הערים הגדולות באולטימטום לקבלנים: בנו ירוק
רוצים לבנות בערים הגדולות? כל תוכנית בנייה שתוגש מעכשיו למוסדות התכנון בערים החברות בפורום ה-15, מחויבת לכלול עקרונות של בנייה ירוקה על פי הנחיות הוועדה המקומית. החיסכון הכלכלי הצפוי: הוזלה של עד 58% בהוצאות
ראשי הערים של פורום ה-15, המאגד את הערים הגדולות בישראל בנושאים סביבתיים, החליטו כי מעתה כל תוכנית בנייה שתוגש למוסדות התכנון המקומיים, תהיה מחויבת לכלול עקרונות של בנייה ירוקה, על פי ההנחיות של הוועדה המקומית באותה עיר.
ההחלטה מגיעה על רקע סקרי מזהמים שנערכו בשנה האחרונה במסגרת יישום אמנת פורום ה-15 להפחתת מזהמים וגזי חממה. סקרים אלו הצביעו על כך שמרבית גזי החממה בערים (בין 62% ל-87%) – מקורם במבנים.
זאת ועוד, בדיקה שבוצעה בפורום גילתה כי לבנייה ירוקה פוטנציאל לחיסכון כלכלי משמעותי, שעשוי להסתכם בהוזלה של עד 58% בהוצאות - בהם חיסכון במים, חשמל וכן דלקים לחימום. בפורום ציינו כי נתון זה משמעותי בעיקר עבור משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובינוני, בהן הוצאות התפעול עשויות להגיע עד לכ- 20% מההכנסה החודשית.
בפורום הדגישו, כי "מהנתונים עולה, שתוספת עלות הבניה ההתחלתית בבנייה ירוקה היא זניחה ואף זהה לבניה רגילה, וזאת ככל שמקדימים ומשלבים את הבניה הירוקה בתכנון הראשוני של המבנה".
יו"ר הפורום וראש עיריית תל אביב- יפו, רון חולדאי, אמר כי ההחלטה לקדם את הנושא ברמה המקומית, התקבלה בתום שנים רבות של היעדר עשייה שילטונית. "העיריות החלו במהלך לשינוי אופי הבנייה במדינת ישראל, לאור העובדה ששום גורם שלטוני אחר לא קידם עד כה מדיניות מחייבת ואחידה בנושא. אנחנו נמצאים בפיגור רב אחרי הנעשה בעולם בתחום הזה ואנו מקווים שבעקבות ההחלטה יגדלו באופן ניכר היקפי הבניה הירוקה בישראל", אמר.
חולשת התקן - וולנטרי
איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, אמר גם הוא, כי "ישראל מפגרת אחרי רוב מדינות המערב בבנייה ירוקה. זאת, על אף שהדבר מתבקש שבעתיים בישראל בשל תנאי האקלים בה, ולמרות שבנייה ירוקה מאפשרת איכות חיים טובה ובריאה יותר ותורמת באופן משמעותי להוזלת עלויות תחזוקת הבנייה".
תקן הבנייה הירוקה הקיים כיום בישראל, גובש במכון התקנים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה (תקן 5281). התקן נחשב מתקדם ונרחב, וכולל התייחסות לאנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות.
עם זאת, חולשתו המרכזית של התקן היא בהיותו וולנטרי ולא מחייב - עובדה שהופכת את השימוש בו למועט מאוד. לאחרונה, התייחס לנושא גם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שבדק את היקפי הבנייה הירוקה בישראל ומצא כי נכון לשנת 2010 - היו בישראל רק שישה מבנים שנבנו בתקן זה - אף לא אחד מהם מבנה מגורים.
המהלך הנוכחי מבוצע במסגרת הצעדים הסביבתיים שגובשו בשנים האחרונות על ידי ערי הפורום ושלוש ערים נוספות (ירושלים, אשקלון ובת-ים). ערים אלו חתמו על התחייבות ליישום אמנה להפחתת זיהום אויור ולהגנת אקלים, במסגרתה התחייבו לצמצום של 20% מפליטות גזי החממה בתחומן עד לשנת 2020 - בדומה להחלטה עליה התחייבה ממשלת ישראל בוועידת האקלים בקופנהגן.
הפורום כולל את תל אביב, רעננה, רמת גן, רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה כפר סבא, חיפה, חולון, חדרה, הרצליה, גבעתיים, באר שבע ואשדוד.
לפנייה לכתב/ת 
