מהאר"י הקדוש - עד הארי פוטר
המאבק בין טוב לרע ב"הארי פוטר", השאיפה לתיקון עולם ב"שר הטבעות", והמושגים היהודיים ב"מטריקס". עד כמה באמת השפיעה היהדות על עולם הספרות הפנטסטית ועל המדע הבדיוני? ד"ר עידו חברוני מציע לא לחפש בפרטים הקטנים
לפני כחצי שנה נתפס "הארי פוטר" האנושי (השחקן דניאל רדקליף), כשהוא מניח תפילין בבית חב"ד. התמונה המטושטשת של הכוכב, כשהוא עטוי רצועות עור קסומות, שטפו את הרשת ופורסמו באתרים יהודיים שונים, תוך צהלות "הוא משלנו".
היום (ד') עולה לאקרנים החלק השני של "הארי פוטר ואוצרות המוות", המסיים את הסדרה בת שבעת הספרים (ושמונת הסרטים). חיטוט בציציותיו של פוטר, יוביל ללא מעט ניסיונות לייהד את ילד הפנטזיה הספרותי שכבש את העולם, החל מאלגוריית מאבקי היצר הטוב ברע – וכלה בקישורים למדרשי חז"ל. גם אם לא פעם הקישורים קלושים משהו, מה לא עושים בשם היידישקייט. דמבלדור מתהפך בקברו.
התנ"ך הוא לא פנטזיה
ד"ר עידו חברוני, חוקר ומרצה בחוג לספרות של מכללת הרצוג – גוש עציון ובמכון מנדל למנהיגות, סבור
כי בתרבות היהודית לא חסרה פנטזיה. "במובן הזה הקבלה, למשל, היא תיאורים בסגנון הפנטסטי של מה שנמצא מעבר למציאות", הוא אומר.
"לאחרונה קראתי ש'שר הטבעות' הוא הספר השני הנמכר ביותר בעולם, עם 150 מיליון עותקים. בימי הביניים האמינו שבאמת יש דרקונים ומכשפות. אך איך קורה שהיום, כשאנחנו יודעים שאין דרקונים, 'שר הטבעות' ו'הארי פוטר' מושכים כל כך? זה מפני שספרות הפנטזיה מאפשרת אסקפיזם בעולם הטכנולוגי והמעשי שלנו. היא נותנת אלטרנטיבה ומאפשרת רגיעה. אך אני סבור שזה גם נובע מכך שספרות הפנטזיה דווקא מנסה לדבר על המציאות, אך על מציאות שאי אפשר לדבר עליה בצורה ריאלית".
חברוני מסביר כי המציאות שאי אפשר לדבר עליה, מייצגת את המאבק בין כוחות הרוע לכוחות הטוב, ומגישה אותו באופן קל לעיכול. "אפשרות נוספת היא שספרות הפנטזיה מדברת על 'הקדוש' - כשם קוד לכל מה שחלק מהאנשים מניחים שקיים במציאות, אבל לא ניתן למדידה ולתיאור במושגים מדעיים: כוחות רוחניים ואלמנטים מיסטיים".
לפי ההגדרות הללו, טוענים חוקרים כי התנ"ך הוא ספר פנטזיה. אך חברוני לא מסכים להתייחס אליו כאל חלק מהז'אנר. "אחד הפרמטרים להגדיר ספר כפנטזיה - הוא האם הקהל של הספר מקבל את הסיפור כאמת או לא. הקהל המקורי של התנ"ך מאמין שקריעת ים סוף התרחשה בפועל, ולכן זו לא פנטזיה. כשטולקין כותב על שר של רוע וטבעת של כוח, הוא לא מאמין שזה קרה, וגם לא הקהל שלו".
ההוביטים מתקנים את העולם
על ג'. ר. ר. טולקין, מחבר טרילוגיית "שר הטבעות", אומר חברוני כי "הוא כותב כמו יהודי",
בניגוד לידידו ק. ס. לואיס. "השניים היו חברים ופרופסורים באוקספורד, אך יש הבדלים בסיסיים מאוד בעקרונות שמנחים אותם", מסביר חברוני. "לואיס היה אתיאיסט שהומר לנצרות, וכתב חוץ מ'נרניה' גם ספרים מיסיונריים גלויים לגמרי. הספרות שלו היא אלגוריה לעולם הנצרות. כך, האריה ששולט בנרניה הוא ישו: זו דמות שמתה, קמה לתחייה, ומי שמאמין בו נגאל. זו נצרות".
אם בנרניה שולטת התפיסה הנוצרית, לפיה הגיבורים צריכים להישאר בעולם הפנטסטי, במטרה להיגאל מהעולם הרע והמושחת - הרי שאצל טולקין (עוד נוצרי) זה הפוך: "כל המטרה של המסעות במימדים האחרים, היא לחזור לעולם הארצי ולהפוך אותו לעולם טוב יותר. ההוביטים מבקשים לחזור לפלך ולתקן אותו. זו תפיסה יהודית מאוד - לא להיגאל מהעולם, אלא לאחוז בעולם אחר, בשאיפה להפוך את העולם הזה לטוב יותר".
