המדינה ה-193 בעולם: חבלי הלידה של דרום סודן

התרוממות הרוח של סנדיי מובנת ביותר. היום, 9 ביולי, יכריזו בני עמו בדרום סודן על עצמאותם מהצפון הערבי. באותו רגע ממש תאבד סודן, המדינה הגדולה ביותר והשסועה ביותר באפריקה, כרבע משטחה והעולם ייערך לאמץ לחיקו מדינה חדשה - הרפובליקה של דרום סודן. "אנחנו מתכוונים לחגוג את המאורע ביום ראשון בגינת לוינסקי וחברים בקהילה שלנו הבטיחו כי יגיעו לתל אביב מאילת ומערד", סיפר בהתרגשות מבקש המקלט הדרום סודני.  

רוקדים עצמאות. חזרות גנרליות לטקס ההכרזה בג'ובה (צילום: AP)

פלסטין, לפנייך

פלסטינים שיצפו מחר בטקס הכרזת העצמאות הדרום סודנית ודאי יחושו מרירות מסוימת. בעוד הם מתאמצים בחודשים האחרונים לזכות בהכרה בינלאומית רחבה במדינה משלהם, הדרום סודנים זוכים לקונצנזוס בינלאומי. מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, כבר הודיע השבוע שדרום סודן תזכה להכרה ותהפוך למדינה ה-193 בעולם, זמן קצר לאחר שתכריז על עצמאותה. פלסטין, כנראה, תצטרך להמתין לספטמבר, ואף מעבר לזה.

למרות התמיכה הבינלאומית הרחבה והפיכתה למדינה באופן רשמי, האתגרים הרבים הניצבים בפני דרום סודן יטאטאו מהר מאוד את אווירת האופוריה שאופפת את הרגע ההיסטורי.

דגל המדינה המתנשא, המצעד הצבאי, חגיגות השמחה, הריקודים, השירים, זיקוקי הדינור ומנהיגי העולם שיבואו לקחת חלק ברגע ההיסטורי - כולם יצטלמו יפה ויוכנסו כלאחר כבוד לספר דברי ימיה של דרום סודן. אבל אז יהיה צריך להתחיל לעבוד. ויש הרבה עבודה.

"אוקיינוס של בעיות". כך מתארת פרופ' יהודית רונן, מומחית לסודן, את האתגרים העומדים לפתחה של המדינה החדשה ביבשת אפריקה. פרופ' רונן מלמדת בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. לדבריה, ארצות הברית דחפה מאוד להקמת המדינה הדרום סודנית ולפיצולה מהצפון, והיוקרה שלה מוטלת על הכף. "בוושינגטון לא ירצו לראות את המדינה החדשה נופלת", אומרת פרופ' רונן.

"פיצול המדינה הסודנית נועד לצמצם את היחסים הבעייתיים בין שני האזורים המסוכסכים, שבקורות החיים שלהם רשומה מלחמת אזרחים ארוכה במיוחד, אחת הארוכות ביותר", אומרת פרופ' רונן ל-ynet. "בעולם יש ציפיות גדולות מהמדינה הדרום סודנית - ציפיות שמתנקזות לאופציה שגם אם לא תציע פתרון לסכסוך, היא לפחות תציע הסדר לסכסוך". 

אחד מכל שלושה ילדים בדרום סודן סובל מתת-תזונה (צילום: רויטרס)

בתוך אוקיינוס הבעיות של המדינה החדשה, פרופ' רונן מונה בעיות כלכליות, חברתיות ופוליטיות, תבערה אתנית ויריבויות אזוריות. "להכריז על מדינה ולקבוע המנון, מטבע או דגל הם החלק הקל", היא אומרת. "הבעיה הקשה יותר היא להקים מדינה מאפס, בעיקר על רקע הבעיות הרבות העומדות על הפרק".

"הצפון מעודד את מצוקת הדרום ומאחל לנפילתו"  

פרשנים מזהירים שאם דרום סודן לא תנצל את "מומנטום העצמאות" כדי לפתוח פרק חדש בהיסטוריה של האזור, היא תסתכן בהגשמת נבואות יום הדין של הממשלה בחרטום ושל גורמים נוספים שהתנגדו לפיצול המדינה הסודנית. "הצפון מעודד את המצוקה בדרום ומקווה שתושביו יישברו והמדינה החדשה תיפול במהירות", מסבירה פרופ' רונן.

