היום שאחרי: איראן וישראל בקרב על אפריקה

חזית אסטרטגית חדשה לישראל. השינויים הדרמטיים שעבר האזור בחודשים האחרונים השפיעו רבות על מדיניות ישראל ושכנותיה. בין היתר, מנסים בירושלים לבחון כיצד משפיעה ההתקוממות העממית בלוב ובמצרים על יחסי הכוח באזור. במוקד העניינים, ניצבת יבשת אפריקה, שהפכה לזירת מאבק נוספת בין ישראל לאיראן.

לראשונה מאז פרוץ האירועים האחרונים בעולם הערבי, תתכנס בסוף השבוע בפעם ה-17 הוועידה הדו-שנתית של

האיחוד האפריקאי בבירת גינאה המשוונית מלאבו. למרות שהוועידה עוסקת בדרך כלל בקידום האינטרסים של מדינות אפריקה בעולם, כינוסה הפעם יעמוד בצל התמורות שחלו בשתי המדינות הערביות החזקות ביותר באיחוד: מצרים ולוב. 

מלבד ההשלכות האזורית הברורות, באירועים טמונים גם אספקטים ביטחוניים חובקי עולם. אפריקה היא דוגמא חיה לכך, בעודה מהווה כר למאבק בין איראן, המנסה לשלוח את זרועותיה לרחבי היבשת, לבין ישראל ובנות בריתה, המנסות להצר את צעדיה. כך, על רקע דעיכת מצרים ולוב, התפתחה מתחת לפני השטח בחודשים האחרונים מערכה אזורית חדשה על דריסת הרגל באפריקה.

כיכר תחריר בקהיר. התמקדות מצרית בכלכלה (צילום: רויטרס)

המעורבות האיראנית ביבשת החלה עוד לפני "האביב הערבי", עם חתירתה לחיזוק היחסים עם גופים ומדינות באפריקה. רק באוקטובר האחרון, תפסה ניגריה משלוח גדול של אמצעי לחימה שיועד לגמביה. זמן קצר לאחר מכן, ניתקו המדינות את קשריהן עם איראן. בעקבות ניסיון לפגיעה בריבונותה, ניתקה ב-2009 גם מרוקו את היחסים, ואילו סנגל הודיעה על צעד דומה לפני ארבעה חודשים, לאחר שתפסה בשטחה ציוד צבאי איראני שיועד למורדים במדינה.

מאז פרוץ המהפכות, מודים גורמים ביטחוניים, מנסה איראן לנצל את חוסר היציבות ולהגביר את מעורבותה באיזור. החשש העיקרי בישראל מתמקד בגורל מחסני הנשק בלוב, שעלולים להגיע לידיים הלא נכונות. "המורדים שם עטים על השטח, והיו ידיעות שהם השתלטו על טילי כתף נגד מטוסים", אומרים בירושלים, תוך אזהרה כי גם מחסני החומרים הכימיים, אשר נמצאים כעת תחת שמירה, עלולים להגיע לגורמים עוינים. "זה לא מדע בדיוני לחשוב שדברים כאלה מתחילים לזלוג, לעבור את הגבול למצרים ומשם לעזה".

ישראל ואפריקה: יחסי גאות ושפל

מערכות היחסים של ישראל באפריקה ידעו עליות ומורדות עם השנים. כבר באמצע המאה הקודמת, החלה ישראל בבניית קשריה ביבשת,

רבות בעזרת המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, שפעל להקמת פרויקטים באזור בתחומי החקלאות, הרפואה והחינוך. בשנת 1963, עם עצמאותן של מרבית מדינות היבשת, הוקם ארגון אחדות אפריקה, שקידם את האינטרסים שלהן בעולם. ב-2002 הוסב הארגון לאיחוד האפריקני, כחיקוי למודל האיחוד האירופי. אז חלה התפנית.

