אפקט הפרפר: הריבית בארה"ב והכיס של גב' כהן

מסופר שפעם פנו לבן גוריון ואמרו לו: אל תשאל, צרה גדולה על ראשינו, החזאים חוזים בצורת. בן גוריון ירד מעמידת הראש המפורסמת שלו חיוור כסיד ושאל: היכן? מה זאת אומרת, היכן? עלתה התמיהה, כאן בארץ, בגליל ובכנרת. איזה מזל, כבר נבהלתי, פלט הזקן. חשבתי שבארצות הברית.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

מסתבר שהריבית שיו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, בן ברננקי, מותיר על רמה נמוכה, היא בעלת השפעה מהותית וגורפת על חיי כל אחד מאיתנו. מגברת כהן שמנסה לקנות דירה בפתח תקווה, ועד מר לוי שמנסה לייצא את מוצריו ובגלל קשיים בשער החליפין לא שוכר את מר כהן לעבודה. וזו בצורת אמריקנית, בצורת עמוקה.

מדוע באמת לא מעלה האדון ברננקי את הריבית בארה״ב? לכאורה האינפלציה בארה״ב משיקה ל-3%. הריבית בפועל היא בין אפס ל-0.25%, כלומר כלום בריבוע. הריבית הריאלית היא שלילית, וזהו נתון נמוך היסטורית וחסר תקדים.

כבר הרבה נאמר על כך שהעלאת ריבית גורמת לרצון לחסוך על חשבון השקעה, ולכן ריבית נמוכה מעודדת צמיחה. ריבית נמוכה זו גם גורמת לשחיקת כוחו של הדולר מול כל שאר המטבעות ובכך מעודדת את הייצוא והתחרותיות האמריקנית (על חשבון כל שאר כלכלות העולם). כל אלו הן טענות נכונות וטובות מאוד, המסבירות למה הריבית האמריקנית נשארת בשפל.

הייתי מעוניין להוסיף לשיח גם טענה נוספת שתעזור להבין למה כלכלת ארה"ב היא כלכלה שונה מכולן. האם ראיתם פעם דג טונה שמחפש את הדייג ורשתו על מנת לצאת מן המים? האם הבחנתם פעם בגזר שיוצא מהאדמה בחיפזון אל סבא אליעזר על מנת שיאכל אותו? אני מניח שהתשובה היא לא, ומאותה סיבה גם לברננקי אין שום סיבה שבעולם להגדיל בהתנדבות את חובו, ולשלם יותר לכולם.

הנגיד קובע את הריבית שהוא מוכן לשלם בטווח הקצר, נאמר 0.25%. מכאן בעצם נובעים כל חישובי הריביות של אמריקה ובעצם של כל העולם. אם ברננקי מוכן לשלם 0.2% על חוב של כמה חודשים, אז על זמן ארוך יותר כמו 10 שנים הוא יגייס הון ב-3% בערך (וכשאני אומר יגייס, אני מתכוון ילווה ל-10 שנים - על מנת להחזיר את ההלוואות שהוא חייב להחזיר היום. הרי אמריקה רק ממחזרת ומגדילה את הלוואותיה ובשום פנים ואופן לא מקטינה אותם). אם ברננקי היה מעלה את הריבית לרמה סבירה כפי שהייתה עד לפני כארבע שנים, אזי היא הייתה צריכה לעמוד היום על כ-3%, והוא היה נאלץ לגייס הון ב-6%.

כרגע ארה״ב חייבת לעולם 14 טריליון דולר - מספר שרובנו לא יודעים בכלל כמה אפסים הוא כולל. בדקתי וספרתי אפסים... מדובר ביותר מ-14,000 מיליארדי דולרים. כלומר כל שנה אמריקה משלמת ריבית של יותר מ-500 מיליארד דולר. אם הוא יעלה את הריבית, תשלומיו יקפצו דרסטית וידרדרו אותו לתהום כמעט בלתי נמנעת.

אין אלטרנטיבה יותר טובה

חשוב להבין, שארה"ב משחקת משחק שונה לחלוטין מכל כלכלות העולם, שנמדדות מול המשק האמריקני. כלכלת ארה"ב היא הגדולה ביותר והחשובה ביותר ולכן ברננקי בעצם קובע כמה ריבית הוא ישלם בעבור הלוואותיו. זוהי פריבילגיה ששמורה אך ורק לאימפריה הגדולה.

