בורסת ת"א יורדת חזק יותר מאחרות. מדוע?
מאוגוסט 2006 ועד השבוע עלה מדד ת"א 100 בכ-20%, אמנם פחות מסין אבל יותר מגרמניה. אלא שדווקא בחודשים האחרונים ת"א יורדת יותר מדאו ג'ונס האמריקאי ומפרנקפורט, פריז וטוקיו. האם זה סימן לדאגה, או אולי דווקא אות ליחס מכובד יותר? האנליסטים מסבירים את המספרים
השוק בשוק: אנשי עסקים, ברוקרים, ספקולנטים, מנהלי השקעות וכל מי שעוקב אחרי המסחר בבורסה עבר את השבוע הרע ביותר מאז שנת 2008. סוכנות הדירוג S&P הורידה ביום שישי את דירוג האשראי של ארה"ב, ומאז, שוקי ההון בארץ ובעולם יורדים ועולים כמו רכבת הרים מטורפת - בעיקר, יורדים.
מדד ת"א 25 ירד השבוע בכ-7.5% ומדד ת"א 100 צנח בכ-8.5%; מדד הבנקים בת"א ירד בכ-9.8%, מדד הנדל"ן ירד בכ-11.4%, ומדד תל-טק בכ-9.5%.
מדד מניות הטכנולוגיה בבורסה האמריקנית, נאסד"ק, ירד מאז יום שישי שעבר בכ-3.8%; מדד מניות התעשייה בניו-יורק, דאו ג'ונס, ירד מיום שישי שעבר בכ-2.7%.
מדד ההנג-סנג של הבורסה בהונג-קונג ירד מיום שישי שעבר בכ-6%, והניקיי היפני בכ-4%; מדד הקאק 40 של הבורסה הצרפתית ירד בכ-4.6%; ומדד הדאקס בבורסת פרקנפורט ירד בכ-6.3% (הנתונים מעודכנים נכון ליום שישי לפנות בוקר).
ירידות, עליות ושוב ירידות
רוב הציבור משקיע כסף בבורסה במסגרת החיסכון הפנסיוני כך ששבוע אחד לא באמת משפיע: הירידות יכולות להימחק בשבוע הבא. אבל השבוע הקצינה מגמה שלילית שמאפיינת את השווקים בעולם כבר כמה חודשים.
מדד דאו ג'ונס ירד מתחילת מאי ועד יום שלישי השבוע בכ-3%; מדד הניקיי היפני ירד באותה תקופה בכ-8%; SSEC - המדד המוביל בבורסת שנגחאי, סין - ירד בכ-15%; ההנג-סנג ירד בכ-12%, הדאקס ירד בכ-15% והקאק בכ-20%.
| בורסה/מדד | שינוי מ-2006 ל-2009 | שינוי מ-2009 עד אפריל השנה | שינוי מאז אפריל השנה | שינוי מ-2006 עד יום רביעי השבוע |
| דאו ג'ונס (ניו יורק) | 40%- | 80%+ | 3%- | 0.7%+ |
| הנג-סנג (הונג קונג) | 23%- | 75%+ | 12%- | 13%+ |
| ניקיי (טוקיו) | 63%- | 3%- | 8%- | 44%- |
| SSE (שנגחאי) | 37%+ | 35%+ | 15%- | 59%+ |
| דאקס (פרנקפורט, גרמניה) | 33%- | 83%+ | 15%- | 7%+ |
| קאק (פריס) | 50%- | 60%+ | 20%- | 36%- |
| ת"א 100 (ישראל) | 25%- | 50%+ | 24%- | 21%+ |
הירידות הללו הן היפוך מגמה שני, אחרי חצי שנה של ירידות תלולות ושנתיים של עליות. בחצי השני של 2008, כשמשבר הסאב פריים הגיע לשיאו, בנק ההשקעות ליהמן ברדרס קרס והממשל האמריקני הלאים חברות ענק כדי למנוע קריסות נוספות, נרשמו ירידות חדות בכל הבורסות בעולם.
הדאו ג'ונס צנח במהלך 2008 בכ-30%; מדד מניות הטכנולוגיה האמריקני, נאסד"ק, צנח ב-35%, אחרי שירד מתחילת השנה ועד נובמבר בכ-45% ואחר כך עלה מעט; ההנג-סנג ירד בכ-40%, הניקיי ירד בכ-45%, SSEC הסיני צנח בכ-65%, הקאק בכ-40% והדאקס בכ50%. הירידות בבורסות המערביות המשיכו ברבעון הראשון של 2009: נאסד"ק ירד בכ-20% נוספים, הדאו ג'ונס בכ-25% נוספים והקאק ב-17%.
