שעוני צריכה וקירות זכוכית: חידושים בבנייה ירוקה

במכוניות מדובר בחלק הכרחי - לוח ה"טורים" המוכר, המראה את ביצועי המנוע. כעת אפשר לעשות זאת גם בבית הפרטי - באמצעות מערכת חדשה שמאפשרת למדוד את הצריכה האנרגטית של מבנה, ובאופן זה מאפשרת לדיירים לחסוך אנרגיה וכסף. 

המערכת, הוצגה בכנס "קלינטק 2011" שנערך בשבוע שעבר, רגע לפני שמכון התקנים משיק היום (ב') את התקן החדש לבנייה ירוקה בישראל. לוח הצריכה הביתי שייך לחברת "נובדה טכנולוגיות" (Noveda) מניו ג'רזי, שהתחילה לאחרונה לפעול בארץ.

• דו"ח: אין בנייה ירוקה - כי הממשלה לא מתמרצת
• קבלנים: יותר אנשים מוכנים לשלם על בנייה ירוקה
• ליירק את המבנים בישראל - למה מחכים? דעה
  

גובי ראו, נשיא ומנכ"ל החברה, סיפר כי המערכת כוללת אלגוריתם חכם, שמאפשר למדוד את הצריכה האנרגטית של כל מבנה, כך שהצרכן יודע בזמן אמת כמה אנרגיה הוא צורך מבחינת מים, חשמל וגז.

ראו הוסיף כי המערכת יוצרת תמונת ראי של סך כל האנרגיה הנצרכת בבית, מה שמאפשר לצרכנים לשלוט ולווסת את צריכת האנרגיה שלהם. לדבריו, המערכת מותקנת ביותר מ-1,500 מבני ציבור, בתי ספר, בניינים מסחרים ובתים פרטים בארה"ב, שם הצליחו הדיירים לצמצם את צריכת האנרגיה בכ-7%-40%.  

לוח הצריכה הביתי. מאפשר לווסת את צריכת האנרגיה

דוד שמש מהדור החדש

בכנס הוצגו מגוון טכנולוגיות בבנייה ירוקה, חלקן חדשות וחלקן מתבססות על רעיונות ותיקים ומוכרים יחסית. כך למשל פיתוח של כרומגן, שמאפשר לחמם מים באמצעות אנרגיה סולארית במבנים ובמוסדות גדולים - מעין שכלול לדוד השמש הוותיק והמוכר בבתים הפרטיים בישראל.

טימור קרמלאב, ראש צוות תכנון מערכות חימום מים בחברה, הסביר כי הפיתוח מבוסס על קולט שמש שטוח ומשוכלל, שמאפשר ניצול מירבי של אנרגיית השמש. עד כה הותקנו לדבריו חמש מערכות כאלה ברשת מלונות ישרוטל, שמשמשות לחימום הבריכות, מי המקלחת, הג'קוזי ועוד.

לדברי קרמלאב, מערכות אלה כוללות 304 קולטי שמש, שתפוקתן האנרגטית 1.12 מיליון קילווואט בשנה, המאפשרות לצמצם 25 טון בפליטת גזי החממה של המלונות - ואף מחזירות לבסוף את ההשקעה.

מלון המלך שלמה‏ (צילום: באדיבות כרומגן)

1

2

3

4

קיר זכוכית חוסך אנרגיה?

פיתוח נוסף שהוצג בכנס ושעלול להישמע תמוה ברגע הראשון, הוא קיר זכוכית אקלימי - שכבר מיושם במגדל הבנק הבינלאומי שבשדרות רוטשילד בתל-אביב. אמנם קירות זכוכית גוררים בדרך כלל בזבוז אנרגיה שכן הם קולטים חום ולכן מצריכים יותר מיזוג אוויר, אך קירות מבנה זה דווקא כוללים טכנולוגיות אוורור ומיזוג שמאפשרות לחסוך אנרגיה. 

יוני מלאכי, סמנכ"ל תפעול בחברת משב הנדסת קירור ומיזוג אוויר, שביצעה את מערכות האוורור ומיזוג האוויר במבנה, הסביר כי הקירות מורכבים משתי שכבות של חלונות שקופים, ביניהן חלל אוויר ברוחב 20 ס"מ.  

בניין הבנק הבינלאומי. חיסכון של 15% בצריכת האנרגיה

מלאכי מסביר, כי מערכות האוורור והמיזוג משולבות בקירות זכוכית אלה, כך שבמקום לפלוט אוויר ישירות מחוץ לבניין - הדבר מתבצע דרך החלל שבין החלונות. באופן זה, האוויר הנפלט והממוזג מקרר את החלל שבין החלונות - ואילו החום נפלט החוצה באמצעות מפוחים מיוחדים.

בנוסף, חזית הבניין משלבת תריסים חשמליים המאפשרים לשלוט בקלות על כמות האור (והחום) החודר למבנה. לדברי מלאכי, שילוב הטכנולוגיות הללו הביא לחסכון של כ-15% בצריכת האנרגיה של מערכות מיזוג האוויר והתאורה בבניין.

בידוד תרמי לבניינים

בכנס הוצגה גם שיטה של בידוד תרמי לבניינים בשם External thermal insulation composite systems - ETICS, שאמנם מוכרת בעולם כבר מסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, אבל בישראל היא עושה רק עתה את צעדיה הראשונים. מדובר במערכת בידוד חוסכת אנרגיה של חברת ואקר הבינלאומית.

אלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר שמייבאת את המוצר לארץ, הסביר כי מדובר במערכת המאפשרת לעטוף את המבנה מבחוץ ולבודד אותו מחום ומקור, באמצעות מספר שכבות. "לתשתית הבטון או לבלוקים של מבנה, מצמידים שכבת בידוד שעשויה מלוחות פוליסטירן מוקצף (קלקר) או לוחות צמר סלעים מבודדים, בעובי של כ-5 ס"מ. מעליה שמים שכבת הגנה המגינה על שכבת הבסיס, ולבסוף מוסיפים שכבת גמר דקורטיבית", הוא מסביר.

הניסיון באירופה מלמד לדבריו, כי שיטה זו מתאימה לדבריו גם לשיקום מבנים עתיקים, והיא מצליחה להביא לחיסכון של 30%-40% בצריכת החשמל של בניינים קיימים.

כהן מוסיף כי יש מקומות בודדים בארץ שעושים שימוש בשיטה זו, אך בחברה ממתינים לאישורים הנדרשים ממכון התקנים ומהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. 

כנס "קלינטק 2011"  נערך על ידי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בשיתוף עם העמותה הישראלית לייזום בנייה ירוקה ומכון התקנים הישראלי.

הילה ביניש, מנהלת המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ציינה שיישומן של הטכנולוגיות החדישות מהווה נדבך נוסף ביישום הבנייה הירוקה. "תכנון ראשוני מותאם אקלים בשילוב טכנולוגיות וחדשנות יכולים להביא למיצוי מיטבי של חיסכון במשאבים, התייעלות, ויצירת סביבת מגורים בריאה", אמרה.