שלמה ארצי, מאחוריך: אברהם פריד

שלושה עשורים של עבודה קשה הותירו רבים מן הקולגות לז'אנר באזור הדמדומים שבין ערפל השכחה להיכל התהילה. אבל אברהם פריד - הזמר החסידי המשפיע ביותר בשנים האחרונות, וללא מתחרים – לא הולך לשום מקום.

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

בעולם המוזיקה החסידית פריד הוא תופעה. אם תרצו, המקבילה הדוסית לשלמה ארצי: ילד נצחי ופרפורמר ענק, כזה שלא מזדקן על הבמה, וממשיך להמציא את עצמו מידי תקופה. מי שמאחוריו לא פחות משלושים אלבומים, ולהיטים נצחיים דוגמת "תניא" ו"עלה קטן", עובד בימים אלה על שלושה אלבומים במקביל: חסידי, יידיש והחידוש – דיסק ישראלי מקורי. ארצי, מאחוריך.

היום (א') משחרר פריד את הסינגל הראשון מתוך האלבום הישראלי, שצפוי לצאת באזור חגי תשרי. גולשי ynet זוכים להשמעת בכורה של "כמה טוב שנפגשנו", אותו ביצע לראשונה לפני שנה, בסיום מופע שערך לציון 30 שנות פעילות בבריכת הסולטן בירושלים.

מילים: חמוטל בן זאב, לחן: יובל סטופל

"כבר הרבה שנים שרציתי לעשות שיר כזה", הוא אומר בראיון מיוחד ל-ynet. "להגיד תודה לקהל. שהרי כולם יודעים שאין מלך בלא עם, ואין זמר בלי מאזינים. אני מרגיש שאני חב תודה לכל כך הרבה אנשים שאיתם מעולם לא נפגשתי פנים אל פנים, אך נקשרנו בנשמה. זו זכות מבחינתי להיות חלק מהשמחות שלהם, כשהם משמיעים את המוזיקה שלי, ולהתרגש איתם".

פיוז'ן ישראלי-חסידי

זו אינה הפעם הראשונה שפריד גולש מהעשייה המוזיקלית החסידית-שגרתית, זו שמשלבת בעיקר

מילים מן המקורות במקצבים מודרניים, ושר אל הלא נודע. באלבום "אוצרות יהודיים" הוא שר שירי אמונה בעברית וביידיש, מה שגרף הצלחה ושני אלבומי המשך (שוב, בעברית וביידיש), והביא לעולם את "עלה קטן שלי".

לפני שלוש שנים הוא הצליח להטביע חותם גם מחוץ לגבולות המגזר, עם הקאבר המוצלח ל"רק תפילה אשא" של יורם טהרלב וחנן יובל (אותו ביצעה במקור ירדנה ארזי, תחת השם "שהשמש תעבור עלי"), מה שעודד אותו לנסות להגיע לקהלים חדשים, בעידן שבו מוזיקה יהודית היא המיין של המיינסטרים הישראלי. הלהיט המפתיע, יש לציין, הוליד סיבוב הופעות עם אמנים דוגמת חנן יובל, בועז שרעבי ודוד ד'אור. הפיוז'ן המוזיקלי הישראלי-חסידי לא הביא להופעותיו מאסות של קהלים חדשים, אך כעת מקווה פריד לשנות את התמונה.

"זה יהיה מבחינתי הישג אדיר אם השירים בעברית יושמעו ברדיו הכללי בישראל, ולא רק ברשתות הדתיות", פריד מקווה. "אשמח שציבור ישראלי לכל גווניו יגיע גם להופעות – ויהווה קהל חדש לגמרי. אני בהחלט רואה שבשנים האחרונות כבר לא מגיעים רק חרדים להופעות שלי. שירה זה דבר שנוגע בנשמה, וככל שיותר - יותר טוב".

פריד הוא פצצת אנרגיה על הבמה: ברוך צנום ועטור זקן, אברך בכל חזותו, שלא מפחד לצאת כנגד ההכתבות של הקהל החרדי, ומקפיד להופיע גם בפני קהל מעורב של גברים ונשים - מה שמיצב אותו כזמר הבית של הכיפות הסרוגות והציבור החרדי-לייט. ההארד-קור של מאה שערים אולי מגיעים פחות להופעותיו, אך הדיסקים שלו נחטפים כחלות טריות בערב שבת גם במגזר הזה.

