שתף קטע נבחר
 

האם המדינה יכולה להציל את חסכונותינו?

בקופות הגמל מרוצים מהתערבותו של ענתבי בשוק האג"ח. ואולם המשק רוחש הצעות נוספות להתערבות של הממשלה בשוק, ומנהלי הכספים מודים בחצי פה כי ייתכן ולא רק המשבר אשם בתשואות הגרועות שלהן

חודשיים חלפו מאז פרוץ המשבר הכלכלי  עד להתערבות הראשונה של הממשלה בנעשה בשוק ההון.

 

הפדיונות הגדולים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שהגיעו בתקופה זו לחמישה מיליארד שקלים, וההלחץ הכבד שהופעל על האוצר, הצליחו להוביל להתערבות: המפקח על שוק ההון, ידין ענתבי, הודיע השבוע כי יאשר לקופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לרשום איגרות חוב קונצרניות שבהן הן מחזיקות לפי עלות הקנייה שלהן ולא לפי השווי שלהן בשוק, כלומר לשנות את דרך הרישום החשבונאי שלהן.

 

משמעותה של ההתערבות לחוסך היא פסיכולוגית בלבד. האוצר אומר, למעשה, לגופים המוסדיים במילים פשוטות: "אם תקנו אג"ח ותישארו איתה עד לפדיון, תוכלו לשערך אותה בתור רווח ולא בתור הפסד גם אם ערכה של האיגרת בשוק ההון ירד. אני מתיר לכם, מעכשיו, לשערך את האג"ח בצורה אחרת". החוסך יקבל דיווח כאילו שהאג"ח שלו רושם תשואה חיובית - בפועל, ערך החסכונות שלו נמצא בירידה. למרות זאת, מתברר שדי היה בצעד זה כדי לגרום למדד אגרות החוב לעלות בצורה דרמטית.

 

באיגוד קופות הגמל מרוצים מהמהלך. "יש היום בשוק אג"ח של חברות טובות במחיר טוב שאף אחד אינו קונה מחשש שהם ירדו, ושהגופים שירכשו יאלצו להציג ללקוחותיהם תשואה שלילית", אומר אבי דויטש יו"ר איגוד קופות הגמל "השווקים אינם מתנהגים ביעילות בתקופה הזו ולכן מן הראוי שהממשלה תיתן רשת ביטחון. הצעד שנעשה הוא טוב מאד".

 

לפרוש רשת ביטחון, או לכלוא את העמיתים?

האם בכך תמה הדרישה להתערבות? ייתכן שמבחינתם של מנהלי קופות הגמל, ניתן להסתפק בכך. "אנחנו מברכים על ההתערבות ומקווים שלא יהיה צורך בעוד התערבות. אנחנו רוצים שוק מסודר וכמו בכל מדינה מתוקנת כשהשוק לא עובד, המדינה צריכה להתערב. לא משנה לנו הצורה בדיוק, חשוב לנו שתהיה לזה השלכה" אומר דוייטש. לדבריהם, המשימה הושגה בינתיים, אך חייבים להיות עם אצבע על הדופק.

 

בינתיים בשוק מתרוצצות הצעות נוספות, שונות ומשונות, כיצד צריך האוצר להתערב. גורמים בשוק ההון מדגישים כי אין טעם לחכות לגל הבא של הירידות וכדאי כבר עכשיו להכין את הצעד הבא.

 

להבטיח תשואה: לפי ההצעה הזאת, תובטח לעמיתים בקופות הגמל תשואה מינימאלית של 3%, אם ישאירו את כספם בקופות הגמל לתקופה של חמש שנים. הצעה זו כוללת, למעשה, הבטחת תשואה באמצעות אגרות חוב המונפקות על ידי המדינה (אג"ח מיועד). יש לציין כי אפיק זה בשיעור של 30% מסך החיסכון, קיים כבר בקרנות הפנסיה.

 

לשחרר את הכסף: הצעה נוספת היא שהחוסכים בקופות הגמל שימשכו את כספם, יוכלו לשוב ולהפקיד אותו חזרה בקופת הגמל ללא כל חיוב נוסף.

