לקראת 'אאידה': מצרים העתיקה מגיעה למצדה
ההצצה הראשונה לחזרות על הפקת הענק של האופרה "אאידה" למרגלות המצדה חושפת פרויקט יוצא דופן שמחבר בין תרבות לתיירות אך נזהר לא לפגוע באתר ההסטורי
כשהחושך יורד על המדבר, מאירים לפתע מאות אורות קטנים את המצדה והופכים את הר התמיד הזה לרגע לגלקסיה ענקית. יחידה מיוחדת של יוצאי סיירות נדרשו כדי לסמן, תוך גלישה בסנפלינג, אלפי נקודות תאורה, על פי דרישת יוצרי הפקת הענק של האופרה, "אאידה". מרחוק זה נראה כמו אינסוף כוכבים, שמשתלבים היטב בתאורת השמים הטבעית של היוצר הגדול מכולם.
פחות משבוע לפני החזרה הגנרלית הראשונה, ושוב מצליחים בבית האופרה הישראלי להפתיע עם מתחם שקם יש מאין בחולות המדבריים. שוב צמחה בתוך תפאורת הנוף האלוהי, אחרי חודשיים של הקמה קדחתנית, במה רחבת ידיים עליה התרוצצו אמש עובדי במה טרוטי עיניים, הבמאי הצרפתי, שארל רובו, הכוריאוגרף ז'אן-שארל ז'יל, מעצב התאורה אבי יונה בואנו (במבי), עוזרי במאי, מעצבי תנועה, תאורה, תפאורה ועשרות ניצבים שחזרו שוב ושוב על אותה הסצנה.
מניחים נקודות תאורה אך שומרים על הנוף (צילומים: אביתר בניאן)
"אאידה" לוקחת אותנו אל תקופת שלטונם של הפרעונים במצרים ואיכשהו בתוך הטבע השקט של המדבר הארצישראלי הזה, הפלישה הלא טבעית של ההפקה הגרנדיוזית משתלבת היטב. על הבמה, צופה בטריבונות הריקות בינתיים, פסל ספינקס ענק ממדים, 22 מטרים גובהו. ראשו של פרעה, המחובר לגוף של אריה, מתבונן בשקט סמכותי במתרחש כשברקע מהדהד מארש הניצחון של ורדי. משני צדדיו מתרוממים לפתע אובליסקים אדירי ממדים. ברוכים הבאים למצרים.
נדמה שעוד לפני פתיחת שערים בפני 70 אלף רוכשי הכרטיסים, מישראל ומחוצה לה, מדובר בניצחון הפקתי, ניצחון של אזור הדרום שגויס ונרתם להרמת הפרויקט, אגב יצירת 2,500 מקומות עבודה; ניצחון של קבוצות המחול הבדואית "קאן זמאן" מרהט וקבוצת ילדות, עולות חדשות מאתיופיה, שמביאות כל אחת את המחול המסורתי שלה למרכז הבמה בישראל. זהו גם ניצחונה של עקשנות ואמונה בחשיבותו ובהשלכותיו של הפרויקט, למרות הקשיים האובייקטיביים של השטח, תהפוכות המצב הכלכלי וסערת הפוליטיקה האזורית.
אופרה כעוגן תרבותי
בשנה שעברה רכשו כ-6,000 תיירים כרטיסים לאופרה "נבוקו", שהוצגה גם היא למרגלות המצדה. השנה נרכשו ברכישה מוקדמת מספר דומה של כרטיסים, על ידי תיירי תרבות וחובבי אופרה מן העולם, אך בעקבות ההפיכות במדינות המזרח התיכון בוטלו יותר ממחצית ההזמנות. עדיין, 2,500 חבילות תיור הוזמנו מאיטליה, אנגליה, גרמניה, רוסיה וארצות הברית. "הפעם עשינו הכל גדול, טוב ובהיקף רחב יותר", אומרת מנכ"לית בית האופרה, חנה מוניץ, יוזמת הרעיון. לדברי מוניץ עבודות ההקמה החלו כבר לפני שלושה חודשים וניסיון העבר קיצר הפעם תהליכים. מספר המושבים גדל משמעותית וכעת מכילה הטריבונה 7,700 מקומות ישיבה. גם מספר המופעים גדל והשנה תציג האופרה שש פעמים ברצף.
