המהפכה במצרים: מובארק הלך, הצנזורה נשארה
כלי התקשורת המצריים, בייחוד רשתות הטלוויזיה, נתונים ללחץ מתמיד מצד הכוחות המזוינים שלא לפרסם אפילו בדל של ביקורת נגד הצבא ואנשיו. זמר שעונה בחקירתו סיפר: "מובארק פרש, אך הכול אותו דבר". קצין בראיון: "דואגים שלא יכפישו"
- חל שינוי אמיתי במצרים בעקבות המהפכה? הגיבו בפייסבוק
דוגמה בולטת לכך עלתה בימים האחרונים. מחמוד סעד, מגיש בתחנת הטלוויזיה החדשה, ראיין את חוסאם אל-חמלאווי, בעל בלוג שהעז לבקר את המשטר החדש בקהיר. "כל מוסד ציבורי שמתקיים מכספי המסים צריך להיות פתוח לביקורת", טען אל-חמלאווי אך הושתק במהירות בידי השדרן: "לא, לא, לא. לא ארשה לך לומר דברים כאלה ברשת הזאת. תודה לך, מר חוסאם".
wa.jpg)
חיילים מפנים מפגינים בכיכר א-תחריר בקהיר (צילום ארכיון: רויטרס)
כתבים זומנו לחקירה: "מי המקורות שלכם?"
יום למחרת זומן בעל הבלוג, כמו גם שני כתבים בעלי נטייה ליברלית למפקדת הצבא לחקירה על דברים שאמרו בשידור. כמובן, מחמוד סעד לא נחקר. מדובר בחלק קטן משורת עיתונאים וכותבים ברשת שהתייצבו לחקירה באשר לדיווחיהם ולזהות מקורותיהם.
פעילי זכויות אדם הביעו דאגה ממאמצי הכוחות המזוינים של מצרים למנוע מפוליטיקאים ומהתקשורת לדרוש דין-וחשבון על מעשי הצבא. אחת הדאגות העיקריות היא שהדבר עלול למנוע את העברת הצבא לשליטה אזרחית או לחקור אישומי שחיתות שונים נגד חבריו.
האשמות אחרות שעומדות נגד חיילים, שהשתתפו בדיכוי ההתפרעויות השונות בזמן ההתקוממות נגד משטרו של חוסני מובארק, כוללות עינוי של מפגינים ועריכת "בדיקות בתולין" לנשים שנעצרו. קצין שסירב להזדהות הגן על "הבדיקות" וטען כי נועדו למנוע האשמות של נחקרות כי התעללו בהן מינית.
"איש לא מאמין שהשחיתות היתה מנת חלקו של הממשל האזרחי בלבד", אמר פוליטיקאי ליברלי בכיר שסירב להזדהות.
האחים מובארק. "ברור שלא רק אזרחים היו מושחתים" (צילום: AP)
לא חסרות דוגמאות להתערבות הצבא המצרי בעשייה התקשורתית. בשבועות האחרונים נשלחו מכתבי אזהרה לגופי החדשות השונים, שנכתב בהם כי יש לבחון כל דיון העוסק בצבא לפני הפרסום. בית דין צבאי דן כותב בלוג לשלוש שנות מאסר בשל "התקפות חוזרות ונשנות", והאשים מועמד ליברלי לנשיאות בהכפשת גנרל ובהעלבת הצבא כולו.
קצין: בקרו אותנו, אך מי שיעליב ייתן את הדין
בכיר בכוחות המזוינים התראיין לאחרונה בעילום שם וטען כי הם קיבלו את זכות הציבור למתוח ביקורת כל עוד הצבא הוא המושל במצרים. עם זאת, הוא הדגיש כי המטרה היא לאזן בין חופש הביטוי לבין "כבוד למוסד", והבחין בין ביקורת נגד בעלי תפקידים לבין העלבתם והעלבת הארגון כולו.
"אם מישהו מציג הוכחה שקצין כלשהו מושחת, אז יש לדאוג שהקצין הזה ייתן את הדין. עם זאת, אם אין כל ראייה, אז על העיתונאי לתת את הדין", טען הבכיר והוסיף: "בקרו את הצבא, אך ודאו כי מה שאתם אומרים נכון".
אל-חמלאווי, בעל הבלוג שזומן לחקירה, טען כי הזמנתו לחקירה נועדה להפחידו. לדבריו, הוא נשאל לגבי ראיות לעינוי מפגינים - ראיות שכבר הוצגו בפומבי בתלונות רשמיות ובדיווחים באינטרנט. "כשהצבא מבקש 'אנא, התייצב', זו מעין פקודה, בייחוד כשהם שולטים במדינה", סיפר הבלוגר.
רמי עיסאם, זמר שהתפרסם בזכות הופעותיו בזמן ההתקוממות ועבר התעללות בעצמו, אמר כי כל הכתבים והמגישים ברשתות הטלוויזיה קיבלו אזהרה לגביו. "כולם הזהירו אותי מראש לא לעשות 'תרגילים' בשידור ולבקר את הצבא", סיפר עיסאם, "אמרו לי שאם אראה את ההוכחות כי עינו אותי, הם ייאלצו לרדת משידור מוקדם וייתכן כי יסגרו את התחנה. מובארק עזב, אבל אלה אותם אנשים, הכול אותו דבר".
לפנייה לכתב/ת 
