איך צופים בכוכבים? חלק ג'
שביטים, כוכבים, סופרנובות, מטאורים, ליקויי ירח ועוד ועוד: ד"ר יגאל פת-אל מגיש מדריך לצפייה באטרקציות השמיימיות
בפרק הקודם הכרנו כמה מעקרונות הצפייה בעין. בפרק זה נראה מהם גרמי השמים שבהם אפשר לצפות בעין העירומה, ללא טלסקופ או משקפת.
היום, יום חמישי ה-30 ביוני, יתכסה נוגה בירח. למעוניינים במחזה, תהיה זו תצפית קשה ביותר כיוון שההתכסות תהיה בשעות הבוקר המוקדמות כאשר הן הירח ונוגה והן השמש מצויים מעל האופק - עובדה המקשה על איתור הירח וכן מסוכנת בגלל הקרבה לשמש.
למרבה הפלא, נוגה הוא הגוף הבולט מבין השניים, עובדה המאפשרת את זיהויו גם בעין העירומה! מי שבכל זאת מבקש לצפות בהתכסות, ימצא אותה בשעות הבוקר החל מהשעה 08:57. ההתגלות תראה בשעה 10:30. פרטים נוספים על ההתכסות אפשר למצוא כאן.
מי צריך טלסקופ כשיש זוג עיניים?
איך צופים בכוכבים? חלק שני
ד"ר יגאל פת-אל
המכשיר הבסיסי ביותר שמשמש אותנו לצפייה בכוכבים הוא כמובן העין שלנו, שמשוכללת לא פחות מטובי הטלסקופים. אבל איך משתמשים בה נכון, מתגברים על החשיכה ומוציאים מחווית הצפייה את המיטב? יגאל פת-אל עם עקרונות הצפייה בעין
התכסות נוגה בשמים היא אחת הדוגמאות לצפייה בעין בלתי מזוינת אך יש דוגמאות טובות עוד יותר.
ובכן, בראש ובראשונה כיפת השמים. יש לזכור שטלסקופים וגם משקפות מראים רק חלק קטן מן השמים. קטן מאוד למעשה - עד כמה מעלות לכל היותר. לכן, כאשר רוצים לצפות בקבוצות הכוכבים עצמן ולראות את מכלול הקבוצה, אפשר לעשות זאת אך ורק בעין, ללא משקפת או טלסקופ (יוצאות מן הכלל הן קבוצות קטנות שאפשר לראות את כל כוכביהן או את חלקן הגדול במשקפת רחבת זווית).
הדובה הגדולה, האריה, הדרקון ומרבית הקבוצות ייראו במלוא הדרן רק בעין. בגלל סיבוב כדור הארץ סביב צירו וכן סביב השמש, קבוצות הכוכבים עושות שתי תנועות – הן זורחות במזרח ושוקעות במערב (התנועה היומית).
השעה שבה הן עושות זאת מדי יום ביומו משתנה בהתאם לעונות השנה. כדי לאתר קבוצות כוכבים רצוי להשתמש במפת כוכבים מסתובבת שאפשר להכינה בבית, ומראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך והשעה.
שביל החלב
שביל החלב הוא גרם השמים הגדול ביותר שאפשר לראותו בעין, כיוון שהוא נמתח מאופק לאופק. כמובן שכדי לראותו יש לצאת למקום חשוך, בלילה ללא ירח. אז נראה שביל החלב במלוא הדרו כשהוא משתרע מאופק אל אופק כענן קלוש.
שביל החלב הוא מישור הגלקסיה שבה אנו מצויים והוא עוטף את כדור השמים ב-360 מעלות. לו כדור הארץ היה שקוף, היינו רואים את שביל החלב מקיף את כדור השמים כטבעת. צפיפות הכוכבים בשביל החלב עצומה ומסיבה זו הוא נראה כענן קלוש.
