חג ראש-חודש שמח

ערב ראש חודש לפני כחמש שנים, היה עבורי עוד יום חול רגיל, כיתר ימי השבוע בהם היינו מגיעים אל חמותי לביקור ולארוחת ערב. אך באותו היום - שלא כבכל יום – הואר הבית בנרות, והאוכל הוגש בקדירה עשירה וחגיגית. 

• הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
  

תמהתי מה יום מיומיים, וחמותי החזירה לי תמיהה: "ערב ראש חודש", היא אמרה. "חודש טוב!" ובאותה נשימה הוסיפה, שבמרוקו היה זה חג של ממש.

"בעיר שבה גדלתי, בכל ערב ראש-חודש, הייתה הקהילה היהודית מתלבשת בבגדים חגיגיים, כמו בשבת",

סיפרה חמותי. "הנשים היו מדליקות נרות ומכינות סעודה חגיגית של קוסקוס. ביום ראש חודש עצמו, היו הגברים הולכים לבית הכנסת, מוציאים עוד ספר תורה, מוסיפים 'הלל', ואחרי התפילה – היו הולכים לעבודה. אנחנו, הנשים, היינו שובתות ממלאכה: לא מכבסות, לא מגהצות, לא תופרות. הכי גרוע לתפור".

בהלימה למחזור הלבנה

המקור היהודי הקדום ביותר, שמצביע באופן ברור על הקשר בין נשים לראש חודש - נמצא בתלמוד הירושלמי, ובו מצוין כי "הנשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה... בראש חודש - מנהג" (פסחים ד, א; תענית ו, א). בהמשך יסבירו חכמים (גברים), למה הנשים הן אלו שזוכות לקבל מועד זה. התירוץ המרכזי הוא בכך שהנשים לא השתתפו בחטא העגל. רק במאה ה-13 יקשור ר' יצחק בן משה, בספרו "אור זרוע", בין מחזור הירח ומחזור האישה.

חג הנשים

מנהג הנשים לשבות ממלאכה בראש חודש, מגיע אלינו בזכות נשים יהודיות צפון-אפריקאיות, ששימרו וקיימו אותו עד עלייתן ארצה. כאן, בישראל, הן מתקשות להעבירו הלאה לבנותיהן.

לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה,

לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה

לְשָׁלוֹם וּלְאַחֲוָה

וְיִפָּתְחוּ בְּחֹדֶשׁ זֶה שַׁעֲרֵי אוֹרָה, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה

לְהִתְחַדְּשׁוּת וְלִצְמִיחָה,

לִשְׁמוּעות טוֹבוֹת

וְלִבְשׂורות טוֹבוֹת,

לְשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ

וּבְרִיאוּת הַגּוּף,

לְחַיִּים שֶׁיִּמַלְּאוּ בָּם מִשְׁאָלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה,

• הילה טוכמכר משעלי תרצה בכנס השנתי של בית מדרש אלול (מרשת בתי המדרש בישראל) ביום ה' 7.7, במוזיאון ארצות המקרא בירושלים