דו"ח: אין בנייה ירוקה - כי הממשלה לא מתמרצת
לתשומת לב המבקר: דו"ח מיוחד שיוצג בכנסת קובע, כי בישראל לא משתלם לבנות ירוק, בניגוד למדינות אחרות בעולם שמעניקות שלל הטבות כלכליות. ההמלצות: להקים קרן מיוחדת ולהטמיע את התחום במוסדות ממשלתיים
אחד הפרקים שלהם הוקדש דו"ח מבקר המדינה האחרון היה הבנייה הירוקה - והעובדה כי בישראל מדובר בתחום כמעט תיאורטי: עד למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2010, היו בישראל רק שישה מבנים שעמדו בתקן הבנייה הירוקה. כעת, דו"ח מיוחד שגובש בנושא ואשר יוצג לראשונה במהלך דיון שיתקיים מחר (ב') בכנסת, טוען כי הסיבה לכך היא בראש ובראשונה כלכלית - פשוט לא משתלם כיום לבנות "ירוק", שכן אין כיום תמריצים כלכליים לשוק זה.
הדו"ח, שגובש על ידי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, קובע כי במדינות רבות בעולם נהוג להעניק שלל הטבות כלכליות אולם בישראל, לעומת זאת, אין כיום תמריצים כלכליים לבנות "ירוק". תחת הכותרת "תמריצים כלכליים", מונה הדו"ח שלל אפשרויות: הטבות מס על מוצרי בנייה ירוקים, סבסוד של מערכות חוסכות אנרגיה ומים, הנחה בפוליסות ביטוח לבניינים ירוקים או – עדיפות במשכנתאות לבתים שנבנו בתקן ירוק.
עוד נכתב בדו"ח, כי יש צורך בהקמת קרן לבנייה ירוקה, שתשמש לקידום שיפוץ מבנים. סעיף זה בדו"ח מבוסס על המלצת התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, לפיה הקרן תעמיד 50 מיליון שקל עבור הלוואות ותנוהל על ידי בנק שייבחר במכרז. "מטרת ההלוואות היא התגברות על העלות הראשונית הגבוהה של שיפוץ ירוק. לאורך זמן ההלוואות יוחזרו והעלות לממשלה תהיה סבסוד הריבית עד להחזרת ההלוואות", נכתב.
בעיה של תקנים וסטנדרטים
אמצעי נוסף לתמרוץ התחום הירוק, לטענת מחברי הדו"ח, הוא הטמעת הבנייה הירוקה במוסדות ממשלתיים. כך למשל, מכרזים המבוססים על תקנים ירוקים יחייבו הכשרת אנשי מקצוע בתחום וירחיבו את השימוש במוצרים הירוקים לבנייה - מה שיוביל להוזלתם בשוק ולהתרחבותם.
עוד טוענים מחברי הדו"ח, כי על הממשלה לשמש דוגמה ירוקה גם בנושאי רכש. "רכש ירוק ממשלתי בתחומי הבנייה והתשתיות יכולים לסייע בבניית שוק הבנייה הירוקה, עידוד מתחרים חדשים והגדלת התחרותיות, ומכך גם הפחתת המחיר והגדלת האמון", נכתב.
מעבר לסוגיה הכלכלית, במועצה הישראלית לבנייה ירוקה מציינים שקיימת כיום בעיה של תקנים וסטנדרטים. במדינות שונות בעולם למשל, מחויבים יזמים ובעלי בתים להציג מידע על צריכת האנרגיה - במטרה לאפשר לקונים או שוכרים לקבל החלטה מודעת בנוגע לנכס. בהקשר זה, אחת ההצעות בדו"ח תומכת במימון תוכנית פיילוט להפצת מידע אנרגטי. "המטרה היא כי בכל בניין חדש שנבנה, ובהדרגה בכל המבנים הקיימים יסומן הדירוג אנרגטי כך שניתן יהיה לדעת מהי היעילות של המבנה".
ומה בנוגע לתקן הירוק? התקן הישראלי לבנייה ירוקה, שאושר לפני מספר שנים במכון התקנים, נותר לפי שעה כהישג תיאורטי מרשים. תקן זה, שיכול לסייע לצמצם משמעותית את צריכת המים ובעיקר האנרגיה במבנים - נחשב לכלי חשוב במאבק נגד ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה - אך כמעט ואינו מיושם. בדו"ח ממליצים להפוך אותו למחייב.
בארצות הברית למשל, הוקצו כבר מאות מיליוני דולרים לצורך השבחה ירוקה של מבנים. אולם, כפי שנכתב גם בדו"ח המבקר, כיום מדובר בתקן וולונטרי שאיננו מחייב ולא רק זאת אלא שיש בו סתירות הקשורות לעמדת הממשלה בנושאים שונים. כך למשל, תקן הבנייה הירוקה מעודד הכנת תשתית להפרדת מים אפורים - בניגוד לעמדת משרד הבריאות שמופקד לפי החוק על איכות המים.
הדו"ח יוצג בכנסת בוועדה לסביבה ובריאות בראשות ח"כ דב חנין (חד"ש). בדיון ישתתפו נציגי משרדי ממשלה, נציגי הממשל המקומי מפורום ה- 15 ועיריית תל אביב. כמו כן, ישתתפו בו נציגי התאחדות הקבלנים, התעשיינים, איגוד המהנדסים, עמותת האדריכלים ובעלי חברות העוסקות בתחום הבניה.
לפנייה לכתב/ת 