שביל החלב - מבט מכדור הארץ (צילום: נאס"א)
אך בשביל החלב יש גם ערפיליות גז מאירות וכן צבירי כוכבים הנראים כעננים בהירים על רקע שביל החלב או סמוך לשוליו. עוד נמצאות ערפיליות כהות שהן אזורים של עננים קרים ודחוסים, שאינם מאפשרים לאור הכוכבים לחדור דרכם.
הענן הכהה הגדול ביותר משתרע בין הקבוצות ברבור לקשת ונראה כאילו מפצל את שביל החלב לשני קטעים מקבילים. עננים קטנים יותר מצויים על רקע שביל החלב ויוצרים שלל של צורות הנראות בעין, כאשר המפורסמות בהן הן הנחש והמקטרת בקבוצת נושא הנחש.
ומה עוד ניתן לראות?
מטאורים: אלו הם גופים שמטבעם נעים לאורך מרחק גדול בשמים ובמהירות. מסיבה זו הדרך היחידה לראותם היא בעין, בייחוד בלילות של מטרות מטאורים בהם מספרם גדול מהממוצע.
צבעי כוכבים: לכוכבים יש צבע הנובע מטמפרטורת פניהם. ככל שהכוכב חם יותר הוא יהיה כחול יותר וככול שהוא קר יותר הוא יהיה אדום יותר. צבעי הכוכבים הבהירים בשמים נראים גם בעין. אנטרס בעקרב ניכר בגונו הכתום בעוד שספיקה בבתולה ניכר בגונו הכחול ואילו ארקטורוס ברועה הדובים ניכר בגונו הכתום.
כוכבים משתנים: יש כוכבים שמשנים את בהירותם, אם כתוצאה מליקוי על ידי בן לוויה כהה המסתיר אותם או מסיבות הקשורות במבנה שלהם. הכוכבים הבולטים בין הכוכבים המשתנים משנים את בהירותם באופן כזה שאפשר להבחין בשינוי גם בעין.
המפורסם בהם הוא הכוכב המשתנה מירה בקבוצת לוויתן שבעת השיא נראה ככוכב הבהיר בסביבתו אך בעת השפל הוא בקושי נראה במשקפת. זמן המחזור שלו הוא כמה חודשים אך יש כוכבים שזמן המחזור שלהם קטן יותר שאפשר עדיין לראותם בעין, לדוגמה הכוכב אלגול (ראש המפלצת), שהוא כוכב לוקה ושינוי הבהירות שלו נראה בעין ומחזורו בן כמה ימים.
כמובן שכדי לראות את השינויים יש להשוות מדי פעם את בהירות הכוכב לכוכבים בסביבתו. יש עוד סוג של כוכבים משתנים ואלו הן הנובות והסופר-נובות שהבהירות בהן נצפות בעין. מטבע הדברים אירוע מסוג זה הוא נדיר ביותר והסופרנובה האחרונה שנצפתה בעין נצפתה בשנת 1987.
כוכבים כפולים: אלו מערכות של שני כוכבים ויותר שסובבים מרכז כובד משותף או שנראים על אותו קו ראיה. יש כוכבים כפולים שנראים גם בעין. כזהו הכוכב הכפול מיזאר, הכוכב האמצעי ביצול של העגלה הגדולה, הכוכב אלפא בגדי ועוד.
כוכבי הלכת: כוכבי הלכת נראים במלוא הדרם בטלסקופ אך גם בעין אפשר להבחין בתנועתם ביחס לכוכבים בסביבתם כאשר צופים בהם בפרקי זמן של כמה ימים. עד כמה שנראה מוזר, נוגה וצדק הם כוכבי לכת שאפשר לראותם בעין גם בשעות היום, אם יודעים היכן לחפשם.
שביטים: אחת התופעות המרהיבות ביותר שנצפות בעין. השביטים המרהיבים ביותר הם דווקא אלה שזנבם משתרע על פני מעלות רבות של כיפת השמים והם נחשבים ליפים בגרמי השמים. הבעיה היא שאלו נדירים ביותר והופעתם של שביטים הנראים בעין מתרחשת אחת לכמה שנים.
