אולמרט רמז: היתה החלטה לסיים את תפקידי

"לא קיבלתי שוחד מטלנסקי, לא הסתרתי שוחד אצל אורי מסר. אמרתי את זה אז לחוקרים ואני אומר את זה גם היום". כך צעק בהתרגשות ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בעודו דופק על השולחן באולם בית המשפט המחוזי בירושלים. לאורך כל עדותו היום (ה') תקף אולמרט את מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ואת הפרקליטות ואמר: "ניסו ליצור רושם שאני עבריין סדרתי".

ראש הממשלה לשעבר מעיד זה היום השני במשפט שבו הוא מואשם במרמה ובהפרת אמונים. "אני אדם די ותיק בחיים הציבוריים", אמר. "אני לא זוכר מתי בחר מבקר המדינה לפרסם בשנה אחת 5-6 דו"חות על אדם אחד, לא חשוב איזה תפקיד מילא". לדבריו, המבקר פעל "במין פרץ של התלהבות. גם בודק את זה, גם מפרסם, הכל תוך שנה אחת". הוא הוסיף כי האמין שבתור ראש ממשלה הוא אזרח כמו כל אזרח.

אולמרט בבית המשפט, היום. עשו דרמה (צילום: גיל יוחנן) 

אולמרט סיפר על חקירתו בפרשת טלנסקי, במאי 2008. "ערב יום השואה, אני מגיע למשרדי. אומרת לי המזכירה, הגיע לכאן שליח מטעם המפכ"ל ונתן לי מכתב לעיניך בלבד. אני נכנס ללשכה פותח. הוא מבקש חקירה תוך 24-48 שעות לשעה בלבד (...) יודעים את זה מתי מעט אנשים וכולם הוחתמו על תצהיר מיוחד, התחייבות לסודיות, ואין שום סיכוי שמשהו יוצא תהיה רגוע (...) הגעתי הביתה כמה דקות לפני המהדורה של 20:00, שנפתחת בהודעה דרמטית: 'מחר בבוקר ייחקר ראש הממשלה בביתו'. חקירה, בקיצור דרמה".

"מישהו חושב שהכל מותר לו"

ראש הממשלה לשעבר דיבר על תחושת עלבון בשל "הפרת ההתחייבות, הדלפת הנתונים הללו. אבל לא רק על זה. על חוסר הגבולות פריצת כל הסכרים (...) מי יכול היה לדעת במה אני נחשד? מי יכול היה לדעת על מה מתכוונים לחקור אותי שעתיים שלוש אחרי שהעיתון יוצא. מי שלא הוציא את זה חתום על התחייבות, זאת אומרת שלא מעניין אותו שום דבר. צו איסור פרסום, לא מעניין אותו. הוא מצפצף. יש כאן מישהו שחושב שהכל מותר לו".

הוא תקף את פרקליט המדינה, משה לדור, על ההחלטה לקיים דיון מוקדם בעדות משה טלנסקי. "אינני יכול להשתחרר. עד שלא תהיה בעניין הזה הבהרה חד משמעית שתימסר באופן שאי אפשר לטשטש. אני חייב לדעת איך יכול היה פרקליט המדינה בישראל לבוא לבית המשפט ולומר לו שיש אדם שחושש לחייו, ולכן צריך לחקור אותו חקירה מוקדמת. חושש לחייו, ממי? מראש הממשלה. אני לא אומר שטלנסקי לא אמר. מי שמכיר את טלנסקי, ומי שראה אותו כאן, יודע שטלנסקי מסוגל להיות מלא חן, וגם עם חוש הומור, וגם לדבר שטויות, הכל ביחד".

אולמרט המשיך וחידד את עמדתו. "פרקליט מדינה שבא ויכול להגיד על ראש ממשלה בישראל שטיעון כזה יכול להיות רלוונטי הוא פרקליט מדינה שהחליט כבר. אני הרגשתי שיש החלטה. לא יכולתי להרגיש אחרת. כל צירוף הנסיבות הזו. ההתנהלות הנסחפת הזו. יכול להיות שכל הנתונים הצביעו על כך, לפי דעתו אולם ההתנהלות הזו מעידה על משהו שאיבד את השליטה על עצמו והכול מותר", אמר, דפק על השולחן והטיל פצצה: "יכול להיות שהיתה החלטה חד משמעית לא רק להעמיד אותי לדין, אלא גם להעמיד אותי מבחינה ציבורית שלא תהיה לי ברירה לסיים את תפקידי".

"הסתכלתי על דגן, הוא הסתכל עליי"

בעדותו הוא הזכיר - גם אם ברמז - את הפצצת הכור הגרעיני בסוריה. "צלצל אלי ראש המוסד. אני נפגש איתו כדבר שבשגרה. לעתים נדירות קורה שראש מוסד מתקשר ואומר 'אני חייב לראות אותך'. ראש המוסד מגיע ויושב אצלי. אני מחפש את הניסוח שבו אני יכול לומר. היו איתו שני אנשים. סגנו וראש אגף מסוים. שמו על שולחני פרט מידע שלעתים נדירות קורה במדינה. היתה דממה. אני הסתכלתי עליהם, הוא הסתכל עלי.

"ידעתי שמאותו רגע שום דבר לא יהיה אותו דבר. משקל הגודל ברמה הקיומית הוא מסדר הגודל שלא היה כמוהו. אז באיזשהו רגע. דפיקה על הדלת. אני אומר לא להיכנס. הדלת נפתחת ונכנס ראש מערך ההסברה אומר, 'אני מצטער בעוד חצי שעה ערוץ 2 הולך לשדר משהו שקשור לבנק לאומי'. צריך את התגובה שלנו. אמרתי 'לא מעניין אותי תצא, תסגור את הדלת. שאף אחד לא ייכנס'. למי אתה יכול לספר מה אתה שומע עכשיו ואיך המעיים מתהפכות ברמה האישית. קשה מאוד להסביר את זה". 

הכור הגרעיני בסוריה. הופצץ (צילום: AP)

ראש הממשלה לשעבר כיוון את המתקפה גם לכיוונים אחרים.

"מישהו הקים עיתון כדי להפיל ממשלה. זה בתחום הלגיטימיות. מותר להקים עיתון כדי להפיל ראש ממשלה ולמנות ממשלה אחרת. זה חלק מהוויכוח הפוליטי. יש מישהו שמוכן להשקיע מאות מליוני דולרים. אתה הולך לישון טעון, כי אתה אומר בגדו בי רימו אותי, רימו את ראש הממשלה, שסיכמו איתו על דרך מסוימת והתנהלות מסוימת ולא קיימו".

בהפסקת הדיון במשפט אמר פרקליטו של אולמרט, עו"ד נבות תל-צור, כי "כולנו מזועזעים מהתמונה שנחשפה על האופן שלא ניתנה לראש הממשלה אפילו שעה אחת של חסד, כשהשיא היה בפרשת טלנסקי שפורסמה למרות שהייתה תחת צו איסור פרסום - והכניסה מדינה שלמה לטלטלה. התחושה הייתה של ציד ואג'נדה, תחושה של משחק מכור שלא היה לו סיכוי לשכנע את המשטרה והפרקליטות. העדות צריכה להדליק נורה אדומה בקרב גורמי אכיפת החוק".