מסתמן: נתניהו ייאלץ להקריב את רפורמת המס

ועדת שטייניץ לבחינת המדיניות הכלכלית בישראל תתכנס בקרוב וכעת מסתמן כי ההחלטה הראשונה שלה תהיה להקפיא את מתווה הפחתת מס החברות. הצעד יפגע ברווחיהן של החברות הגדולות, אך ייאפשר להפחית את המע"מ וכך, באופן עקיף, להוזיל מוצרים ולצמצם פערים חברתיים.

• מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
  

בתוך כך, קרא היום שר התמ"ת, שלום שמחון, להפחית את המע"מ ב-8% על מוצרי מזון בסיסיים וכן להפחית את המע"מ על תרופות לקשישים ומחירי המעונות לפעוטות. בראיון לתכנית הכל דיבורים אמר שמחון כי הוזלה של המע"מ תגדיל את כוח הקנייה בעיקר של מעמד הביניים.

אמש הודיעה לשכת ראש הממשלה על כינוסו של צוות שרים ויועצים חיצוניים למציאת פתרונות למצוקת מעמד הביניים, צוות שבראשו יעמוד שר האוצר, יובל שטייניץ. שמות החברים בצוות לא פורסמו עדיין אך נכון לעתה מסתמן כי יקחו בו חלק שר החינוך גדעון סער, שר התקשורת משה כחלון, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר השיכון אריאל אטיאס.

לצדם ישבו נציגים של המגזר העסקי, נציג מטעם בנק ישראל ונציג של המועצה הלאומית לכלכלה. גם נציגים נוספים של משרד האוצר צפויים להשתתף ואף דובר על כך שפרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת מיסוי מאגרי הגז, יצטרף לדיונים.

השרים המשתתפים ייבחרו לפי תחום אחריותם, כך שיוכלו להיות אחראים גם ליישום החלטות הוועדה במשרדים שעליהם הם מופקדים. הוועדה תפעל בהתאם למתווה ששרטט אתמול נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ותכלול ארבעה צוותי משנה. אחד עוסק בבעיית הדיור, שני בבעיית תמהיל המס, שלישי בבעיית יוקר המחייה ורביעי עוסק בשיפור השירות לאזרח.

שינוי מדיניות המיסוי

על פי המתווה, מס ההכנסה ב-4 מדרגות המס העליונות (מי שמרוויח מעל ל-8471 בחודש - בערך השכר הממוצע) אמור לרדת בשיעור של 5% בין השנים 2016-2009. בנוסף, מס החברות, שעמד בשנותיה הראשונות של המדינה על שיעור של כ-50% ובשנים האחרונות עמד על שיעור של כ-26% יופחת בהדרגה מרמה של 24% כיום, לרמה של 18% עד 2016. 

לאחרונה הגיעו רבים למסקנה כי התוצאה הישירה של הפחתות המס בשנים האחרונות היא שכדי לפצות על אובדן ההכנסות ממסים ישירים, נאלצה הממשלה להעלות את גובה ההכנסות ממסים עקיפים. בימים האחרונים נודע כי מאז ינואר האחרון, בוחנים במשרד האוצר את ההשפעה שהייתה להפחתת המס הישיר על הפערים בחברה והגיעו למסקנה כי ההפחתות גרמו להעמקת הפערים. כמו כן, אמש התייחס נגיד בנק ישראל לנושא ורמז כי בחדרי חדרים, גם הוא מדבר כבר זמן מה על הצורך לבטל את הפחתות המסים הישירים. 

רוב הכנסות המס - ממיסוי מוצרי צריכה

לפני חודש פורסם באתר ynet הדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה, לפיו משקל המסים העקיפים בסך גביית המסים עבר בשנת 2010 לראשונה את רף ה-50%. כלומר, רוב הכנסות המדינה באותה שנה לא היו ממס על ההכנסה - אלא ממס על מוצרי צריכה. "אין ספק שאחד האתגרים החשובים בתחום מדיניות המס העומדים בפנינו הינו קביעת התמהיל הרצוי בין מסים ישרים ועקיפים", נכתב אז במבוא לדו"ח השנתי.

הביקורת על מתווה הפחתות המס נשמעת גם מחוץ למסדרונות השלטון. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הכלכלן אבי בן בסט, יצא אתמול בגלוי נגד מדיניות המיסוי של נתניהו וקרא לבטל את הפחתת מס ההכנסה ומס החברות ולהוריד את חלקם של המסים העקיפים בקופת המדינה.

יש לציין, כי מתווה הפחתת מס הההכנסה שונה כבר מוקדם יותר השנה: בעקבות המחאה על הדלק, ביטל שטייניץ העלאה של מס הבלו על הדלק, וכדי לפצות על כך הקפיא לשנה את מתווה הפחתת מס החברות ומס ההכנסה, שהיה אמור להתבצע ב-1 בינואר 2012. כבר אז היה ברור, שהשומן נמצא בתמהיל שבין מסים ישירים לעקיפים. כלומר, הצעות ועדת השרים יתייחסו להפחתה המתוכננת להימשך מ-2013 ואילך.

הוועדה בראשות שטייניץ תשקול גם צעדים נוספים, בתחום הענקת הפטורים ממס, הסרת מכסי יבוא כדי לעודד תחרות במשק, ונקיטת צעדים לשינוי שוק הדיור. אך כעת, נראה כי תכניתו של ראש הממשלה להוריד משמעותית את שיעורי המס בישראל בשנים הקרובות, תהיה הראשונה שתשלם את המחיר על מחאת האוהלים של קיץ 2011.