חברוני סבור כי שאיפת הספר כולו היא יהודית, "אך הפרטים עצמם שאובים ממאגר אדיר של מיתולוגיות ודברים אליליים, בעיקר סקנדינביים. יש הרבה אנשים שמנסים למצוא חיבורים בין פרטים בפנטזיה לפרטים ביהדות", הוא מתמרמר. "יש איזו טענה שגנדלף מ'שר הטבעות' הוא משה רבנו – כמייצג של דמות מרכזית של מנהיג רוחני. זה לא מרגש אותי".
אל תתרגשו מ"נבוכדנצר" ב"מטריקס"
חובבי ארכיאולוגיה תרבותית, אוהבים לחטט בפרטים הקטנטנים שמציעה הוליווד, בכדי למצוא בה שרידים להתייחסויות יהודיות. סדרת סרטי "מטריקס" הבדיונית, מבחינה זו, היא אתר חפירות מפואר. מה לא אומרו עליה? שהיא מתארת את "יציאת מצרים", ושאובה מן התנ"ך.
"כשאנחנו מתלהבים מכך שגיבורי 'מטריקס' אומרים 'ציון' ו'נבוכדנצר', עלינו לזכור כי אלה גם מושגים נוצריים", חברוני אומר. "בסוף טרילוגיית ה'מטריקס' ניאו מקריב את עצמו בכדי לגאול את העולם. אין מעשה יותר נוצרי מזה. הסרט מאופיין בתפיסה פנטסטית קלאסית – יש עולם אחר ומשמעותי המנהל את עולם השקר שלנו. זה מאפיין גישות מיסטיות יותר נוצריות מיהודיות". עם זאת, חברוני אינו טוען כי הסרט נוצרי.
הקשר בין יהדות לפנטזיה, על פי חברוני, עמוק ונמצא הרבה מעבר לפרטים הקטנים: "לטולקין יש טענה שהפנטזיה תמיד נוכחת, ומידי פעם נפתח חלון המקשר אותה למציאות. מי שיודע את זה, מתפקד טוב יותר במציאות. מי שלא מבין כי מעבר למציאות הנגלית יש מציאות עמוקה יותר, מפספס משהו. זו הטענה של הרב קוק בנוגע לציונות, למשל: יש כוחות נסתרים ועולמות בתוך המציאות, וברגעים מסוימים נוצרת השקה ביניהם. רק מי שמזהה את המציאות הפנטסטית, יכול להבין מה קורה פה".
ספר הפנטזיה הראשון לציון
הנהירה אחר ספרות פנטזיה ועיבודים אפיים של "שר הטבעות" ועלילות נרניה, מתרחשת במקביל לגל הניו-אייג' ששוטף את העולם. חברוני חושב שזה לא במקרה: "פשוט לי שיש קשר בין חשיבה דתית, לבין ההנחה של הפנטזיה שהמציאות הנגלית היא לא כל המציאות, רק חלק ממנה. יש סוג של צימאון לאיזו הוויה שמעבר למציאות הגלויה. המציאות היום היא ריאלית וחונקת. יש כמיהה ותשוקה למציאות אלטרנטיבית, ומכאן הפריחה של ספרות הפנטזיה. זו גם אחת הסיבות שיש היום הרבה פנטזיה לא איכותית".
אבל למה לחפש יהדות בשדות פנטזיה זרים, כאשר מתחת לאפינו ממש נכתב ספר הפנטזיה היהודי הראשון לציון, שכתב הרב ארז משה דורון – "לוחמי התמורות". "יש כל מיני מדדים לספרות פנטזיה – והראשון הוא ביכולת לברוא עולם אלטרנטיבי", מסביר חברוני. "ספרות גרועה לא משכנעת בעולם שהמציאה. ארז משה דורון מצליח ליצור עולם משכנע, שיושב על הידע הנרחב שלו בקבלה. כמספר, העלילה קצת פחות חזקה. בכל אופן, זה ניסיון מאוד ראשוני של חיבור של רעיונות יהודיים ממש לספרות פנטזיה. יש עוד דרך, אבל כפתיחה זה מאוד אמיץ. צריך למצוא כלים מדויקים ונכונים לדבר יהדות דרך פנטזיה".
הערך בסיפורים האלה, סבור חברוני, דומה לערך שמוצאים בסיפורי רבי נחמן, למשל: "לתת לנו מציאות אלטרנטיבית, שנותנת זריקת כוח למציאות הנוכחית. להיות כאן - ולהחזיק במציאות אחרת".
- שלחו סיפור לתחרות "אגדתא 4"
של ynet ומכללת הרצוג-גוש עציון.
לפנייה לכתב/ת 