הרפובליקה של דרום סודן - תעודת זהות:

• עיר בירה: ג'ובה
• שטח: כ-620 אלף קמ"ר
• אוכלוסייה: 9.7-7.5 מיליון בני אדם
• שפות רשמיות: ערבית ואנגלית
• הדת השלטת: נוצרית
• הקבוצה האתנית המובילה: הדינקה
• נשיא: סלבה קיר
  

באופן די אירוני, נשיא סודן עומר אל-באשיר, שוודאי רוצה בכישלון המדינה החדשה בדרום סודן, יהיה מחר בין אורחי הכבוד בטקס הכרזת העצמאות שלה בעיר ג'ובה. בא לברך את שכניו בפרהסיה, אך יקלל אותם בלבו? לנשיא סודן התשובה.  

נקודת הפתיחה הכלכלית של דרום סודן לא מבשרת טובות לעתיד הקרוב או הרחוק. "כ-90 אחוזים מבני הדרום הסודני חיים על פחות מדולר ליום", ממחישה פרופ' רונן את המצב הקשה שבו שרויה המדינה האפריקנית החדשה ערב לידתה. "לדרום סודן אין די משאבים כלכליים כדי לקיים מדינה", מסבירה המומחית לסודן. "מסיבה זו היא תלויה מאוד בסיוע חוץ". 

"סיוע בינלאומי יוביל להשקעה בתשתיות". דרך ראשית בג'ובה (צילום: AFP)

לפי פרופ' רונן, לגורם הכלכלי חשיבות רבה מאוד ביכולת של המדינה החדשה להתנהל בתוך עצמה - קיום רמת חיים מינימלית, השקעות בתחבורה ותשתיות, לדוגמה - ומול הצפון.

"שיעור התמותה בקרב יולדות - הגבוה בעולם"

"כבר היום המצב בדרום סודן קשה ביותר. יש מחסור בדלק ובמזון ואנשים רבים סובלים מרעב. לכך יש להוסיף את העובדה שאחד מכל שלושה ילדים סובל מתת תזונה וששיעור התמותה בקרב יולדות מוגדר כגבוה בעולם", אומרת פרופ' רונן ומוסיפה כי כיום נמצאות פחות מ-400 בנות בלבד בשלבי הסיום של בית ספר תיכון.

"צריך לזכור שמדובר באוכלוסייה בת כ-10 מיליון בני אדם. יוצא שהסיכוי למות בהריון ובלידה גבוה יותר מאשר הסיכוי ללמוד בבית ספר", אומרת פרופ' רונן. 

דרך אחת להקל על המצוקה הכלכלית בדרום סודן היא צמצום הצבא שלו שמנופח בתקציבים. "יותר מרבע מהתקציב של דרום סודן מושקע בצבא. לאחר הכרזת העצמאות יהיה צורך לקצץ חצי מתקציב הצבא", אומרת פרופ' רונן. לדבריה, אם יקוצץ תקציב הצבא, עלולה דרום סודן להיות עדה לחידוש המרי בתוך שטחה מאנשי צבא ממורמרים - לא דבר שהיא תשמח לקבלו לאור הבעיות הביטחוניות הרבות שמציפות אותה מבית.  

"המצב הנוכחי לאורך הגבול מבהיר לגמרי שהסכסוך עם הצפון לא הולך להסתיים ב-9 ביולי", אמר השבוע ל-christian science monitor זאק ורטין. ורטין עובד ב"ארגון הבינלאומי לניהול משברים" שמושבו בבריסל. הוא התייחס בדבריו לעוינות המתמשכת בין הצפון לדרום, בין היתר סביב שאלות של ריבונות על שטחים ואופן חלוקת משאבים במדינת הגבול דרום קורדופן ובחבל אביי.  

התרוממות רוח. תומכי מפלגת השלטון הדרום סודנית בג'ובה (צילום: EPA)

לדברי כמה פרשנים, גורלו לדוגמה של חבל אביי עלול להיות הגפרור שיצית תבערה רחבת היקף בין הצפון לדרום. מדוע תבערה? משום שכל צד טוען לריבונות על האזור העשיר בנפט ומתקשה ללכת לקראת משנהו.

אביי - "קשמיר הסודנית"

דו"ח של ארגון סיוע אמריקאי תיאר בעבר את חבל אביי כ"קשמיר הסודנית" - אזור שבו עלולה לפרוץ בשנית מלחמת אזרחים אם לא יימצא פתרון למחלוקת הטריטוריאלית שישביע את רצון שני הצדדים.

