המדינה מודה: רוב ההכנסות ממס - על מוצרים
דלק ההתייקרויות? דו"ח של האוצר מגלה כי המגמה בשנתיים האחרונות היתה להפחית את מס הכנסה ומס החברות ולפצות עם העלאת מע"מ, ומסים על דלק וסיגריות. התוצאה: המשק צומח על חשבוננו. כך המדינה אוכלת את הלמעלה של הקוטג'
"המשבר העולמי חייב את משרד האוצר להפעיל מדיניות מס בעלת שני יעדים מרכזיים: עידוד הצמיחה ושמירה על משמעת פיסקלית". בשפה מלומדת זו, מתאר מינהל הכנסות המדינה, בדו"ח שלו על מדיניות המיסוי בישראל בשנים 2009-2010, את הדינמיקה שהובילה לאי שקט החברתי השורר בישראל היום סביב צמיחת הפערים החברתיים והתייקרות מוצרי היסוד.
סערת ההתייקרויות
- שמחון: בדיקת שוק החלב תורחב לשוק המזון כולו
- "אם המכס יירד, נייבא לארץ קוטג' וגבינה לבנה"
- הצעה: יבוטל המע"מ על מוצרי יסוד כדי להוזילם
הדו"ח מתאר כיצד בשנתיים האחרונות ירד בישראל שיעור המס שמשלמות חברות ויחידים (מס ישיר) על הכנסותיהם בעוד שהמסים המוטלים על מוצרי צריכה (מס עקיף) עלו. הנימוק למדיניות זו ברור: מיסוי של הכנסות החברות והכנסות יחידים פוגע בצמיחה, גורם למשקיעים לברוח, מאט את הכלכלה ומונע יצירת מקומות עבודה חדשים.
הפיקוח על מחיר הקוטג'
מה הסתירו באוצר?
יעל אונגר
יו"ר הוועדה לבדיקת הפיקוח על מוצרי חלב העסיק חברה שבבעלותו כיועצת לוועדה. החברה נבחרה בלא מכרז, וקיבלה, באישור אגף התקציבים באוצר, יותר כסף ממה שהגיע לה. בסוף הדרך המליץ האוצר לבטל את הפיקוח, תוך שהעלים מידע מהממשלה. הכל כתוב בדו"ח מבקר המדינה מ-2007
"המצב הכלכלי, הירידה בגביית המסים (כתוצאה מהמשבר הכלכלי ומהפחתת המסים הישירים, א.ל), ביחד עם הצורך בזהירות פיסקאלית (שמירה על הכנסות המדינה, א.ל), הביאו להחלטות על העלאת מסים עקיפים, שנחשבים כפחות פוגעים בצמיחה לעומת מסים ישירים", כותבים כלכלני מינהל הכנסות המדינה. "הועלו המסים על דלקים וסיגריות, ובהוראת שעה - הועלו גם שיעור המע"מ ודמי הביטוח הלאומי על הכנסות גבוהות".
ומה קורה ב-OECD?
אנשי מינהל הכנסות המדינה אינם עושים מאמץ להסתיר את התוצאה של המדיניות הזו: ישראל בולטת בפער שבין נטל המס על הכנסות לנטל המס שמגולם בהתייקרות מוצרים ביחס למדינות ה-OECD - ארגון המדינות המפותחות שאליו הצטרפה לאחרונה, נישאת על גבי נתוני הצמיחה שהם פרי אותן הפחתות במסים הישירים.מהנתונים עולה כי משקל המסים העקיפים בסך גביית המסים עבר בשנת 2010 לראשונה את רף ה-50%. כלומר, רוב הכנסות המדינה אינן ממס על ההכנסה - אלא ממס על מוצרי צריכה. ישראל מדורגת במקום השלישי בקרב מדינות ה-OECD בתחום זה.
לעומת זאת, בשנת 2009, המס הישיר בישראל היווה כ-13.4% מעלות העבודה לעובד יחיד, ללא ילדים, שהשתכר 67% מהשכר הממוצע, בהשוואה ל-32.4% בממוצע במדינות ה-OECD. על פי מדד זה, ישראל דורגה בשנת 2009 במקום ה-30 מתוך 31 מדינות. "זוהי תוצאה של מס הכנסה נמוך ודמי ביטוח לאומי החלים על המעביד עוד יותר נמוכים, בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD", כותבים כלכלני מינהל הכנסות המדינה.
נטל המס הנמוך יחסית, בולט גם כאשר עולים למדרגות השכר הגבוהות יותר. ברמת שכר של 100% מהשכר הממוצע, עומד נטל מס בישראל, על שיעור של 20.3% מעלות העבודה לעומת 35.6% בממוצע OECD. ברמת שכר של 167% מהשכר הממוצע, עומד נטל המס על שיעור של 29.0% בישראל לעומת 39.9% בממוצע OECD. בשני המקרים, ישראל דורגה במקום ה-28 מתוך 31 מדינות.
החברות והמשתכרים היטב הרוויחו
עוגת התקציב, כפי שיודע להסביר כל פקיד במשרד האוצר, אינה יכולה לגדול. על אותו משקל, קופת המדינה אינה יכולה לקטון. יש צבא לממן, משכורות לעובדי מדינה שצריך לשלם בזמן ומעל הכל, יש חוב לאומי נושא ריבית, שצריך לשלם כדי שהדורות הבאים לא יצטרכו לשאת בנטל שאנו נושאים בו.כאשר מקור הכנסה אחד מניב פחות, על מקור הכנסה אחר להניב יותר. ודו"ח מינהל הכנסות המדינה מראה כיצד בשנתיים האחרונות קטן חלקן של החברות הבורסאיות, התאגידים הגדולים, ענקיות ההיי-טק והמשתכרים היטב בנטל של מילוי הקופה הציבורית. את הפער משלימה המדינה בכך שהיא אוכלת את הלמעלה של הקוטג'. יותר מ-10% מעלותה של הגבינה השנויה במחלוקת מיוחס לעלות המע"מ המוטל על מוצרי החלב.
במינהל הכנסות המדינה מודעים לבעיה ומרגישים, אולי, שהלכו רחוק מדי עם המגמה. "אין ספק שאחד האתגרים החשובים בתחום מדיניות המס העומדים בפנינו הינו קביעת התמהיל הרצוי בין מסים ישרים ועקיפים", נכתב במבוא לדו"ח השנתי. האם נראה בקרוב סימנים לשינוי במדיניות, או שמא ניאלץ להמתין עד שהציבור יתעורר ויבין שלא רק החברות המסחריות הן הכתובת לזעקותיו על יוקר המחיה?
מדינה שבה בעלי ההכנסות זוכים להטבות מס מפליגות ומס החברות שלה יורד מדי שנה, יכולה להציג נתוני צמיחה גבוהים ולהתקבל למועדונים יוקרתיים. אך היא איננה יכולה לעמוד בהוצאותיה מבלי לחתוך נתח עבה מכל מוצר שנמכר בתחומה. את המחיר משלמים כל האזרחים ולא רק בעלי ההכנסה הגבוהה.
לפנייה לכתב/ת 
סל המוצרים, יקר יותר
צילום: jupiter
מומלצים
