איך צופים בכוכבים באמצעות משקפת?
אחרי שבטורים הקודמים עסקנו בצפייה בכוכבים באמצעות העין הערומה, היום נלמד על עקרונות התצפית באמצעות משקפת
מהי משקפת? בעיקרון המשקפת היא שני טלסקופים המחוברים ביניהם. ההבדל העיקרי בין המשקפת לטלסקופ הוא חווית הצפייה בשתי העיניים. כאשר משתמשים בה למטרות קרובות אזי היא מאפשרת ראיית תלת ממד המשמרת את תחושת העומק.
בדרך כלל, שדה הראיה במשקפות, שההגדלה שלהן לרוב נמוכה ביחס לטלסקופים, גדול יותר ולכן מקנה מראה פנורמי. משקפות מטבען הן כלים קלים לנשיאה ולתפעול ומכאן הפופולאריות שלהן בקרב צופים מכל הגוונים והסוגים – מאסטרונומים ועד צפרים.
קוטר והגדלה
על כל משקפת מופיע צמד ספרות. לדוגמא 7x50. משקפת זו מגדילה את הדמות פי 7 וקוטר העדשות שלה 50 מ"מ. הואיל והמשקפת אינה מגדילה באמת את הדמות, פירוש הדבר שבשימוש עם הגדלה x7 אנו נראה את האובייקט כאילו הוא קרוב פי 7 ממרחקו האמיתי. אם לדוגמה נביט בעצם שמצוי במרחק 700 מטר מאיתנו, בהגדלה פי 7 הוא ייראה כאילו הוא מרוחק 100 מטר בלבד.לעתים, המשקפת מגיעה עם הגדלה משתנה, המכונה בפי העם "זום". במשקפות אלה אפשר לשנות את ההגדלה ואלו יסומנו כך 8-24x50. פירוש הדבר שאפשר לשנות את ההגדלה בין 8 ל-24 כאשר קוטר העדשה הוא 50.
אגב, כאחד העוסק במכירת משקפות אני נתקל בדרך כלל בשאלה "מה המרחק של המשקפת?" כאשר הכוונה האמיתית היא מה ההגדלה שלה או מה המרחק אותו היא מסוגלת לראות.
ובכן, משקפת תראה לכם כל דבר שאינו מוסתר מכם. היא תראה היטב את הירח שמרחקו מאות אלפי ק"מ ובלילה חשוך היא תראה גלקסיות שמרחקן מיליוני שנות אור, ולכן השאלה כפי שהיא נשאלת אינה מדויקת. כמובן שיש השפעה למרחק במובן של תנאי התצפית הקשורים במזג האוויר.
שדה הראיה
הספרות הנוספות המופיעות על כל משקפת מציינות את שדה הראייה שלה. זה יכול להימדד במעלות (למשל - °7) ובמקרים אחרים יצוין רוחב השדה במטרים או ברגל עבור מרחק מסוים במטרים או ביארדים. למשל, שדה ראיה של 122 מטר על 1,000 מטר פירושו של דבר שאם נביט לעצם המצוי 1,000 מטר מאיתנו, אנו נראה 122 מטר מרוחבו.
ככל שרוחב העצם הנצפה (עבור אותו מרחק, נניח של 1,000 מטר) יהיה גדול יותר, המראה יהיה יותר פנורמי. כך, אפשרי בהחלט שתהיינה 2 משקפות 7x50. באחת שדה הראיה יהיה 122 מטר על 1000 מטר ובשניה 95 מטר על 1000 מטר. המשקפת הראשונה תראה מראה פנורמי, הקרוי בעגה "שדה רחב".
כיצד נבחר משקפת לשימוש אסטרונומי?
משקפות הן כלי יעיל ביותר ללימוד של קבוצות הכוכבים ולסריקה של גרמי השמים. גם במשקפת שדה אפשר לראות צבירים, ערפיליות ואף גלקסיות. חולשתן היא ההגדלה הקטנה, יחסית, שלהן, שלא מאפשרת לראות פרטים בגרמי השמים השונים, בייחוד בכוכבי הלכת ובירח. להלן כמה כללים שיש לזכור כאשר רוכשים משקפת לצורך צפייה בכוכבים:
קוטר המשקפת: רצוי לבחור משקפת בעלת קוטר של 50 מ"מ ומעלה. מאידך, יש לזכור כי משקפת גדולה שוקלת יותר ומעיקה על הידיים ולכן מצריכה שימוש בחצובה.
