טלטלה בשווקים: האם החיסכון שלי בסכנה?
הירידות החדות בבורסות נוגסות בחסכונות שלנו. מה עושים מנהלי החסכונות כדי להגן על כספנו? האם הופקו הלקחים מהמשבר הקודם ואיך החוסך הקטן יכול למזער נזקים? בדקנו
מתחילת חודש אוגוסט ועד היום איבדו קופות הגמל,הכוללות את קרנות ההשתלמות, כ-15 מיליארד שקל. המשבר בשווקים אינו נוגע רק לשוק הגמל המוערך בכ-300 מיליארד שקל, אלא לכלל החסכונות הפנסיוניים של הציבור - סכום כולל שעומד על יותר מ-700 מיליארד שקל.
האם באמת יש סכנה לחסכונות הציבור? רוב החסכונות הפנסיוניים, בהם קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מושקעים בשוק ההון, חלקם בחשיפה גבוהה למניות ואגרות חוב של חברות שבימים האחרונים איבדו שיעורים ניכרים מערכם. מלבד הירידה בערך המניות, קיים חשש שמנפיקי אגרות החוב, מי שאנחנו אוהבים לכנות טייקונים, לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם לשלם לנו וינסו להגיע להסדרים שונים שיבואו על חשבון ציבור החוסכים.
לכן יש בהחלט חשש לפגיעה בחסכונות. אולם חשוב לזכור כמה דברים נוספים: לאחר המשבר הקודם ב-2008 למרות התנגדות משרד האוצר, לחץ כבד של הציבור הביא את הממשלה בתחילת 2009 להחליט על הקמת רשת ביטחון פנסיונית לאלו העומדים לקראת פרישה.
היתה זו שיאה של המפולת והציבור היה בפאניקה. ההמשך ידוע, החסכונות עלו חזרה תוך חודשים ספורים. בפועל לא נעשה כל שימוש ברשת הזו. מי שבאמת נפגע היו אלו שנחפזו בעיצומה של הנפילה, להוציא את חסכונותיהם.
התשואות בשוק ההון משקפות בסופו של דבר את מצב הכלכלה. בטווח הקצר יכולות להיות ירידות כפי שאנו רואים בימים אלו, אולם אם הכלכלה טובה, אם תימשך הצמיחה ואם האבטלה תישאר במימדים נמוכים כמו היום - גם התשואות צפויות להיות טובות. בחסכונות לטווח ארוך גם ההסתכלות צריכה להיות לטווח ארוך. רוב הכלכלנים תמימי דעים בנוגע ליכולותיה של ישראל ולפוטנציאל הכלכלי שלה על פני זמן.
כדאי גם לזכור נקודה חשובה נוספת. חלק נכבד מהציבור החי מקצבת פנסיה או עומד לפני פרישה, נהנה מפנסיה תקציבית - כזו המשולמת על חשבון המדינה, או שהוא עמית בקרנות הפנסיה הוותיקות שגם הן מוגנות יחסית בהשוואה לחסכונות האחרים.
למרות הנקודות האופטימיות, אין זה אומר שצריך להיות אדישים. חובה על מי שמנהל עבורנו את כספי החיסכון להיות עירני ולמזער עד כמה שניתן את הנזקים. בנוסף מוטלת חובה על הרגולטור - הפיקוח על שוק ההון ומשרד האוצר - לעקוב היטב ולהכין כבר כעת דרכי פעולה לתרחישים שונים בעיקר על מנת להגן על אלו העומדים לקראת פרישה.
מה עושים הגופים המוסדיים כדי להגן על הכסף שלנו?
בימים האחרונים מתכנסות ועדות ההשקעה של הגופים המנהלים בתדירות גבוהה יותר. הם מנסים להגיב לנעשה בשוק על ידי קניה ומכירה נקודתית של אג"ח ומניות. בחינת הנעשה בשבוע האחרון מצביעה על כך שהמוכרים העיקריים שמנסים להיפטר מסחורה הם בעיקר משקיעים מהארץ ומחו"ל.
כך לדוגמא פדה הציבור מקרנות הנאמנות בתחילת השבוע הקודם כ-1.4 מיליארד שקל במסגרת הפאניקה הכללית. אולם הגופים המוסדיים לא היו שותפים למהלך. דווקא באותו יום נרשמו גיוסים של כ-250 מיליון שקל בתעודות הסל, שנעשו על ידי גופים מוסדיים, מתוך הערכה כי מדובר בהזדמנות השקעה, במחירים אטרקטיביים.
אולם חשוב להדגיש כי גם למנהלי החסכונות שלנו אין באמת מושג לאן זה הולך. בשיחות עם מנהלי השקעות בכירים הם מודים בכך. "ההסתכלות היא מה יקרה בעוד שנה ולא מה מחר בבוקר", גורם בכיר בתחום החיסכון הפנסיוני. "בסופו של דבר יידעו לפתור את הבעיות גם באירופה וגם בארץ, השווקים יתגברו על זה. הגופים המוסדיים לא נמצאים בפאניקה, ההתנהגות שלהם היא לא תגובה מהבטן".
לקחים מהמשבר הקודם
עד כמה השקעות המוחזקות היום בחסכונות נחשבות מסוכנות? האם נלמד משהו מהמשבר הקודם?
הגופים המוסדיים - חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה, חזרו וטענו במהלך השנתיים האחרונות כי הם הפיקו לקחים רבים מהמשבר ב-2008. חלק נכבד מאותם לקחים נובע מהוראות חדשות שהטיל עליהם הפיקוח, כחלק מהסקת המסקנות.
