מלחמה קרה: הדוב הרוסי מסתער על הקוטב
הסכסוך בין ישראל ללבנון סביב הגבול הימי מתגמד לנוכח המאבק שמתחולל בים הארקטי. בשבוע שעבר שיגרה רוסיה שתי חטיבות צבא לאזור, קנדה שלחה אלף חיילים, ספינת מלחמה ומטוסי קרב, וגם ארה"ב לא אדישה. על מה המהומה? גז ונפט, הרבה נפט
קר, קר, מתחמם, מתחמם:
בעוד ישראל ולבנון נאבקות על שטח בגבול הימי ביניהן בגלל פוטנציאל הגז הטבעי הטמון בו, מלחמה קרה חדשה מתפתחת בין רוסיה למערב על שטחי ענק בקוטב הצפוני. רוסיה כבר שיגרה לאזור שתי חטיבות, וקנדה מפגינה נוכחות עם ספינת מלחמה ומטוסי קרב.
- מלחמה קרה בקוטב הצפוני: מדברים על זה בפייסבוק של ynet
הרוסים טוענים לבעלות על שטח של 1.2 מיליון קילומטרים מרובעים בקוטב הצפוני. מסקר גיאולוגי שערכה ארצות הברית עולה כי באזור המחלוקת קיימים מאגרי נפט שמהם ניתן להפיק לפחות 90 מיליארד חביות נפט, שמהוות 13 אחוזים ממרבצי הנפט בעולם ו-30 אחוזים ממרבצי הגז הטבעי שטרם נחשפו.
בשנים האחרונות שיגרו הרוסים צוללות ובהן מדענים לעומק של 4,300 מטרים כדי לבדוק את המתרחש מתחת לאוקיינוס הקרח הצפוני (בשמו האחר: הים הארקטי).
אחת הצוללות הרוסיות בתוך מימי הים הארקטי (צילום ארכיון: רויטרס)
בשנת 1926 הכריזה ברית המועצות בעלות על השטח, אבל אף מדינה אחרת לא הכירה בהכרזה שלה, שכן הטריטוריה נחשבת לשטח הפקר.
עד לאן מגיע המדף?
השילוב של המסת קרחונים, המאפשרת גישה לאזור עבור מיכליות נפט, והדרישה הגוברת לאנרגיה בעיקר מצד סין והודו, הופכת את הטריטוריה הצפונית לאזור נחשק גם על ידי המדינות שלהן יש חופים באוקיינוס הצפוני - ארה"ב, קנדה, נורבגיה ודנמרק.
בשנת 1997 אישררה רוסיה את "חוק הים", אמנה בינלאומית המסדירה את שליטתן של מדינות בים הסמוך אליהן. אגב, סביר להניח שבאמצעות אמנה זו יסדירו את המחלוקת הנוכחית בין ישראל ולבנון.
הים הארקטי מפשיר, המשאבים הופכים נגישים יותר (צילום ארכיון: AP)
"חוק הים" קובע כי לכל מדינה יוגדר אזור כלכלי בלעדי של 200 מייל ימי (כ-370.4 ק"מ) מחופהּ, שבו יש לה בלעדיות בניצול אוצרות הים.
רוסיה לא טענה לבעלות על הטריטוריה הצפונית, בניגוד להכרזה של בריה"מ. אולם, פוטין היה זה שהחזיר לסדר היום את הדרישה הרוסית לבעלות על מרבצי הנפט בנימוק שמדף היבשת הוא המשכה של סיביר.
רוסיה לא מסתפקת בדיבורים
שלא במפתיע, האו"ם לא קיבל את הטענה הרוסית, כשבמקביל קנדה ודנמרק (הריבון בגרינלנד) טוענות שהמדף היבשתי יוצא מחופיהן ולכן הבעלות על מרבצי הנפט היא שלהן.
רוסיה אינה מסתפקת בדיבורים בסוגיית השליטה על שטחים בקוטב הצפוני. בשבע השנים האחרונות היא הגבירה את נוכחותה האזרחית והצבאית באזור והודיעה על הקמת תחנות של משמר החופים הרוסי באוקיינוס הקרח הצפוני. יתר על כן, היא בישרה לעולם על תוכניתה לבנות צי צוללות גרעיניות לביקוע קרחונים.
יגנו על האינטרסים הרוסיים "בנחישות". פוטין ומדבדב (צילום: AFP)
בשנה שעברה ביצעה רוסיה הצגת תכלית, כששיגרה לאזור המחלוקת מיכלית ובה משלוח גז לסין. את המיכלית ליוו שתי צוללות גרעיניות לביקוע קרח, מהסוג שירכיב בקרוב צי שלם.
קנדה מפגינה נוכחות
מדיניות רוסיה לא ממש תורמת לשיפור יחסיה עם מדינות אחרות שתובעות בעלות על שטחים באזור הקוטב הצפוני. להיפך, היא רק מגבירה את המתיחות. קנדה היא דוגמה טובה לכך.
בקרוב מתכוונת רוסיה לפנות לאו"ם כדי להציג את טענותיה לבעלות על השטח הימי הצפוני - צעד שמדאיג בעיקר את קנדה, המדינה השנייה באורך חופיה באוקיינוס הקרח הצפוני.
לא יוותרו ללא קרב? תרגיל קנדי בים הארקטי (צילום ארכיון: AFP)
פוטין, האיש המוביל את "המלחמה הקרה" בקוטב הצפוני, הצהיר בחודש שעבר שארצו תגן על האינטרסים שלה "בחוזקה ובעקביות".
אך כאמור, רוסיה איננה לבד במשחק.
ובעוד התחממות כדור הארץ עלולה להותיר בעוד 19 שנה, על פי כמה הערכות, את האזור השנוי במחלוקת בלא קרח, גם המדינות הצפוניות מתחממות. קנדה ורוסיה, לדוגמה, החלו לקדם כוחות צבא לאזור על רקע מאמצי האו"ם ליישב את המחלוקות בסוגייה הטריטוריאלית.
לפי העיתון "מונטריאול גאזט", רוסיה שיגרה לחצי האי ימאל - הנמצא בקצה הצפוני של סיביר - שתי חטיבות של עשרת אלפים חיילים שאומנו במיוחד להילחם באזור.
לעומת רוסיה, קנדה שיגרה כוח צנוע יותר של אלף חיילים מחיל הרגלים ומטוסי קרב מדגם CF-18 כדי לפטרל ולהפגין נוכחות בשטחים שקנדה טוענת לבעלות עליהם. כמו כן, היא גם שיגרה ספינת מלחמה לפטרל בקרבת האי באפן, הוא האי הגדול ביותר בארכיפלג הארקטי הקנדי, שנמצא בין קנדה לגרינלנד.