיינים הארגוניים שיוכלו לסייע בהתמודדות עם הבעיה. לדוגמא, ארגון מחדש, חלוקת תפקידים חדשה, מיון והשמה, תיאום ציפיות חדש ועוד. כל אלו יכולים בין רגע לשנות את מצב הלחץ או השחיקה ולהביא לפריחה מחודשת במוטיבציה ובציפיות שלנו ממקום העבודה.
הכותב, ד"ר נג'יב סעב, הוא סופר, עיתונאי ומחנך, יו"ר מכללת אלהודא לחינוך והכשרה מקצועית ומרצה בעמותות לקידום מקצועי חברתית