אחת הבעיות המרכזיות שצפו בעקבות המשבר הקודם היא החלטות ההשקעה לאחר שהגופים המוסדיים נחשפו ב-2008 במלוא מערומיהם: הם נתנו את כספי הציבור שהפקיד אותו בידיהם, לכל דכפין. הלוואות ניתנו לשלל טייקונים קטנים וגדולים, מבלי שבאמת נבחנו היטב רמות הסיכון. בוצעו השקעות באפיקים ספקולטייביים, התגלו כשלים רבים בדרך קבלת ההחלטות בהנהלת הגופים המוסדיים, בשקיפות, ניגודי אינטרסים ועוד.
אין ספק כי התנהלות החברות הפיננסיות היום טובה בהרבה. טיפול באשראי, חובת פגומים, ניגודי עניינים, שקיפות ועוד. אך עדיין יש דברים שלא תוקנו גם היום וגם חלק מהדברים שתוקנו טעונים שיפור.
למה החסכונות הפנסיוניים שלנו מושקעים בשוק ההון? זה רק גורם לחששות גדולים ולסיכונים.
עד לפני שנים לא רבות החסכונות הפנסיוניים של הציבור נהנו למעשה מהשקעה בטוחה המניבה תשואה קבועה. רוב כספי הפנסיה הושקעו באגרות חוב ממשלתיות שנשאו תשואה קבועה שעמדה על כ-5% לשנה (המכונות אג"ח מיועדות). ואולם במסגרת רפורמות שונות שהחלו לפני כשני עשורים, הופסק למעשה הסיבסוד וכספי החסכונות נותבו לשוק ההון. כיום רק קרנות הפנסיה נהנות מאג"ח מיועדות וגם זה רק בהיקף של 30% מסך הנכסים שלהן. יתר ה-70% מושקעים גם כן בשוק ההון.
מטרת הרפורמות היתה לשכלל את שוק ההון הישראלי ולהביא לצמיחה והתפתחות של חברות במשק. במקום שאלו יהיו סמוכים על שולחנם של הבנקים, הם יוכלו לגייס כספים לפיתוח התעשיה ולחיזוק הכלכלה, בשוק ההון מכספי החוסכים. חשוב גם לציין כי על אף הסכנות בדרך, בדיקה לאורך זמן מעלה כי השקעה בשוק ההון מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר מציעות האג"ח המיועדות.
מדובר בתוספת של עשרות אחוזים לסך החיסכון שנצבר, ובתרגום לכסף - תוספת מאות אלפי שקלים לחוסך. עם זאת, מעת לעת ובמיוחד בתקופות של משבר, נשמעות דעות של מומחים הסוברים שיש לבחון מחדש את הרפורמות ולהגדיל את היקף אגרות החוב המיועדות.
ממתינים למודל החכם
רשת הביטחון אמנם לא הופעלה במשבר הקודם, ובכל זאת, מה נעשה כדי להגן על אנשים הנמצאים לקראת פרישה?
המציאות הקיימת בה חוסכים בגילאי ה-60, רגע לפני פרישתם מושקעים עמוק במניות היא בלתי נסבלת. לא ייתכן מצב בו כספו של בחור צעיר בן 25 שזה עתה החל לעבוד ויש לו עוד 40 שנה עד הפרישה, מנוהל יחד באותה מדיניות עם כספו של בן 66 שעוד מספר חודשים יפרוש מעבודתו. מדובר במיליארדי שקלים של עשרות אלפי לקוחות.
האבסורד הזה צף במלוא עוצמתו במשבר הקודם. בעוד לבחור בן 25 יש 40 שנה לתקן את הנזק בשוק ההון, "בחור" בן 66 יצטרך לצאת עם הנזקים הללו היישר אל הפנסיה. מזה מספר שנים, מתגבש באגף שוק ההון באוצר מודל שנועד להתאים את החסכון לגיל החוסך. מנגנון כזה קיים כבר במספר מדינות. הרעיון הוא שככל שהחוסך מתקרב לגיל הפרישה כך באופן אוטומטי החשיפה שלו להשקעות מסוכנות, יורדת.
בתחילת 2009 אישרה הממשלה את יישומו של המודל ה"חכם" שפועל על פי אותו עיקרון. במסגרת זו יחוייבו מנהלי ההשקעות לנתב את החוסכים המבוגרים יותר לאפיקים סולידיים, ואולם תהליך החקיקה עדין לא הושלם.
מה אני, החוסך, יכול לעשות כדי למזער נזקים?
אחד הלקחים המרכזיים שאנו החוסכים יכולים ללמוד מהמשבר הקודם הוא שמי שביצע החלטות פזיזות "אכל אותה". חוסכים בקופות הגמל שמיהרו למשוך כספים מיד אחרי הנפילות הגדולות, לא זכו ליהנות מהעליות הגדולות חודשיים אחר כך. קשה מאוד לתזמן בשוק ההון. חשוב שנזכור כי מדובר בחיסכון לטווח ארוך וננהג בהתאם.
מלבד זאת, מומלץ לבדוק היכן מושקעים כספי החסכונות שלנו ולעקוב אחרי הנעשה בחיסכון. מי שקרוב לגיל פרישה ייתכן ועליו לשנות את מסלול ההשקעה לסולידי יותר. חשוב מאוד ובמיוחד למי שעומד לקראת פרישה, לקבל ייעוץ, באמצעות יועץ פנסיוני עצמאי, סוכן הביטוח או היועץ הפנסיוני בבנק.
לפנייה לכתב/ת 
