רווקים שאינם מוכנים להתבגר? הקלפים יגידו
למרות שבעניינים שבינו ובינה בעיקרון שום דבר אינו משתנה, בעשור האחרון אני בהחלט רואה מגמה הולכת ומחריפה של קושי במציאת בן זוג, על בסיס של חוסר בשלות
מדוע כל כך הרבה דייטים ראשונים נגמרים עוד לפני שהם מתחילים? מדוע פעמים רבות הוא לא רוצה להתחייב, אלא רק מדבר? איך זה שהוא שולח אין ספור מסרונים בהם הוא מדבר על חתונה וילדים, אבל בפועל בסוף השבוע הוא מבריז?
בואו לדבר על יחסים גם בפייסבוק שלנו
17 שנים אני מלווה תלמידים בתהליכים שונים במהלך הקורסים שלי. סביב השולחן המוקדש למרחב עבודה אישי יושבים בכל יום כעשרה אנשים. נראה לי ששולחן זה הוא מיקרו-קוסמוס של החברה שלנו, ולמרות שבעניינים שבינו ובינה בעיקרון שום דבר אינו משתנה, והסיפורים לרוב חוזרים על עצמם – בעשור האחרון יש שוני. אני בהחלט רואה שהחלה מגמה הולכת ומחריפה של קושי במציאת בן זוג על בסיס שאותו אני מכנה חוסר בשלות.
כבר כמה שנים למצוא את הנסיכה או האביר לא הולך כמו בסיפורי האגדות, ונשים וגברים מתקשים להיכנס למערכות יחסים יציבות. אומרים שפעם העניין של "גבר פוגש אשה", היה קל. מציאת בן הזוג היתה זמינה ופשוטה יותר. ואילו היום תהליך מציאת הזוגיות הוא מורכב, ארוך ומייגע ובהרבה מאד מקרים נגמר לא טוב.
מובן שניתן להאשים את האינטרנט, את העובדה שהיום יש הרבה יותר מבחר, יש יותר ידע, ואנשים מטבעם רוצים את הטוב ביותר, אבל זה לא רק זה. לדעתי כל אלו רק מחזקים את מה שטבוע בנו, את מה שסיפורים מיתולוגיים ואגדות מדברים עליו כבר מאות שנים ובמקרה של מאמר זה, את מה שארבעת האבירים מייצגים.
רבים חושבים שמיתוסים ואגדות הם סיפורי ילדים, אך הם הרבה יותר מכך. המיתוסים שאנחנו פוגשים בסיפורים מיתולוגיים ובאגדות הם מפת הדרכים, סיפור דרכו האדם לומד להכיר את הדרך לחיים טובים ומלאים יותר. בהיעדר מפת הדרכים הזו, נהיה אבודים ותלושים, וספציפית במקרה של מאמר זה, נתקשה להתבגר.
הארכיטיפ הוא אחד הסיפורים העתיקים ביותר, שעוסק במערכת היחסים שבינו ובינה, ודרכו אנסה לצייר חלק ממפת הדרכים שאבדה.
מסע הגיבור
מסע הגיבור הוא המוטיב הנפוץ ביותר בסיפורי אגדות ומיתוסים. מסעות הגיבור אמנם עטופים במעשי גבורה, כוחות על וסוחפים אותנו אל עולם דמיוני, אך בסופו של דבר זהו מסע התבגרות דרכו לומד האדם כיצד מתבגרים ומה מחכה לו לאחר ההתבגרות, וחשוב לא פחות – מדוע עליו לעשות זאת.
כשקוראים את סיפורי האגדות אי אפשר שלא לתהות מדוע רוב הגיבורים הם גברים? מדוע אין אבירות היוצאות למסע? האם יש כאן אפליה? ואם כן, אז מדוע גם בתרבויות שוויוניות יותר, כגון התרבות השאמאנית, נמצא שרוב הסיפורים הם על גברים היוצאים למסע?
בתרבות האינדיאנית, למשל, נהוג שכשהילד מגיע לבגרות באים קבוצה של לוחמים, חוטפים אותו באמצע הלילה וקושרים אותו לעץ במרחק שלושה-ארבעה קילומטרים ומשאירים אותו שם. אם הילד יחזור אז הוא וכל השבט יידעו שהוא חזר כגבר. הגברים צריכים לצאת למסע התבגרות כדי שיוכלו לדעת מתי הם התבגרו.
הנשים, מדרך הטבע, אינן צריכות לצאת למסע התבגרות. בגיל 12-13 מסע ההתבגרות מגיע אל האשה. היא מקבלת מחזור, ומנקודה זו ברור לה שהיא אשה.
המסע של ארבעת האבירים הוא מסע בו הגיבורים יוצאים כדי לגלות את עצמם ולהבין מיהו ומהם הכוחות שלו. האבירים של קלפי הטארוט הם ארבעה סוגים של נסיכים שלא יקבלו את המלוכה כמו אחיהם הבכור. כדי להיות מלכים יהיה עליהם לצאת למסע, להוכיח את עצמם. הירושה תינתן לאח הבכור, וכדי שהם יהפכו למלכים עליהם לצאת להרפתקה, לפגוש נסיכה, להקסים אותה ורק אז, כשהם ישלימו את המסע, הם יהפכו למלכים. אך הדרך אל הנסיכה ארוכה ומסוכנת: עליהם להילחם במפלצות, לפתור חידות, לעבור ייסורים. כל אלו חייבים לקרות, כיוון שתהליך ההתבגרות לא יתרחש אלמלא הוא יעבור שינוי אמיתי.
ארבעת האבירים שאציג הם ארבעה טיפוסים שונים, אך יש להם מכנה משותף אחד: הם נקראים קלפי חצר. אני מניח שאת קלפי החצר כולם מכירים מקלפי המשחק: המלך, המלכה והנסיך. בקלפי הטארוט מתווסף עוד שחקן לחפיסה – האבירים, המאמצים את התכונה והמרכזית והחשובה של קלפי החצר: הם מייצגים הזדמנויות.
המאפיין החשוב והמשותף לכל קלפי החצר הוא שיש לנו הזדמנויות לקדם את נושא השאלה. אך מה יועילו ההזדמנויות הרבות שיקרו בדרכנו אם לא נגיב בזמן ונפעל כשהן יופיעו?
מי לא רוצה לנצל הזדמנויות? ובכן, התשובה היא מי שעוד לא מוכן להתבגר. ההזדמנויות יהיו מתנה אמיתית רק במקרה בו הגיבור, זה שפתח את הקלף, יתבגר, כיוון שרק אז יפעל כדי לנצל את ההזדמנויות.
* שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית ובחלומות ומתרגל חלימה כבר 23 שנים. מעביר קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות , בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