השווקים החלו להתאושש בפברואר ומרס 2009, ועברו לגל ארוך ואטי של עליות שנמשך שנתיים בדיוק. הדאו ג'ונס עלה מאפריל 2009 לאפריל 2011 בכ-80%, ההנג-סנג בכ-75%, ה-SSEC בכ-35%, הקאק בכ-60% והדאקס בכ-80%.
"שוק ההון משקף את ציפיות המשקיעים ממצב העסקים בעתיד יותר מאשר את מצבם האמיתי בהווה", אומר ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בבית ההשקעות הראל, "בסתיו 2008 הייתה היסטריה, אנשים חששו שהכלכלה תקרוס כמו בשנות ה-30, והעולם אכן נכנס למיתון חריף. אחר כך, ב-2009, התברר שהמיתון הוא קצר ושהעסקים ממשיכים לתפקד, בזכות הזרמה מאסיבית של כסף לשווקים, והמשקיעים חזרו לאופטימית, והמניות עלו".
ומה קרה בחודשים האחרונים שגורם שוב לירידות?
"ראשית, נתונים מאקרו-כלכליים חדשים על ארה"ב שמראים שהיא חוזרת למיתון, ושנית, העובדה שגם בארה"ב וגם באירופה לא מצליחים להתגבר על משבר החובות. הורדת הדירוג של ארה"ב היא רק סימפטום למשבר הזה, וכעת יש גם חשש שהוא יתפשט למדינות נוספות בגוש האירו, גדולות יותר מאלה שנכנסו אליו עד כה: איטליה ואולי גם צרפת".
"המשקיעים סמכו על הממשל האמריקני והממשלות האירופיות שיחלצו את העולם מהמשבר, וכעת, בחודשים האחרונים, הסתבר שהם טעו", אומר חיים ישראל, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות מריל לינץ' בישראל, "הממשלות שפכו כמויות אדירות של כסף בשביל לעורר את השוק והסתבר שהם בסך הכל השקיעו באקמולים ובפלסטרים. כעת התברר שהן בבעיה כפולה: המשבר נמשך, והכסף אזל".
ארה"ב הייתה בחובות ענק גם לפני המשבר. מה השתנה מאז?
"ראשית, הייתה תקווה שהממשל החדש יעשה סדר בתקציב האמריקני, באמצעות קיצוץ בתקציבים מיותרים והעלאת מסים לעשירים, וכעת מתברר שהחובות רק גדלים. שנית, לא רק ארה"ב בחובות, אלא גם חלק גדול מאירופה".
המערב ירד, סין עלתה
בשבועות סוערים כמו השבוע, שוקי ההון השונים בעולם מתנהגים כעדר, ששועט יחד למעלה ולמטה. אבל זוהי תמונה מטעה: כשמשווים ביניהם בטווח הארוך מגלים הבדלים גדולים. מקיץ 2006 ועד השבוע עלה מדד SSEC הסיני בכ-60% וההנג-סנג עלה בכ-13%. הניקיי היפני, לעומתם, ירד באותה תקופה בכ-45%. גם באירופה יש הבדלים בולטים בין בורסות במדינות שכנות: הדאקס הגרמני עלה מ-2006 בכ-7%, והקאק הצרפתי ירד בכ-35%.
דווקא הבורסה המובילה בעולם, וול סטריט, הפגינה סוג מוזר של יציבות: בסיכומן של כל העליות והירידות, הדאו-ג'ונס עלה מסוף יולי 2006 ועד סגירת המסחר ביום שלישי השבוע בכמחצית האחוז בלבד.
ההבדלים המצטברים בין השווקים נובעים מכך שחלקם עלו יותר בתקופות הטובות ואחרים ירדו יותר בתקופות הרעות. הבורסה היפנית ירדה הכי הרבה כיוון שהיא החמיצה את תקופת העליות, ובין אפריל 2009 לאפריל 2011 היא דווקא ירדה בכ-3%.
חלק מההבדל נוצר ב-2007 ובתחילת 2008, כשהמשבר הכלכלי כבר החל אבל עדיין לא היה חמור, וכל בורסה התנהגה אחרת, בהתאם למצב הכלכלי במדינה שלה: ה-SSEC עלה ב-2007 בכ-90%, ההנג-סנג עלה בכ-25% והדאקס בכ-15%, ואילו הקאק ירד באותה שנה בכ-9%, הניקיי בכ-20% והדאו-ג'ונס לא עלה ולא ירד.