"עד 2002 היו לנו יחסים טובים עם הארגון", אמר ז'ק רווח, סמנכ"ל וראש אגף אפריקה במשרד החוץ. "המדינות הערביות אמנם עשו לנו צרות, אבל בהחלט היינו 'אורח רצוי' בפסגות של הארגון, הותר לנו לעשות 'לובינג' ולמתן החלטות הנוגעות למזרח התיכון. היתה לנו אפשרות להגיע להוגנות מסוימת". עם הקמת האיחוד האפריקני, השתנו לרעה חוקי המשחק מבחינת ישראל.

כוחות מורדים בבנגזי שבלוב. לעג לקדאפי (צילום: AP)

להסתדר בלי הכסף של קדאפי 

בעשור האחרון, השפיעו מצרים ולוב על האיחוד באופן דומיננטי, בעיקר בגלל החוסן הפנימי הגבוה שאיפיין אותן. "מועמר קדאפי, שנטען כי נהג לשלם דמי חברות עבור מדינות מתקשות, יזם החלטות לגינוי ישראל", אמר רווח. "שליט לוב ראה בחזונו את הארגון כשלב בדרך להקמת 'ארצות הברית של אפריקה', השקיע סכומי עתק, והפך בפועל לפטרון של חלק ממדינות אפריקה. המדינות החלשות נכנעו ללחציו, אך נהגו ללעוג לו מאחורי גבו ובדלתיים סגורות אף נזפו בו על המדיניות שניהל", הוסיף רווח. כעת, עם המאבק הצבאי על אדמת לוב, מקווים במשרד החוץ כי הארגון יתנהל באופן חופשי יותר, ללא כספיו של קדאפי וללא השפעתו. 

בניגוד לנחרצות הלובית, פעלה מצרים באפריקה בצורה דואלית ביחס לישראל. מצד אחד, היא התנגדה למעורבות ישראלית ביבשת, ומנגד, תיפקדה כ"שומרת הסף" בגבול עזה, וניהלה מסע בלימה נגד ההתפשטות האיראנית. כעת, עם השינויים האסטרטגיים באזור, מודאגת ישראל מכניסתה של איראן לחלל שנוצר.

מאז ההפיכה המצרית, מושקעים המשאבים העיקריים של מצרים בהנעת הכלכלה. עם זאת, מעריכים בירושלים כי מדובר בנסיגה זמנית בלבד. פיצול סודאן, שיהפוך לעובדה קיימת בהצבעה בעצרת האו"ם ב-10 ביולי, מהווה "צעד אסטרטגי קריטי עבור מצרים, בעיקר בגלל מקור המים המרכזי - הנילוס. לפיכך, היא לא יוצאת מהזירה, אלא להיפך - רוצה יותר שליטה", אומרים בירושלים.

נשים סודניות ממתינות להצבעה על פיצול המדינה (צילום: רויטרס)

חלוקת סודן לשתי מדינות נחשבת לצעד אזורי דרמטי. בשנים האחרונות, היתה סודאן שחקנית פעילה ב"ציר הרשע", וסיפקה נתיב הברחות מרכזי של נשק, שמצא את דרכו לגופי טרור בקרבת ישראל. שתי התקפות על שיירות נשק במדינה, שבוצעו בתחילת 2009 ובאפריל השנה, יוחסו על ידי גורמים זרים לישראל, על אף הכחשות בירושלים. כעת, נחשב הפיצול לאקט חיובי עבור ישראל, העתידה להכיר בדרום סודאן ואף לפתח עמה קשרים דיפלומטיים. 

אין ספק כי החודש הקרוב יהיה משמעותי ביותר לגבי המאבק האסטרטגי של ישראל באפריקה. ועידת האיחוד, פיצול סודאן וההקמה המיועדת של שגרירות חדשה באקרה, בירת גאנה - כולן הרות גורל ליחסי ישראל באזור. "איראן רואה בשינויים האלה הזדמנויות, ולפיכך חשובה הנוכחות הישראלית בזירה", הסבירו בירושלים, שם מזכירים כי השינויים מהווים גם "אופק אסטרטגי חדש" לישראל. "מי יודע, אולי גם יהיה לנו נציג באיחוד האפריקאי", הביעו תקווה.