 

לאפשר מעבר לפנסיה: לפי הצעה זו, עמיתים בקופות הגמל החוששים מפני הפסדים ושוקלים להוציא את הכסף, יוכלו לעבור לקרן פנסיה, שם כבר ניתנת להם אפשרות לחסוך 30% באג"ח מיועד. המעבר אפשרי גם כך היום, אולם לא ניתן להעביר כספים מקרן פנסיה לקופת גמל. העמיתים יוכלו לחזור תוך שנה לקופות הגמל, אם ירצו בכך הלקוח.

 

להבטיח רשת ביטחון לאג"ח: להצעה זאת, שנראית כרגע הריאלית ביותר, יש מספר גרסאות. הרעיון הכללי הוא ביטוח מפני הפסדים בשוק אגרות החוב הקונצרניות, שבמסגרתו יבטיח האוצר לכל גוף פנסיוני שישקיע באג"ח את סכום ההשקעה שלו.

 

לכלוא את העמיתים: הצעה נוספת, שחביבה על מנהלי הקרנות במיוחד, היא לאלץ חוסך שירצה למשוך את כספו מקופת הגמל לעבור תהליך ארוך ומסורבל. כך, לדוגמה יארך הזמן למשיכת הכסף מרגע הבקשה. בנוסף יחויב החוסך לעבור שיחת ייעוץ לפני משיכת הכספים. המטרה היא לגרום לעמית בקופת הגמל לחשוב היטב על הצעד שהוא עושה כמו גם מעט 'לייאש אותו מביצוע התהליך הבירוקרטי'. אין זה מן הנמנע שחלק מהקופות כבר מיישמות את ההצעה הזאת בפועל, ושיש לכך חלק בירידה בהיקף הפדיונות מהקופות.

 

"לא ניתן לשחרר מאחריות"

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מאחורי חלק מההצעות מסתתרים אינטרסים של גופי השקעה שונים. הרבה גופים בשוק ההון יקבלו בזרועות פתוחות את החוסכים המבולבלים, אפילו אם מדובר בתחנה זמנית. 

 

ואולם, עוד בטרם יתחיל האוצר לשקול אם להמשיך בהתערבות וכיצד, עצם הצורך להתערב שנוי במחלוקת קשה. התערבותו האחרונה של ענתבי כנראה לא תעלה כסף, אבל אופציות אחרות עשויות לעלות לקופת המדינה ביוקר. יש ששואלים, מדוע מתפקידו של האוצר להציל את אותם טייקונים בעלי ממון, שמחירי אגרות החוב שלהם צוללים? או מדוע צריך האוצר להגן על ניהול כושל וחסר אחריות של חלק מקופות הגמל?

 

בקופות הגמל דוחים את הטענות: "המשבר הנוכחי אינו נובע מניהול לא טוב" אומר דויטש, "בכלל, האמירה ש'כשהקופות עזבו את הבנקים הניהול נהיה פראי יותר' זו ממש דמגוגיה. הקופות הבנקאיות נמכרו במהלך 2007 לבתי ההשקעות וחברות הביטוח. לחשוב שבחודשים הספורים שהנכסים היו ברשותם של בתי ההשקעות וחברות הביטוח הם הספיקו להפוך את הנכסים כביכול לנכסים מסוכנים זה דמגוגיה של הבנקים".

 

ואולם, נראה כי גם דויטש מודה שלא ניתן לשחרר לחלוטין את כל מנהלי ההשקעות מאחריות: "יכול להיות שבחלק מהגופים זה נעשה ובחלק זה לא נעשה אבל לבוא ולעשות הכללה זה ממש לא מכובד. ברוב הגופים זה לא נעשה".

 

בימים האחרונים, אומרים בקופות הגמל, חלה רגיעה משמעותית בכמות הפניות ומשיכות הכספים, אולם לכולם ברור שהמשבר לא לקראת סיום. אם שוק ההון ימשיך לצלול, ואיתו גם מחירי האג"ח, לא יהיה מנוס מסיוע אמיתי למאות אלפי החוסכים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שלל עצות לבלימת הפדיונות
צילום: ישראל מלובני
דויטש. "אף אחד לא קונה"
צילום: ישראל מלובני
מומלצים