יש לציין שההשוואה הזאת רחוקה מלהיות מדויקת, כי שיטות השערוך של המדדים השונים שונות זו מזו. יש בורסות שמחשבות דיבידנדים בתוך המדד, לדוגמא, ויש כאלה שלא. אבל המגמה הכללית היא דומה: השווקים ביפן ובצרפת ירדו, ואילו השוק הגרמני, ובעיקר, השווקים בסין, עלו.
הבורסה בתל-אביב: ביצועים טובים, ירידות חדות
"הביצועים המרשימים של הבורסות הסיניות לא מקריים", אומר ישראל ממריל לינץ', "המשק הסיני מפגין צמיחה מדהימה של 8.5% בשנה בממוצע. הצריכה הפרטית גדלה ותוך עשור נוצר שם מעמד בינוני יש מאין, ומצד שני, סין ממשיכה לייצר ולייצא יותר ממה שהיא צורכת. סין היא רק אחת מכמה כלכלות מתפתחות שצומחות כך, כמו הודו וברזיל. כשהשווקים המפותחים במצוקה, המשקיעים מעבירים את כספם לשווקים מתפתחים, וחלק גדול ממנו הולך לסין".
ולמה השוק הגרמני עלה כל כך הרבה?
"מאותה סיבה. גרמניה היא מהמדינות היחידות במערב ששומרת על מאזן מסחרי חיובי. היא נפגעה מהמשבר פחות מאחרות ומצליחה, בינתיים, לסחוב על גבה את כל המדינות המקרטעות באיחוד האירופי. גרמניה עברה משבר כלכלי בשנות ה-90', אחרי האיחוד בין מזרח ומערב גרמניה שהעמיס על הממשלה הוצאות לפיתוח המזרח. כיום היא נהנית מפירות האיחוד, הודות לעלייה חדה של רמת החיים במזרח שמאיצה את הצמיחה".
"מאז 2006 התוצר האמריקני, בחישוב ריאלי (בניכוי אינפלציה, ת.ג) בכלל לא גדל", אומר שראל מבית ההשקעות הראל, "מה הפלא שהמשקיעים שמים את הכסף בסין ולא באמריקה?"
למה השוק היפני ירד עוד יותר מהשוק האמריקני, למרות המצב החמור בארה"ב?
"זה נתון שצריך לקחת בעירבון מוגבל, כי באותו הזמן, היין התחזק מאוד מול הדולר ומבחינת התשואה למשקיעים זה מתקזז. בשורה התחתונה, גם השוק האמריקני, גם השוק היפני וגם רוב השווקים האירופיים ירדו. הירידות הכי חדות נרשמו בשווקים מדינות אירופיות ששקועות במשבר עמוק כמו ספרד ואיטליה. בסין, לעומת זאת, גם הבורסה עלתה וגם המטבע התחזק. מי שהשקיע בסין לפני חמש שנים הרוויח פעמיים".
אז למה הבורסות הסיניות בכל זאת ירדו ב-2008?
"כי גם הסינים נפגעו מהמיתון במערב וחששו שהוא יחמיר. הם חיים מייצוא למערב ומהלוואות למערב. אבל ברגע שהמערב התחיל להראות סימני התאוששות, החששות שלהם נמוגו והשווקים שלהם חזרו לתשואות גבוהות".
אחד העם: מירידות קלות לירידות חדות
הבורסה הקטנה ברחוב אחד העם בתל-אביב נמצאת, בסך הכול, בצד הנכון של הסקאלה: מאוגוסט 2006 ועד השבוע עלה מדד ת"א 100 בכ-20%, פחות מהמדדים בסין אבל יותר ממדד הדאקס בגרמניה, וזאת, כאמור, בזמן שהבורסות בארה"ב, צרפת ויפן ירדו.
הסיבה העיקרית לכך היא שב-2007, כשהדאו ג'ונס, הקאק והניקיי ירדו, ת"א 100 עלתה בכ-11%. הבורסה התל-אביבית התרסקה ב-2008 כמו בורסות אחרות, אבל היא הגיעה למשבר במצב טוב ולכן נמצאה במצב טוב יחסית גם ב-2009 כשהתחילו העליות.
בסך הכול, ירד מדד ת"א 100 מקיץ 2006 עד אביב 2009 בכ-25%, בשעה שהדאו-ג'ונס ירד בכ-40%, הניקיי ירד בכ-60%, ההנג-סנג בכ-25%, ה-SSEC בכ-35%, הדאקס בכ-35% והקאק בכ-50%.