אביי, שטח בגודל של 10,460 קמ"ר, היה עד לפני כמה שנים שדה הקרב המרכזי בין כוחות הצפון לדרום. בשנת 2005 חתמו שני הצדדים על הסכם שלום ששם קץ למלחמת האזרחים שנמשכה 50 שנה לסירוגין וגבתה את חייהם של יותר משני מיליון בני אדם. אולם, שניהם לא הצליחו להגיע להסכמה בסוגיית אביי, והסטטוס של האזור ממשיך להיות שנוי במחלוקת.

משאל העם שנקבע לחודש ינואר בשאלה אם חבל אביי יהיה חלק מהצפון או מהדרום, נדחה לזמן בלתי מוגדר. הסיבה:  חילוקי הדעות בשאלה מי בכלל זכאי להצביע במשאל.  

תושבים פונו מבתים הסמוכים לאזור טקס ההכרזה. ג'ובה (צילום: EPA)

וכשיש חילוקי דעות, גילויי האלימות לא נשארים מאחור. "טיהור אתני", כך מתארת פרופ' רונן את מה שביצע צבא הצפון בחודש שעבר בחבל אביי. הסיפור כולו החל לאחר שכוחות של הדרום יצרו פרובוקציה באזור ונתנו לממשלת הצפון בחרטום תירוץ להשתלט על אביי.

בחודש שעבר: הצפון השתלט על החבל העשיר בנפט

השתלטות הצפון על האזור היתה הפרה גמורה של ההסכמים הקיימים בין שני הצדדים. על פי ראש המשלחת ההומניטרית של האו"ם בדרום סודן, לפחות 96 אלף בני אדם נמלטו מאביי על רקע דיווחים שצבא הצפון בוזז רכוש ומצית בתים באזור.

מנתונים עדכניים שמחזיק האו"ם, עולה כי יותר מ-260 אלף בני אדם נעקרו השנה מבתיהם בדרום סודן, בהם 100 אלף שנמלטו על חייהם לאחר שצבא הצפון השתלט כאמור על שטח המחלוקת אביי.  

וכדי לשמור על הביטחון באביי, מועצת הביטחון של האו"ם אישרה ב--27 ביוני את הצבתם לחצי שנה של 4,200 חיילים אתיופים מכוח השלום הבינלאומי בחבל. צעד זה נעשה שבוע בלבד לאחר שהצפון והדרום חתמו על הסכם לפירוז החבל.

הקימו נבחרת כדורגל לאומית לפני שהקימו מדינה (צילום: AFP)

משמעות הצעד היא שבסודן יפעלו מעתה ארבעה כוחות נפרדים לשמירת שלום - כוח של האו"ם באביי, כוח של האו"ם והאיחוד האפריקני בדרפור, כוח שתפקידו לאכוף את קיום הסכם השלום מ-2005 בין הצפון לדרום ויחידה בינלאומית שתוצב במדינה העצמאית החדשה בדרום.

2,000 הרוגים בשישה חודשים 

אולם חבל אביי איננו, כאמור, הבעיה היחידה של המדינה החדשה בדרום סודן. על פי הערכת האו"ם, כ-2,000 בני אדם נהרגו בששת החודשים שעברו מאז הצביעו הדרום סודנים במשאל עם בעד הכרזת עצמאות.

בין הגורמים למניין הגבוה של הרוגים אפשר למנות את התקפות המיליציות שמתנגדות לממשלה הדרום סודנית, התגובה הקשה של צבא הדרום לתוקפנות המיליציות, והפשיטות של חמושים על עדרי צאן ובקר הרועים באזור הגבול ועימותים אתניים אלימים.  

"בחירת דגל היא משימה קלה לעומת פתרון בעיות כלכליות" (צילום: רויטרס)

האלימות האחרונה בתוך שטחה של דרום סודן רק מחזקת את התחושה שהעוינות בין שבטים דרומיים למיליציות חמושות ובין המיליציות לממשלה בדרום לא הולכים להיעלם בן לילה. "למעלה מחצי תריסר תנועות מרי פועלות כיום בדרום סודן", אומרת פרופ' רונן. "התנועות נלחמות אחת בשנייה ומגלמות את היריבויות האתניות באזור".