פסל ענק בהקמה
מי שהבין את הפוטנציאל ומיהר להרים את הכפפה היה שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב. משרד התיירות העמיד לטובת הפרויקט 700 אלף שקל ובמקביל הושקעו כמיליון שקלים בפרסומו ובשיווקו בחו"ל. מיסז'ניקוב אמר אמש ל-ynet: "אירועי תרבות ייחודיים מעין זה הם הזדמנות עבור הקהל בארץ ומחוצה לה, לגלות את התרבות הישראלית האיכותית. זהו אחד האמצעים היעילים ביותר לקידום תיירות לישראל ומשרד התיירות בראשותי ימשיך לפעול לעידוד יוזמות מסוג זה ולתמוך בהם בתקציבים הולמים. החיבור בין אירועי עוגן תרבותיים, דוגמת פסטיבל האופרה, לבין עוגנים תיירותיים מרכזיים של מדינת ישראל, הוא טבעי".
משרד התרבות, שתומך במסגרת תקציב שנתי שוטף בבית האופרה, לא מצא לנכון לייחד לפרויקט מימון מיוחד. תקציב הפרויקט, שנסמך באחוזים ניכרים מהכנסות ממכירת כרטיסים, כמו גם מתמיכות של המועצה האזורית תמר, הרשות לפיתוח הנגב והגליל, רשות הטבע והגנים, בנק דיסקונט, התאחדות בתי המלון בים המלח וספונסרים נוספים, נאמד בסכום של 15 מיליון שקלים, מטלה לא קטנה לבית אופרה בסדר גודל של האופרה הישראלית.
בהתחשב בעובדה שרק לאחרונה הודיעה השרה לימור לבנת על העברת 21 מיליוני שקלים לטובת אירועים בפריפריה ובכללם תקצוב של 800 אלף שקלים לכל אחת משלוש הרשויות המקומיות של אשדוד, כרמיאל וטבריה, לאירועי "לילה לבן", קצת חבל שלא הרימו את הכפפה בכל הנוגע ל"אאידה", פרויקט אחד מסוגו ששם את הפריפריה הישראלית על המפה העולמית.
חלק מהתפאורה
"אנחנו מרגישים גאווה ענקית לארח את האופרה אצלנו", אמר אתמול דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, השותפה בפרויקט, והדגיש, "זו חשיפה בלתי רגילה לאזור כולו ולים המלח שנאבק על חייו. רק האפיפיור הצליח להביא לישראל כל כך הרבה אנשים בבת אחת". ליטבינוף הוסיף כי במקביל לששת המופעים הוחלט לפתוח את שתי החזרות הגנרליות לתושבי ישובי עוטף עזה והדרום, במחירי עלות של 25 שקלים לכרטיס. מאות כרטיסים, לדבריו, נרתמו גם לטובת עמותת וראייטי בישראל. "את בעיית ים המלח עדיין צריך לפתור, אבל הפרויקט הזה מעלה את המודעות לישראל בכלל ולאזור כולו. הוא שם את ים המלח על המפה מבחינתנו".
על הבמה ממשיכים בחזרות, אבל מאחורי הקלעים כבר מתכננים את הפרויקט של השנה הבאה. אם הכל יתנהל כמתוכנן יארח אתר המצדה בשנה הבאה בדיוק את "כרמן", הפקה של בית האופרה הישראלית בשיתוף התזמורת הפילהרמונית של לונדון, אליה יצטרף כסולן הפסנתרן האגדי פאזיל סאי. בהפקה אומרים כי למרות שהתכנונים בעיצומן, כבר כעת נמכרו לשנה הבאה 3,000 כרטיסים. "אאידה", שנוצר כשיתוף פעולה עם פסטיבל אורנז', ימשיך מפה לצרפת.
ברמקולים מרעים-מהדהד קולה של עוזרת הבמאי הישראלית, שירית לי-וייס. אל הניצבים שבירכתי הבמה היא מורה: "חיילים, כידונים ומגנים, כולם להתכונן לסצנת הניצחון!". מהטריבונות הריקות לעת עתה, "אאידה" למרגלות המצדה נראית בהחלט כמו הפקה מנצחת.
לפנייה לכתב/ת 