זמר אחד לשני קהלים

האלבום הישראלי יכלול עשר רצועות מקוריות של כותבים מגוונים דוגמת עמיר בניון, אריאל זילבר, חנן יובל, יורם טהר-לב, קובי אוז ודוד ד'אור. "אני חושב שהקהל בישראל מאוד פתוח למוזיקה מהסוג הזה", פריד אומר. "ראינו את ההצלחה ב'רק תפילה' ו'מישהו הולך תמיד איתי', שלא לדבר על 'עלה קטן'. אמרתי לעצמי שאם יש כזו הצלחה עם שירים בעברית, נעשה דיסק שלם, ונראה מה יקרה. אני חושב שהקהל שלי פתוח לקבל חומר בעברית".

תופעת המוזיקה היהודית מתפתחת במקביל בשני ערוצים, שלאו דווקא נושקים זה לזה: הישראלי

והבינלאומי. פריד מבחינתו, רוקד (תרתי משמע) על שתי החתונות, ומצליח ללהטט בין הקהל היהודי בישראל ומחוצה לה, עניין לא פשוט כשחושבים על כך שרפרטואר ההופעות בארץ ובחו"ל, משתנה ממדינה למדינה.

את האלבום הישראלי שבדרך פריד מתכוון למכור גם בארצות הברית, אך הוא מבין בהחלט כי קהל היעד נמצא בארץ הקודש. "הלהיט 'רק תפילה' מתחיל להיכנס בארצות הברית רק בימים אלה", הוא מודה, ומוסיף כי "אי אפשר להתעלם מזה שהרבה מאוד זמרים חוזרים בתשובה דרך המוזיקה. אני חושב שמוזיקה הא המפתח לנשמה. הבעל-שם-טוב אמר שבשמים יש הרבה דלתות, ולכל דלת יש מפתח, אך מפתח המאסטר זה שירה. לאט-לאט המוזיקה היהודית והחסידית בוראות דברים. לא היה כדבר הזה. אנשים הבינו שיש משהו מעבר לשירי אהבה. שירים עם רוח ונשמה. שירי תפילה. מדהים לראות איך המוזיקה בישראל מתפתחת".

אתה לא מפחד לאבד את הקהל המסורתי שצורך את המוזיקה שלך?

"לא, אני לא רואה שום דבר רע בלעשות אלבום בעברית. יש מיליונים של יהודים בארץ, שכמהים למוזיקה. אני לא אעשה דיסק ברוסית או בפולנית, כי אני לא מדבר את השפות הללו, אבל בעברית אני מרגיש מספיק בנוח להתבטא".

רגאיי זה לא בשבילי

אז עברית כן – אבל רגאיי וראפ הם מחוץ לתחום. בעידן שבו הזמר החסיד הכי לא חסידי - מתיסיהו, ממלא אולמות בקהלים בני דתות שונות - מעדיף פריד את מקצבי הפופ-קאנטרי והרוק הרך. אף שהשניים גרים בסמיכות בשכונת קראון-הייטס שבברוקלין, ניו-יורק, המוזיקה הזו רחוקה מפריד כמו ליובאוויטש מווילנה.

"כזמר חסידי, יש לי את הגבולות שלי", אומר פריד, "ואני מרגיש שכבר נגעתי בגבולות שאסור לעבור מעבר אליהם. ראפ או רגאיי זה ממש לא בשבילי. אני לא מתחבר לזה וזה לא מדבר אלי. אם אצטרך לעשות שירים שהם לא לטעמי – זה בוודאי לא יהיה סימן טוב. מוזיקה זה דבר שבא מהנשמה".

ומה עם התפתחות מוזיקלית בקצב הזמן?

"היה לי מסע מדהים, ואני עוד רוצה לעשות הרבה דברים, בעזרת ה'. שייתן לי כוח. אבל אני לא אעשה שינוי משמעותי מבחינה סגנונית, כי אז כאילו מה שעשיתי עד יום לא מספיק טוב. מה שהוא אמת, לא צריך שינוי".

מחכים למשיח

אף שחסידות חב"ד מותקפת בשנים האחרונות כתוצאה מהתפתחות הפלג המשיחי בתוכה, פריד אינו נוהג להתבטא בנושא שמשסע את החסידות.

את כמיהתו למשיח (אחד משלושה-עשר עיקרי האמונה היהודית, על פי הרמב"ם), הוא שר על הבמה, ואת דעתו על רעיון "הרבי מלך המשיח", אפשר

אולי להבין מהדברים הבאים: "30 שנים שאני שר על המשיח, ובינתיים אבא שבשמים אומר לא. אז צריך להמשיך להתפלל ולקוות. אני בוודאי אמשיך לבקש את המשיח. אנחנו צריכים לזעוק שיבוא המשיח.

"אם אנחנו במצב שיכולים לקרות טרגדיות כמו באיתמר או במומביי, שרואים את הסתר הפנים של הבורא, בלתי אפשרי לחיות בשלום עם המצב הזה. אני ממשיך לחפש חידושים איך להמשיך לשיר על משיח - ושלא יהיה משעמם".