קביעת סדרי העדיפויות במדינה החדשה הולכת להיות המשימה העיקרית של נשיא הדרום, סלבה קיר. קיר זכה לשבחים רבים בעולם לאחר שבחמש השנים האחרונות הוא צירף לממשלתו ידידים ואויבים כאחד. האסטרטגיה של קיר אפשרה לממשלה בג'ובה, עיר הבירה הדרומית, לשמור על השלום השברירי באזור שהושג הלכה למעשה עם החתימה על הסכם השלום ב-2005.

פצעים ישנים נפתחים מחדש

עם סיומה של מלחמת האזרחים, הפיוס הפוליטי והצבאי הביא לריפוי הפצעים בקרב הקבוצות האתניות בדרום. אולם, פצעים אלה נפתחו מחדש לאחר הבחירות שנערכו בדרום סודן בחודש אפריל 2010. בבחירות אלה ניצחה "התנועה העממית לשחרור סודן" (SPLM), מפלגת השלטון בדרום. מתנגדי השלטון טענו שמפגלת SPLM השיגה את הניצחון בקלפי תוך שימוש בטקטיקות שנויות במחלוקת כדי להבטיח את ניצחונה באזורים מרוחקים בהם היתה קיימת אופוזיציה חזקה לשלטונה.

מאז הבחירות, הקבוצות המתנגדות לשלטון הקימו לעצמן ארגוני מורדים באזורי הנפט בדרום. באמצעות פעילותם והתקפותיהם נגד כוחות הביטחון, הוכיחו המורדים בבירור שצבא הדרום אינו מצויד מספיק וחסר יכולות מתאימות כדי להביס את תנועות ההתנגדות לשלטון.  

המדינה הגדולה והשסועה ביותר באפריקה נקרעת לשניים. מפת סודן

ניסיונות צבא הדרום למחוץ את מיליציות המורדים גררו אחריהם ביקורת חריפה לא רק מצד ארגוני זכויות אדם, אלא גם מצד תושבי הדרום עצמם. הם טענו שהמחלוקות שיש להם עם הממשלה בג'ובה לא צריכות להפוך אותם לאויביה של המדינה החדשה.

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום רביעי האחרון בבירת הדרום, נאלץ שר הפנים הדרום סודני, גייר שואנג, להתמודד עם שאלות נוקבות מצד הכתבים שהיו במקום. אנשי התקשורת הביעו בפני שר הפנים את חששם לגבי גורלם של עיתונאים ופקידים מקומיים, שמתחו באחרונה ביקורת על כישלון הממשלה להתמודד עם בעיות הביטחון באזורים מרוחקים בדרום.

המרידות בדרום - בעיטות של סוס מת?

חלק מהעיתונאים גם התלוננו בפני שר הפנים על הגברת אמצעי הביטחון בג'ובה לקראת חגיגות העצמאות הגדולות שייערכו מחר ובימים הקרובים. לטענתם, כחלק מההכנה ליום הגדול בהיסטוריה של דרום סודן, בג'ובה העתיקו כוחות הביטחון תושבים רבים מבתיהם ומבתי העסק שלהם הנמצאים בסמוך לאזור טקס הכרזת העצמאות.

בהתייחסו לאיומים הפנים-ביטחוניים, אמר השבוע שר התחבורה והתשתיות הדרום סודני, אנתוני מקנה, כי המרידות שיוצרות מצב של חוסר הביטחון ואלימות בארבע מתוך עשר מדינות המחוז בדרום הן "לא יותר מאשר בעיטות של סוס מת". 

צבא מנופח בתקציבים. הכנות אחרונות לטקס בג'ובה (צילום: EPA)

השר מקנה הוסיף שהמרידות לא ישפיעו על יכולת הממשלה ליישם פרויקטים ארוכי טווח, בהם בניית צינורות נפט, מסילות רכבת, עשרה שדות תעופה בינלאומיים והקמת תשתיות.

"אויבי הצפון רוצים לערער את יציבות הדרום"

במקביל, שר הפנים שואנג הוסיף כי רוב איומי הביטחון בדרום נגרמו על ידי "אויבי השלום" שרוצים לערער את יציבות הדרום ולהציגו כ"מדינה נחשלת עוד לפני שהיא בכלל יצאה לדרכה".

