הבאנו ביכורים עם פוריה גל
פוריה גל, חוקרת תרבות ודתיה לשעבר, חיפשה תשובות לשאלות העוסקות בעבר ובהווה הפרטי והקולקטיבי, של אנשים שבנו לעצמם זהות חדשה. עכשיו היא גם כתבה על זה ספר, בו היא מראיינת דתיים ודתל"שים על חייהם. בואו להכיר את פוריה גל
גל. כותבת על ההווה, וגם על העבר
מדוע כתיבה על דתל"שים?
"אני דלת"שית בעצמי. גדלתי במושב דתי בצפון הארץ ובעצם עד גיל 18 חייתי כדתיה. עזבתי את העולם הזה, לא בטריקת דלת, אבל מתוך מחשבה שהפרק הזה בחיי נגמר. במשך השנים ככל שהתבגרתי, התחלתי להרגיש שבעצם - כמו הקלישאה הידועה שאפשר לצאת מהעולם הדתי, אבל קשה להוציא אותו מתוכך - יש הרבה מאוד דפוסים, מחשבות ומטען תרבותי דתי, שהם חלק ממכלול שלא עוזב אותך ומשפיע על מי שאתה".
על מה הספר שכתבת?
"הספר נמנע מלהיכנס למקום האקדמי, והוא יותר כתיבה עיתונאית דוקומנטרית. בספר
איך בחרת את שם הספר?
"היו המון התלבטויות סביב השם, כי המילה הזאת עדיין לא מאוד מוכרת. כשעשיתי בקרב חברים מעיין סקר זריז ראיתי שדלת"שים וחילונים לא אוהבים את אותם שמות, אבל לא נמצא שום שם אחר שיגיע לקשת הקוראים האפשרים. הדתל"שים הם תת-מגזר שלא מספיק עסקו בו ככזה והפנו אליו אצבע. אני מרגישה שעכשיו הספר הזה מעניק להמון אנשים זהות".
רוצים לקרוא פרק מספרה של פוריה גל? היכנסו לכאן!
מאיזה סופר היית שמח לשמוע דעה על כתב היד שלך?
"פיליפ רות'. אני מאוד אוהבת את ההתעסקות שלו בנושאים של גבולות חברתיים, חיפוש זהות, ורצון של אנשים להיות משהו אחר ולהידמות למישהו אחר. בעיסוק שלו יש הרבה כאב, וגם אירוניה, צחוק וחוויות צבעוניות מהחיים. זה גם משהו שקיים בספר שלי".
על איזה ספר ילדים גדלת?
"אני זוכרת את הספר 'שלום לך אורחת, שלום לך שבת' מאת רבקה אליצור. זה היה מעיין קובץ של שירי ילדים בחרוזים שכל ילד דתי מכיר. ספר על שבת, חגים, שמלה לבנה, חלות. בפורומים של חוזרים בשאלה גיליתי גם שאן שרלי ('האסופית') גם מאוד השפיעה על אנשים מהמגזר".
איזה סופר פרוזה השפיע עלייך במיוחד?
"קפקא. אני מאוד אוהבת את הסיפור "דין וחשבון לאקדמיה". זה סיפור שגם הוא מתקשר באופן מסוים לספר שלי. בעצם מן וידוי: מעבר מלהיות קוף לקוף לשעבר, כמו שהוא מגדיר את זה. מדובר על קוף שעבר תהליך של תרבות ומנסה להיות ככל בני האדם. אותי זה מאוד מעניין, העובדה שלפעמים ה'לשעבריות' ממשיכה להיות נוכחת בהווה".
יש לך איחולים לספרות הישראלית?
"מצד אחד הספרות הישראלית משגשגת כי יוצאים המון ספרים. מצד שני, יש תחושה של זילות. כשהאינטרסים הכלכליים מתגברים, נוגסים ומשפיעים, כמו שניתן לראות לדוגמא במבצעי השני ספרים במאה, ובחיי המדף הקצרים של ספר בישראל, והמהירות הבלתי נתפסת שבה ספר יורד למרתפים. הייתי מאחלת לספרות העברית שזה ישתנה, שיהיה יותר כבוד לספר".
מסר לקוראים:
"מהפידבקים שאני מקבלת אני מגלה שהספר מדבר לא רק לדתיים, או לדתיים לשעבר ולבני זוגם, אלא להמון אנשים שפשוט מתעניינים בנושאים של זהות, חיפוש עצמי ושינוי של תפיסת עולם. זה סיפור יותר גדול".
רוצים לקרוא עוד על פוריה גל? היכנסו לכאן!
לפנייה לכתב/ת 