כוכבי לכת נראים במלוא הדרם בטלסקופ (צילום: Shutterstock)
מלבד השביטים המחזוריים שרובם קלושים, מבליחים מדי פעם שביטים בהירים כמו שביט מקנוט שנראה בעין באור יום בשנת 2010 ואילו השביט הבא שייראה בעין הוא שביט אלנין, שיגיע לשיאו בספטמבר השנה (אם לא יכזיב...).
הירח והמזלות
הירח הוא גרם השמים הקרוב ביותר אלינו ויש כמה תצפיות שאפשר לעשות בהקשר אליו בעין. הראשונה היא כמובן ליקוי הירח אלא שאלו נדירים יחסית. הירח בן יומו, כ-12 שעות אחר המולד, הוא חרמש דקיק וישנן אגודות רבות בעולם שתכליתן לשבור שיאים בצפייה בירח הצעיר.
צפייה זו נחשבת אתגרית כיוון שהיא דורשת להבחין בירח הדקיק על רקע שמי הדמדומים כמה דקות לאחר השקיעה. גם תנועת הירח ביחס לכוכבים, שינויי מקומו ביחס לעונות השנה, התמלאותו והתמעטותו, הם מטרה לצפייה בעין, שלא לדבר על יופיו של הירח המלא הזורח בגוון כתום מעל האופק.
אור גלגל המזלות (אור הזודיאק): זוהי תצפית מאתגרת בשעה שלפני הזריחה או בשעה לאחר השקיעה. אור זה הוא אור קלוש ומקורו באור השמש המוחזר מהאבק המצוי בסמוך למישור המילקה (המסלול של השמש על כיפת השמים). אור גלגל המזלות נראה כחרוט אור קלוש ביותר שבסיסו על קו האופק היכן שמישור המילקה פוגש את האופק. קודקודו מצוי על מישור המילקה מעל האופק.
אירועים הקשורים בשמש
ראשית, אזהרה! אין לצפות בשמש בשום מקרה ובשום מצב ללא ציוד עזר שנועד במיוחד לצפייה בשמש! משקפי שמש, זכוכיות מפויחות ויתר אילתורים אינם יעילים לצפייה בשמש ועשויים לגרום לעיוורון!
הכוונה לצפייה בשמש בעין היא בעזרת משקפיים מיוחדים שנועדו לצפייה בליקויי חמה. מלבד ליקויי החמה שהם נדירים, יש עוד כמה תופעות הקשורות בשמש שאפשר לראותם בעין. מעברים של כוכב הלכת נוגה על פניה נראים גם הם בעין (המעבר הבא יהיה בשנת 2012 והבא אחריו במאה הבאה...).
גם כתמי שמש גדולים נראים בעין. כמובן שהתופעה היפה ביותר הקשורה לשמש היא זוהר הקוטב אך כדי לראותה יש להימצא קרוב לקטבים של כדור הארץ ואף זאת רק בסמוך לסופת שמש.
לווינים: למרות שאלו אינם גרמי שמים "טבעיים" אלא מלאכותיים, בשל מספרם הגדל והולך הם נצפים בתדירות גדולה כאשר הבולט בהם הוא תחנת החלל הבינלאומית הנראית לעתים לאחר השקיעה או לקראת הזריחה כשהיא חוצה את כיפת השמים ובולטת בבהירותה.
בנוסף לה, אפשר לראות לווינים רבים כאשר סימן ההיכר שלהם היא בהירותם הקבועה והעובדה שמסלולם על כיפת השמים מסתיים על פי רוב כאשר הם נכנסים לצילו של כדור הארץ. בולטים הם לוויני האירידיום שלשניות מספר מגדילים את בהירותם פי כמה עשרות הודות לזווית בין השמש, קולטי השמש והצופה.
מלבד כל אלה ישנן תופעות אופטיות רבות הקשורות באטמוספירה שלנו ועל כך במאמר הבא.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
פורסם לראשונה 29/06/2011 21:20
לפנייה לכתב/ת 
