בינתיים לא מחייב: תקן חדש לבנייה ירוקה

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו היום (ב') את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה.

התקן התקן מתייחס לסוגי מבנים שונים: מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, תיירות, מוסדות בריאות, מסחר ומבני התקהלות ציבורית, והוא חל הן על מבנים חדשים והן על מבנים שעוברים שיפוץ משמעותי. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות.   

התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן.

בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.

עלייה ברמת החיים והבריאות

השקת התקן היא למעשה רוויזיה לתקן 5281 שקיים מ-2005, ושעד כה נבנו על פיו מבנים ספורים בלבד בישראל. יהונתן אלעזר, ממונה בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי התקן החדש מקיף בהרבה מהקודם, עומד בסטנדרטים בינלאומיים ומותאם לאקלים ולשיטת הבנייה הישראלית.

על פי המשרד להגנת הסביבה, משפחה ישראלית בדירת ארבעה חדרים ממוצעת הבנויה על פי התקן, צפויה לחסוך אלפי שקלים בשנה בהפחתת הוצאות החשמל והמים. חיסכון כלכלי נוסף, שלא ניתן לכמת בינתיים, הוא עלייה ברמת החיים והבריאות של המתגוררים במבנה "ירוק", זאת לאור שימוש בחומרים טבעיים ונטולי רעלים.

במשרד אומרים, כי בנייה על פי התקן תאפשר לצמצם כ-70% מפסולת הבניין, כ-10% מצריכת המים וכ-30% מצריכת החשמל. "בניין ירוק הוא בניין שטוב וכדאי לחיות בו, הוא איכותי יותר וחסכוני יותר", אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, "אני מאמין שקידום השימוש בתקן הבנייה הירוקה ייצור סטנדרט בנייה חדש בישראל ובקרוב - כל רוכשי הדירות ידרשו מהקבלנים לעמוד בתקן החדש".

לדברי דני גולדשטין, מנכ"ל מכון התקנים, "התקן הישראלי 5281 עומד בחזית התקנים לבנייה ירוקה בעולם וקל ליישום והבנה. הוא מרחיב את אפשרויות דירוג 'הבניין הירוק' ומוסיף מערכת להערכת מבנים קיימים לשיפוץ וחידוש".

תשעה קריטריונים

שלומי חסון, מנכ"ל ובעלים של "פריזט חסון" ומי וששימש כיו"ר ועדת המומחים לרוויזיה לתקן מטעם התאחדות הקבלנים, מסביר כי התקן המשודרג נותן הגדרה ברורה למושג "מבנה ירוק" ומסביר מהם תשע הקריטריונים על פיהם ימדדו בניין חדש או משופץ:

• אנרגיה - זהו החלק העיקרי והגדול ביותר של התקן, המהווה יותר משליש מהציון הכללי. סעיף זה בוחן את התפקוד האקלימי של מבנה ובודק האם הוא מתוכנן באופן המאפשר לו להיות חסכוני באנרגיה. בין היתר הוא בודק את מידת בידוד המבנה, יצירת תנאי טמפרטורה המתאימים לנוחות המשתמש, תאורה טבעית מספקת, אמצעי חימום מים, אנרגיות מתחדשות ועוד.
  

• קרקע - כיצד נעשה שימוש יעיל בקרקע, בנייה בהתאם לתוואי הקרקע הטבעית, שיקום נופי, אי פגיעה בבתי גידול, שימוש בצמחייה חסכונית במים ועוד.
  

• מים, שפכים וניקוז - חלק זה מתייחס לחסכון וניהול מים בפרויקט - שימוש במי מזגנים, השקיה ואי פגיעה במערכות ניקוז קיימות. כך למשל, חסכון במים שפירים בבניין יניב עד 5.4 נקודות, ובגינה - עד 2.7 נקודות.

   

  
  

• חומרים - שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים, מקומיים ובעלי תו ירוק.
  

• בריאות ורווחה - אוורור, איכות האוויר במבנה, רעש וקרינה, שליטת המשתמש בתאורה ובטמפרטורה.
  

• פסולת - עד כמה תתבצע הפרדת פסולת בבניין.
  

• תחבורה - למשל נגישות לתחבורה חלופית והצבת מתקנים לאופניים.
  

• ניהול אתר בנייה - ניהול סביבתי של אתר בנייה, שימוש חוזר בפסולת בנייה ועוד.
  

• חדשנות - הצגת טכנולוגיות חדשניות ויצירתיות שמהוות ערך מוסף למבנה בהיבט הירוק.
  

לדברי חסון, למרות שבנייה ירוקה יכולה להיות בנייה יקרה ב-2.5%-5% לעומת בנייה רגילה - הרי שרוכש נהנה מהחזר השקעה מהיר, בין שנתיים לחמש, לאחריהם יש רווח למשתמש בשל חסכון בעלויות שוטפות, ביניהם באנרגיה, מים ופסולת. הוא הוסיף כי התקן נועד לקבוע סטנדרט בתחום ולהערכתו, עם הזמן הוא יהפוך לתקן מחייב. "כל קבלן ומתכנן המבין את חשיבות העניין ומתלבט כיצד להפוך את הבניין שלו ל'ירוק' יותר, יוכל לעיין בתקן לשם הכוונה ולאמץ את החלק המתאים לו מחלקי התקן", אמר.  

התקן נכתב על ידי נציגים מהאקדמיה, מהסקטור העסקי והמקצועי, נציגי משרדי ממשלה ואנשי תכנון וביצוע בתחומים השונים אליהם מתייחס התקן ובסיוע מומחים בינלאומיים לבנייה ירוקה. מנגנון התקן כולל מערך תמיכה והדרכה להטמעה בשוק הבנייה. מכון התקנים הישראלי פתח קו חם המיועד לעוסקים בתחום במטרה לסייע ביישום התקן, בטלפון מספר חם 1-800-646646.