נגידנו, ירום הודו, סטנלי פישר ושאר נגידי העולם לא יכולים ללוות כספים או להדפיס ללא גבול. אם פישר יחליט ללוות נניח 100 מיליארד דולר או להדפיס סכום זה - מתי שהוא בנקי העולם יעצרו אותו, יאמרו לו: קח את הניירות הצבעוניים שאתה קורא להם שקלים עם האנשים המוזרים המוטבעים על גבם, כי הם לא שווים את מה שכתוב עליהם, ואנחנו לא מתכוונים להמיר אותם אל מול הדולר או מטבעות אחרים.

אצל האמריקנים הסיפור הוא אחר לגמרי. כאשר פישר או שאר בנקי העולם קונים מט"ח הם קונים בדרך כלל דולרים. יש להם גם אחזקות משמעותיות באירו כמובן, אבל המטבע העיקרי הוא השטר האמריקני.

בואו נניח שלסין יש מיליון דולר, ליפן מיליון דולר וגם לרוסים ולברזילאים מיליון דולר. בנוסף, נניח שלאמריקנים יש גם מיליון דולר. כאשר באמריקה ידפיסו מיליון דולר - הרי שערך הכסף של כולם יישחק, כי ברגע שיהיו יותר שטרות נייר על השולחן, כל מיליון דולר יהיה שווה פחות.

אז למה בעצם שומרים הבנקים העולמיים חלק משמעותי מכספם בדולר? כי אין אלטרנטיבה הרבה יותר טובה. שישמרו יתרות באירו, כאשר יוון פושטת רגל ואחריה מדדות פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה? או אולי בלירה הבריטית שמצבה גרוע אף יותר?

בגלל שהוא יכול - ברננקי ממשיך להדפיס כסף באמצעות רכישת אג"ח במאות מיליארדי דולרים במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית, והאסייתים והאירופים מסתכלים מסביב ובוכים. למה? כי זה במידה רבה על חשבונם.

ומה זה עושה לחוב האמריקני? נכון לעכשיו אמריקה נמצאת על יחס של 100% חוב-תוצר (בשפה פשוטה - האמריקנים צריכים לעבוד שנה שלמה ולא לצרוך כלום, על מנת להחזיר את חובותיהם). רמת חוב אדירה זו רק הולכת ותופחת, ולמרות הכל ארה"ב עדיין נהנית מדירוג אשראי ברמה הכי גבוהה כמעט.

לשם השוואה, גם פורטוגל נמצאת ביחס חוב-תוצר של 100%, ובימים אלה היא נזקקת לסיוע בינלאומי תוך שהיא מתחייבת לאמץ תוכנית קיצוצים מכאיבה. זה הגיוני? לא. היוונים מבושמי האוזו ופושטי הרגל שקועים ביחס של 150% חוב-תוצר ומתייחסים אליהם כניצבים על סף חדלות פירעון. ומה עם ארה"ב? הס מלהזכיר את שמה.

מצד שני, נראה שיש הגיון מסוים בהחלטה להשאיר את האמריקנים ברמת דירוג גבוה. אך זהו היגיון של דינוזאורים, שהם גדולים מדי מכדי שניתן להרשות להם ליפול. הורדת דירוג החוב של ארה"ב לרמה הראויה בעבורו עלולה לגרום למשבר ענק בפני עצמו, כיוון שכולנו בפועל נמדדים על פי החוב של ארה"ב. 

אמריקה היא לכאורה אמת המידה של חוסר הסיכון המוחלט. תארו לכם שהיו מודיעים שהמטר התקלקל, ושמהיום המטר השוויצרי יהיה ארוך ב-10 סנטימטרים מהמטר השוודי, וקצר ב-20 סנטימטרים מזה היפני. העולם היה נכנס לתקופה מדעית בעייתית, כי אף אחד לא היה מצליח למדוד בצורה השוואתית או לייצר משהו בלי שקודם הושגה הסכמה על אמת המידה.

הרי ברור שיש לפחות סיכוי קטן שארה"ב לא תצליח להחזיר את חובה. אבל מה יקרה כאשר המטר יתקלקל? היי, יש דברים שאפילו אני לא מספר לעצמי מתחת לשמיכה מרוב פחד...