זמירות אחרות: כשכוכב נולד בשבת
גמר "כוכב נולד" עבר בשקט מופתי את משוכת החרדים לכבוד השבת. וזה מפתיע, במיוחד אם נזכרים במהומות השנה שעברה. הדתיים של חיפה כבר רגילים שרומסים את כבוד השבת. אבל לאן נעלמו שומרי השבת מאשתקד? חיפה כמשל
על נייר העיתון או לוח השנה, מפרידות אך דקות בודדות בין השבת בירושלים לזו שבשאר חלקי הארץ. בירושלים מדליקים נרות קצת יותר מוקדם. השבת היא אותה השבת, לכאורה.
רק לכאורה - כי מסתבר שתהום משתרעת בין השבת הירושלמית לשבת בערים אחרות, וגמר "כוכב נולד" שהתקיים אך אמש (מוצ"ש), הדגיש את עומקה.
אירוע הגמר של העונה התשיעית של "כוכב" היה כמעט זהה לגמר של העונה הקודמת, מלבד הבדל אחד (ומשמעותי): בשנה שעברה התקיים האירוע בירושלים, והשנה הוא הגיע לחיפה. המרחק בין חיפה לירושלים אינו משמעותי יותר מהפרשי הדקות שבין הדלקת הנרות בשתי הערים, אבל במרחק התודעתי נדמה כי חיפה קרובה יותר לניו-יורק.
בחיפה לא צועקים "שאבעס"
גמר "כוכב נולד" דאשתקד חולל מיני-סערה חרדית-חילונית. הציבור החרדי הירושלמי נמלא דאגה לקראת
דעה
סובלנות בע"מ
איה קרמרמן
חלק מ"הדת החילונית" זה לקבל את השונה, האחר. לדבר איתו, לשמוע את דעותיו. חבל רק שהעקרונות מחזיקים עד שזה מגיע לטולרנטיות כלפי חובשי כיפות וכיסויי ראש
האירוע במוצאי השבת. נכון, אין כל איסור הלכתי לקיים אירוע מסוג זה במוצ"ש, אבל לא צריך להיות מפיק אירועים מדופלם כדי לדעת שהכנות לאירוע בערב מתחילות עוד לפני הצהריים, ולא צריך להיות ראש ישיבה כדי לדעת שלפני הצהריים זה עדיין שבת.
אחרי שקמה זעקה נגד חילול שבת בפרהסיה בתוככי ירושלים, הבטיחו בהפקה לסיים את כל ההכנות לפני הדלקת הנרות, ולהשלימן רק אחרי שייוולדו שלושה כוכבים בשמים בערב המופע.
גם השנה התקיים הגמר במוצאי השבת, אבל דומה כי זה לא הזיז לאף אחד. ההתנגשות עם החרדים בשנה שעברה, הייתה אמורה להדליק נורה אדומה במוחם הקודח של אנשי הפקת "כוכב נולד". הם היו אמורים לזכור שמוצ"ש הוא זמן קצת בעייתי, ועדיף ללכת על אירוע באמצע השבוע.
אבל מסתבר שהמסקנה הייתה פשוטה בהרבה: לקיים את הגמר בעיר מעוטת דוסים. קדושת השבת היא ממילא לא הצד החזק של חיפה, ואף אחד שם לא יצעק "שאבעס!" על סאונד-מן שיעשה באלאנס בשעת מנחה.
מלחמת טריטוריה
לחיפאים אין מה להתלונן. גם לדתיים שבבירת הכרמל אין סיבה להתמרמרות מיוחדת, כי הם כבר רגילים ששם רומסים את כבודה של השבת. השאלה היא לאן נעלמו שומרי השבת מהקיץ שעבר. האם באמת בוער להם להגן על האווירה הציבורית בשבת? ואם כן, האם השבת בירושלים קדושה יותר מזו שבחיפה?
מארגני המחאות וההפגנות בירושלים יעשו הכול כדי למנוע פגיעה בקדושת השבת בעיר הקודש, אבל לא יעשו כלום אם היא תיפגע במקום אחר. הם לא ימחו נגד חילול שבת שמתרחש במרחק 130 ק"מ ממקום מגוריהם, וסביר להניח כי אינם יודעים כלל על קיומו. הם יודעים היטב להוביל מלחמות, אבל רק כשהן מתנהלות בטריטוריה שלהם.
קשה להאשים את אלה שפעלו נגד "כוכב נולד" לפני שנה, כי הם לא לבד. למה שרק הם יהיו יוצאי דופן? הרי באותה דרך פועלים בירושלים גם נגד תחבורה ציבורית בשבת, כנסים נוצריים, מצעדי גאווה ומה לא. בכלל לא משנה כרגע אם המאבקים האלה צודקים אם לאו. הבעיה היא חוסר ההתייחסות למה שקורה מחוץ לתחום העירוב של ירושלים. האדישות כלפי המצב הדתי בחיפה, בתל אביב או בראשון לציון.
על קדושתה של ירושלים צריך לשמור, וכל מה שמעבר לגינות סחרוב לא מעניין. עד כדי כך שכבר לא ברור האם אנשי "משמרות הקודש" למיניהם באמת רוצים לשמור על הקודש, או שהם מנסים לשמור רק על עצמם.
מה שכן ברור הוא כי החילוניות ברחבי הארץ ניצחה, ואופייה היהודי של המדינה הפסיד. ואלה שהאופי הזה אמור להיות חשוב להם, אינם יודעים אפילו על ההפסד הזה.
לפנייה לכתב/ת 
ההפקה למדה את הלקח הלא נכון. "כוכב נולד"
צילום: פיני סילוק
קרבות השבת - לא בכל מקום
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
