הקצנה דתית בצה"ל? "זמיר הדליק מדורה והלך"

האם צה"ל יכול להכיל שירות יומיומי המציע ערכים ועקרונות דתיים, אך אינו פוגע בחיילות המשרתות, במאפיניו החברתיים ובדרישות הביטחון בחילות הקרביים? לפי ראש אכ"א לשעבר, האלוף במיל. אלעזר שטרן, הרבה מחשבה והפעלת היגיון יסייעו בפתרון הבעיות הנוצרות מדי יום בצבא, המעמתות מושגים כמו "כפייה דתית" עם "מודל צבא העם".

בשיחה עם ynet, הגיב הבוקר (יום ד') שטרן למסמך ששיגר ראש אכ"א היוצא, האלוף אבי זמיר, עם סיום כהונתו, ובו הוא מתייחס למאבק הסמכויות בין חיל החינוך לרבנות הצבאית ולפגיעה, לדבריו, במעמדן של קצינות וחיילות, בשל דרישות הצניעות וההקצנה הדתית, כהגדרתו.

שטרן הודה כי קיימת לעתים בעייתיות בחוסר האבחנה שעושים חיילים בין שירותם בצה"ל לתקופת לימודיהם, אך הדגיש כי הפתרון העיקרי לבעיה, כפי שהוצגה על ידי זמיר, הוא פשוט גיוס ליחידות הקרביות של צה"ל. 

"אכן יש לעתים בעיה עם חוסר פרופורציות, שעה שאנשים לא מבינים שהם באו לצבא ולא לישיבה", הודה שטרן, תוך שהוא מציין פגיעה פוטנציאלית בחיילות המשרתות בצה"ל. "צריך לקחת זאת בחשבון, לשמור על כבודן, בכדי שיוכלו לשרת בכל תפקיד, שכן זו גם טובת צה"ל". אלוף אכ"א לשעבר התייחס גם למאבק הסמכויות בין חיל החינוך והרבנות הצבאית, שלטענת זמיר קיים בשטח, וציין כי "על חיל החינוך מוטל החינוך, ובמידה ולרבנות יש מה להגיד, זה צריך להגיע בתאום עמו".

אילוסטרציה. "הצבא מספיק גדול וחכם" (צילום: AP)

עיתוי פרסום המכתב - זמן קצר לאחר סיום כהונתו של זמיר באגף כוח אדם בצבא, עורר ביקורת חריפה של שטרן. "יש לטפל בשאלות, אך לצורך העניין, על מפקד בצבא לטפל במה שדרוש טיפול תוך כדי שהוא בתפקיד ולא לשלוח מכתב ביום האחרון לכהונתו. הגעה לפתרון הסוגיה הינה עניין של עבודה וטיפול יומיומיים. זה לא נושא לכותרות בטקס הסיום של מפקד - של להדליק מדורה וללכת, ולא של מסמכים שהודלפו לכותרת בעיתון".

קול באשה ערווה - דרישה פתטית" 

לדברי שטרן, קיימות טענות הגיוניות ודרישות דת שאין להן מקום בצה"ל. "קול באשה ערווה זו דרישה פתטית, הלכה ואין מורין אותה, אותה לא למדתי בישיבה", אמר, אך הוסיף כי מהצד השני של הויכוח, "חיילת שמשרתת כמדריכת קליעה לא חייבת לגעת בחייל שלא רוצה שתיגע בו. הצבא מספיק גדול וחכם בשביל להכיל את כל המורכבויות בחברה, אך זה דורש מחשבה והיגיון, אין בחמישה חוקים לסכם זאת".

על רקע הויכוח הציבורי ומכתבו של זמיר, שב והדגיש שטרן את הפתרון הטוב ביותר, לדעתו, כדי להתגבר על המחלוקות. "כל מי שיש לו תלונות בנושא, שקודם כל ישלח את הילדים שלו ליחידות האלו: לבה"ד 1, לגולני, לגבעתי, לצנחנים, ולכלל היחידות הלוחמות, זה הפתרון הכי טוב לסוגיה הזו", אמר.

ברק וגנץ בסיום קורס קצינים (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

גם הרב הצבאי הראשי לשעבר, תת-אלוף במיל. אביחי רונצקי, תקף את דברי זמיר, שהציע להוציא את תחום התודעה היהודית מידי הרבנות הצבאית ולהעבירה אל חיל החינוך. "מי הם הקצינים של החיל הזה? אלה הרי החבר'ה מתל אביב!", טען רונצקי, "הם יכולים ללמד יהדות? מאיפה הם מכירים אותה, מויקיפדיה?".

בשיחה עם ynet, אמר רונצקי כי במסמך צבאי בחתימת הרמטכ"ל נקבע כי הרבנות בצבא היא שתהיה אחראית על תחום החינוך היהודי, לפי המקורות היהודיים. מאז, הוא מספר, חלק ניכר מתקציביה וממשאביה של הרבנות הופנה לאגף זה, ובשנים האחרונות היה "ביקוש אדיר" לתכנים החינוכיים שבאחריותו, בכל היחידות הקרביות.

רונצקי סבור כי צה"ל הוא המוסד החינוכי הגדול והחשוב בישראל, ולכן קבוצות אליטיסטיות מנהלות "מאבק איתנים" על אופיו. "זו קרב על דמותה של החברה הישראלית - לא פחות מזה", אמר, "השאלה היא האם הוא יראה כצבא יהודי ולאומי – ואני לא מדבר על דתי – ששם דגש על היסטוריה יהודית, תנ"ך וכל החיבורים האחרים ליהדות, או שזה צבא של מדינת כל אזרחיה". לדבריו, הניסיון להצר את צעדי הרבנות רק בנושא זה ולא בעניינים הלכתיים, כגון שבת או כשרות, מלמד כי זה מה שעומד בבסיס המחלוקת.

"עיקר ההפרות - לרעת החיילים הדתיים"

"בשנת 2005 מוניתי לראשות מנהלת השילוב הראוי. רצנו במשך שלושה חודשים, יום ולילה, לניסוח המסקנות ולהטמעה שלהן בצבא, ואני יכול לומר בוודאות כי עיקר ההפרות שלהן היום הוא לרעת החיילים הדתיים. רונצקי מונה

כמה דוגמאות להחלטות "מתריסות", כמו שירת ההמנון דווקא על ידי חיילת בטקס בקורס קצינים, למרות שרוב חניכיו דתיים, או מינוי קצינת קשר בגדוד לוחם. "מג"ד כזה אמר לי במפורש: 'יש לי בעיה שהיא איתי ועם עוד שמונה חיילים בפעילות בנגמ"ש במשך כמה ימים. זה לא לעניין. זה פוגע ברמה המבצעית שלי".

לדברי הרב הצבאי לשעבר לשעבר, "מי שמבקש בחינה נוספת של הדברים - בשמחה. שיגיע ליחידות האלה גם הוא ואז יהיה לו ייצוג ונוכל לדון בהכול. זה שוק חופשי".