בלשנות כלכלית: מעבדות לחירות - ולהיפך
בשעה שילדינו יוצאים לחופש גדול, אנו ההורים משתעבדים: משלמים על קייטנות, על בריכות, על בילויים, על ארטיקים, ועל חופשה בארץ או בחו"ל. אז למה קוראים לזה חופש? מקור הבלבול טמון בהיסטוריה של השפה שלנו
מזל טוב לתלמידים ותנחומים להורים: החופש הגדול התחיל!
ובשעה שיוצאים ילדינו לחופש, אנו ההורים משתעבדים: משלמים על קייטנות, על בריכות, על בילויים, על ארטיקים, על חו"ל ו/או על חופשה בישראל – כל אחד כפי שידו משגת, ובדרך כלל קצת יותר. אנחנו גם מאבדים את חירותנו בבית, והעצמאים שבינינו – מלבד מפעילי הקייטנות ומתקני המזגנים – מרגישים ירידה בהכנסות. אז למה קוראים לזה חופש?
הרהורי קיץ
הורים, החופש הגדול משגע אתכם? בצדק
תני גולדשטיין
היחס בין חופשות הילדים למשק בישראל הוא מהגרועים בעולם. הקייטנות גרמו בפועל להפרטת מערכת החינוך, השוויון נעלם ואפילו המורים נפגעים. הפתרון: לפרק את החופש של ילדי הגן והיסודי. הסיכוי שזה יקרה: שואף לאפס
בתנ"ך המילה חופשה מוזכרת רק פעם אחת – בויקרא יט:כ: וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ, וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה, אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן-לָהּ. יש הרואים במילה חופשה מילה נרדפת ממש לחופש במובן חירות, ויש החושבים ש"חֻפְשָׁה" זה "החופש שלה". לפי הסבר זה, שהגיוני יותר בעיניי, היה צריך להיות מנוקד חֻפְשָׁהּ, ובסך הכול נפלה שם נקודה אחת (ששמה בישראל מַפִּיק, והיא מעידה על כך שה-ה' היא עיצור, כמו ב-לָהּ. המפיק מאפיין שייכות של גוף שלישי יחידה – "שֶׁלָּהּ").
אבל אם אנחנו כבר בתנ"ך, גם המילה חופש מופיעה רק פעם אחת: יחזקאל מתאר את גדולת העבר של צור, ואומר, בין השאר: דְּדָן, רֹכַלְתֵּךְ, בְּבִגְדֵי-חֹפֶשׁ, לְרִכְבָּה (כז:כ). יחזקאל אף פעם לא הצטיין במובנות יתר. ברור ש"דדן רוכלתך" משמעותו (העיר/מדינה) דדן הייתה סוחרת שלך, או סחרה עמך". מכאן זה נהיה קצת יותר מעורפל. יש המפרשים "בגדי חופש לרכבה" כ-"בדים יקרים למרכבות" (כי בני חורין לבשו בגדים יקרים יותר), ובגרסה האנגלית החדשה יותר – "בדי אוכף לרכיבה". המשמעות "חירות" קיימת החל מתקופת המשנה. בכל מקרה, שוב קשה להבין מה זה חופש.
האם נמצא את התשובה בשפות שמיות אחרות? הפתעה – לא. רק באוגריתית, שפה שמית מתה מאוד שתיעוד שלה נמצא בסוריה, יש המילה חפס (באוגריתית, כמו בכל השפות הכנעניות, אין ניקוד) – בן חורין, או חייל. לא ברור אם כל איש צבא או רק חפ"ש פשוט.
למילה הנרדפת חירות דווקא יש אטימולוגיה ומקבילות: חֵרות באה מהשורש השמי ח.ר.ר, שקיים בערבית. הדוגמה המוכרת ביותר מהכותרות היא כיכר א-תחריר – כיכר החירות בקהיר. זהו גם השורש של "חורין" כמו בביטוי בן חורין, וגם של לשחרר. היום מנתחים את הפועל לשחרר כשורש מרובע בבניין פיעל, אבל למעשה בניין שפעל הוא המקבילה האשורית לבניין הפעיל שלנו. שחרר = עשה חופשי.