אלא שאי אפשר אצלנו בלי אנומליה קטנה: בחודשים האחרונים הבורסה המקומית דווקא יורדת יותר מאחרות: מדד ת"א 100 ירד מתחילת מאי ועד יום שלישי השבוע בכ-24%, יותר מהדאו ג'ונס, הדאקס, הקאק, הניקיי, ה-SSEC וההנג-סנג, שירדו בשיעור שבין 3% ל-20%.
אנחנו טופחים לעצמנו על השכם על כך שיצאנו עד כה בזול מהמשבר. חלק מהכלכלנים סבורים שההתפתחויות בבורסה מקדימות את ההתפתחויות בעולם העסקים האמיתי ומאפשר לחזות את מה שצפוי לקרות בו. למי שמאמין בתיאוריה הזאת, הירידות החדות בשוק הישראלי הן סימן מדאיג מאוד.
חיים ישראל סבור שהשוק המקומי שינה את התנהגותו לרעה דווקא בגלל שהעולם מתייחס לישראל יותר ויותר בכבוד. בתי ההשקעות הבינלאומיים מחלקים את העולם ל"שווקים מפותחים", כלומר, מערביים, ול"שווקים מתעוררים" במדינות מתפתחות. לא מדובר בתואר ריק מתוכן אלא בעניין מעשי: המשקיעים נוהגים לקנות מניות זרות במסגרת סלי השקעה המחולקים לשווקים "מפותחים" ו"מתעוררים". ישראל נכללה במשך שנים ארוכות בקטגוריית ה"מתעוררים" למרות היותה מדינה מערבית מפותחת, מסיבות היסטוריות, ובגלל הסיכון הביטחוני, ועברה ל"מפותחות" רק ביוני אשתקד.
"המעבר לקטגוריית ה'מפותחים' הזיק לביצועי הבורסה בתל אביב", אומר ישראל, "בגלל השינוי, איבדנו את המשקיעים הזרים והפכנו לבורסה למשקיעים מקומיים בלבד. אנחנו דומים לילד בינוני שעבר מכיתה חלשה שבה היה תלמיד מצטיין לכיתה חזקה שבה לא שמים לב אליו: כשמניות ישראליות נסחרו במסגרת סלי 'שווקים מתעוררים' הן עוררו עניין, כי היינו אחד השווקים המתעוררים הכי עשירים, יציבים ואמינים. כיום, כשאנחנו מתחרים בארה"ב, גרמניה, בריטניה ומדינות קטנות עם כלכלה מדהימה כמו פינלנד ובלגיה, אנחנו לא מעניינים אף אחד".
למיכאל שראל יש הסבר אחר לגמרי לשינוי לרעה במצב השוק הישראלי. המסחר בבורסה, מזכיר לנו שראל, מבוסס על ציפיות, וציפיות המשקיעים הזרים ביחס לעתיד ישראל השתנו בשנים האחרונות, ולא לטובה.
"משקיעים שקונים אג"ח ישראלי מקבלים עליו פרמיית סיכון גבוהה יותר מזו שאשר על אג"ח אמריקני או אירופי", מציין שראל, "זאת, בגלל שהם מודעים לכך שישראל נמצאת תמיד בסיכון ביטחוני מסויים. בחמש השנים האחרונות, פרמיית הסיכון לאג"ח הישראלי עלתה, למרות שהכלכלה הישראלית הוכיחה יכולת עמידה טובה גם בשיא המשבר. כנראה שבחו"ל חושבים שהסיכון הביטחוני והפוליטי כאן עלה".
"החשש הגובר מבעיות ביטחוניות ופוליטיות גורם לירידות בבורסה בארץ להיות חריפות יותר. יש לכך הרבה סיבות: המהפכות במזרח התיכון, החשש שמשטרים מתונים יקרסו וארגונים איסלאמיים יתחזקו, השינוי לרעה במעמדה הבינלאומי של המדינה, היחסים הגרועים בין הממשלה לממשל אובמה והחשש ממה שיקרה עם הכרזת העצמאות הפלסטינית בספטמבר. אנחנו לא חיים בחלל ריק ואי אפשר להתעלם מכל הדברים הללו. אם יתברר שהחששות לא יתאמתו ושהמצב ימשיך להיות יציב, המשקיעים יחזרו - ולהיפך".
לפנייה לכתב/ת 