דבריו של שר הפנים הדרום סודני אינם מפתיעים כלל וכלל וחוזרים על הפזמון הקבוע של הממשלה בג'ובה - "ממשלת הצפון בחרטום תומכת בתנועות המורדים בדרום". לא מן הנמנע שיש צדק בטענותיה של הממשלה הדרום סודנית, וצפון סודן אכן מחמשת מורדים - כך היה במהלך מלחמת האזרחים העקובה מדם.

אך בכל מקרה, זה לא אומר שהמדינה האפריקנית החדשה לא צריכה לפעול בנחישות לפיוס תושביה הממורמרים, בעיקר אלה שהחליטו לאחוז בנשק ולצאת נגד ממשלתם.  

תלוי בסיוע בינלאומי. נשיא דרום סודן סלבה קיר (צילום: גטי אימג'ס)

פרשנים במערב טוענים שאתגר גדול נוסף שעומד בפני המדינה האפריקנית החדשה יהיה להתקדם מעבר לכוחות המרכזיים ששמרו עד עתה ביחד על הדרומיים - "האויב המשותף" והמטרה הקולקטיבית של עצמאות.

הניסיון בדרום להגדיר מה תהיה זהותו הלאומית היא אתגר גדול למפלגת השלטון בג'ובה, שעדיין נוטה לחשוב "בראש צבאי" כשהוא מתמודד עם בעיות.

ביקורת: הממשלה לא נותנת מקום לארגוני אופוזיציה

יצירת חברה שוויונית ומשגשגת בדרום סודן והקמת מוסדות מדינה, מנגנוני שלטון ומערכות כלכלה, רווחה וחינוך הן משימות שלא יושלמו תוך יום, חודש, או שנה ועשויות לקחת כמה עשרות שנים. מי שצריך להתחיל לבצע את המשימות הללו היא ממשלתו של סלבה קיר, שארגוני זכויות אדם, בהם ארגון Human Rights Watch ו"מרכז קרטר", מתחו עליה לא פעם ביקורת בשל כישלונה לאפשר את התפתחותן של מפלגות אופוזיציה.

עד כמה יכול נשיא הדרום קיר להנהיג את ארצו לשגשוג ולשלום עם אויביה מבית ומחוץ? "קיר, שהתחנך במערב, הוא מנהיג שזוכה לתמיכה של המערב", אומרת פרופ' רונן. "בארצו הוא נתפש כמנהיג הבלתי מעורער של דרום סודן. מטבע הדברים, החגיגות הנוכחיות בדרום סודן מעמעמות את הקשיים היומיומיים במדינה, שעוד יעלו על פני השטח. אך קיר יוכל להנהיג את ארצו במידה של הצלחה אם יקבל סיוע כלכלי הולם מהעולם ויפעל להקמת תשתיות ומוסדות מדינה".  

כ-2,500 פליטים מדרום סודן חיים כיום בישראל (צילום ארכיון: שאול גולן)

בחזרה לישראל. על פי ההערכות, במדינה חיים כיום כ-2,500 פליטים מדרום סודן. האם הם מתכננים לחזור למולדתם לאחר שדרום סודן תהפוך למדינה? סיימון מלאיס הגיע לפני ארבע שנים מדרום סודן לארץ בגלל המצב הקשה שם ולאחר שהות של ארבע שנים במצרים. "יש לי חלום לחזור לסודן ואני חושב שאוכל להגשים אותו בקרוב", אמר מלאיס ל-ynet.

"אני מקווה שנוכל לבנות מדינה חדשה שגם תוכל לכונן יחסים טובים עם ישראל". לדבריו, "בדרום סודן יש תחושה של שינוי באוויר ותקווה שהמצב ישתנה. אם נעבוד ביחד, נוכל להצליח". הדרום סודני מסיים את דבריו במסר למדינה המארחת אותו. "הישראלים צריכים להבין שאנחנו לא נמצאים בארצם בגלל סיבות כלכליות אלא בגלל הסכנה הנשקפת לחיינו. אך כעת, אם המצב הפוליטי יתייצב, נוכל לשוב למולדת שלנו", אמר מלאיס.

ובעוד מלאיס חוגג את יומה הגדול של ארצו, פרופ' רונן מסכמת שהחגיגות ושיכרון החושים שאופפים את הקמת המדינה החדשה בדרום סודן, הם מה שמעניין כרגע את התושבים המקומיים". לדבריה, לתושבי הדרום נכונו ימים קשים ורק סיוע מבחוץ יוכל לסייע להם לעמוד על רגליהם מבלי ליפול.