המילה חירות קיימת בעברית רק מלשון חז"ל, ולכן אפשר להניח שזוהי שאילה מארמית, שהייתה באותם זמנים לשון הדיבור והפכה עם הזמן ללשון השכלה. דרור היא כנראה שאילה מאכדית – שפה שמית עתיקה נוספת – דֻרָרֻ (durāru).
במילון, המילים חירות חופש ודרור משמשות זו בהגדרתה של זו, אבל לחירות יש גם המשמעות של עצמאות (מעבדות לחירות), ולדרור יש גם משמעות נוספת של שחרור. כלומר "חירות" הארמית היא בעיקר חופש לעשות דברים, "דרור" העברי – אם בכלל משתמשים במילה לציון חופש – הוא שחרור ממשהו. המילה העברית חופש בעיקר חופש שלילי, כלומר חופש מ-, אבל גם חופש חיובי, כלומר חופש ל-, וגם חופשה (שהיא סוג של חופש שלילי – יעידו ההורים בעוד חודש לכל היותר).
באנגלית יש הבדל דומה בשימוש בין המילה הלטינית Liberty שהיא כמעט אך ורק חירות לעשות דברים (חופש חיובי) לבין המילה האנגלית המקורית Freedom שיכולה לציין גם חופש חיובי, אל בעיקר חופש מכבלים, פיזיים ומטפוריים (חופש שלילי). כמו בעברית, במילון וובסטר, שתי המילים משמשות זו בהגדרתה של זו, אבל בשימוש השוטף liberty משמשת יותר עבור זכויות – חירות חיובית, חופש לעשות דבר מה – מאשר עבור שחרור. to liberate, לעומת זאת, זה כן לשחרר אדמה מכובש או עבד מאדון.
הדבר המעניין הוא שההבדל בין Freedom ו-Liberty הוא אותו הבדל כמו בין חופש לחירות לא רק מבחינת המשמעות, אלא גם מבחינת ההיסטוריה של השפה. בשני המקרים – ותקנו אותי אם אתם מרגישים אחרת – חופש ו-freedom, שהן מילים מקוריות בשפה, נותנות הרגשה משוחררת יותר, אמיתית יותר, ומתייחסות יותר לחופש שלילי (חופש מ-), אבל לא רק. לעומת זאת חירות ו-Liberty – שתיהן שאולות משפה אחרת שהיום היא שפת השכלה – נותנות הרגשה יותר מעונבת ומציינות חופש חיובי (חופש ל-).
גם לחופשה יש באנגלית מילה אנגלית מקורית – holiday, במקור "יום קדוש, חג, שבת", ומילה שאולה מלטינית – vacation – המשמשת יותר באנגלית אמריקאית. Vacation אינו קשור לקדושה של יום, או לחג, אלא לריקנות: זמן ריק מעבודה או מלימודים. מאותו שורש הודו אירופי אנו מכירים את ואקום – רִיק, וגם vain – באנגלית "ריקא", כלומר אדם טיפש, ריק מתוכן. מהמאה השבע מתייחסת המילה גם לרברבן. In vain האנגלי – "לשָווא", שומר גם הוא על הריקנות – לָרִיק.
קצת מוזר שהמילה לחופש מציינת ריק כאשר החופש כל כך מלא פעילויות והוצאות. מצד שני, יותר מוזר אפילו לקרוא לחופשת הקיץ חופש.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות, איראן הקדומה ומגילת אסתר במסגרות שונות.
לפנייה לכתב/ת 
עבדים היינו, או עודנו?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר תמר עילם גינדין
צילום: דני שביט - Total Vision
מומלצים