ההגדלה: ככל שהיחס בין קוטר המשקפת וההגדלה גדול יותר, הבהירות של התמונה גדולה יותר. היחס הגדול ביותר המקובל במשקפות הוא 7 ולא בכדי; זהו קוטר אלומת האור היוצא מהמשקפת וזהו גם הקוטר המרבי שאליו מגיע קוטר האישון בחשכה (נתון זה נכון עבור צעירים. ככל שהגיל מתקדם, קטן הקוטר המרבי של האישון בחשיכה).
גודל שדה הראייה: ככל ששדה הראייה גדול יותר, הדמות תהיה פנורמית יותר והשדה שיראה יהיה עשיר יותר. רצוי לבחור במשקפת עם שדה הראייה הגדול ביותר.
השילוב של שדה הראייה וההגדלה נקבע לפי רצון הצופה. אם המשקפת משמשת לסריקה של שדות כוכבים, קבוצות כוכבים, ערפיליות וכדומה, מקובל להשתמש במשקפת שההגדלה שלה אינה עולה על 12, ושדה ראייה רחב.
לאלה שרוצים משקפת חזקה יותר, מוצעות משקפות בהגדלות עד 25 ואפילו יותר, אך כדי לשמור על יחס בהירות סביר קוטרן של משקפות אלה גדול וכן גם משקלן והן מצריכות שימוש בחצובה.
הגדלים המקובלים הקלאסיים של משקפות אסטרונומיות הוא 7x50, 8x56, 9x63, 10x70 וכדומה, בכולן שולט היחס של 7 בין הקוטר להגדלה, אך כיום יש חובבים שמשתמשים במשקפות 16x50 ו-15x70 לתצפיות ממוקדות יותר ואפילו במשקפות 20x100 או 25x100 אלא שהאחרונות כבדות ביותר ודורשות חצובות מסיביות.
סוג המשקפת
משקפות מגיעות בשתי תצורות:
- מנסרות פורו - אלה משקפות השדה הקלאסיות.
- מנסרות גג - אלה המשקפות בעלות הצורה ה"ישרה". מרבית המשקפות הגדולות (בקוטר של 56 מ"מ ומעלה) לצורכי אסטרונומיה הן בעלות מנסרות גג.
סוג המנסרות: מרבית משקפות השדה בשוק מבוססות על מנסרות מזכוכית שמכונה BK7. משקפות איכותיות יותר מבוססות על מנסרות העשויות מזכוכית שמכונה BAK-4. במשקפות אלה התמונה צלולה וברורה יותר ממשקפות BK7 אך הן בדרך כלל יקרות יותר.
איכות הציפוי: יש סוגים שונים של ציפויים בשוק. מספר הציפויים ואיכותם משפיע על סוג המשקפת. ציפוי טוב עשוי להגדיל בכ-15% את כושר העברת האור שמתקבל במשקפת על ידי מניעת החזרתו מהמשטחים האופטיים השונים. ישנן כמה דרגות של ציפוי. להלן ההגדרות המקובלות, אם כי יש לבדוק אצל כל יצרן ויצרן את ההגדות שהוא מגדיר את ציפויי המשקפות שמיוצרות על-ידו:
- Coated – כאשר חלק מהמשטחים האופטיים מצופים.
- Fully Coated – כאשר כל מפגש זכוכית-אוויר מצופה.
- Multy Coated – כאשר חלק מהמשטחים האופטיים מצופים בכמה שכבות של ציפויים אופטיים.
- Fully Multy Coated - כאשר כל מפגש זכוכית-אוויר מצופה בכמה שכבות של ציפויים אופטיים.
- BroadBand Coating – איכות הציפוי הגבוהה ביותר, מעניקה תמונה חדה יותר ואיכות צבע אמיתי משופרת.
יש עוד כמה סוגי ציפויים ייחודיים לעדשות ולמנסרות, כגון Phase coating, Silver Coating, Emerald Coating וכדומה. מומלץ לבדוק את הנושא היטב בעת רכישת המשקפת.
סוג העדשות
משקפות הן בדרך כלל א-כרומטיות. כלומר, העדשה הקדמית שלהן מורכבת משתי עדשות שתפקידן לצמצם את העיוותים הכרומטיים. עיוותים אלה נגרמים בשל מעבר האור מבעד לעדשות ושבירתו, מה שגורם להופעת צבעים בשולי הדמות.
עדשות א-כרומטיות מתקנות היטב את העיוות, אם כי גם כאן קיימות רמות שונות התלויות בסוג העדשות ואיכות הליטוש. יש משקפות שבהן העדשות הן אפוכרומטיות או סמי-אפוכרומטיות, בהן התכנון האופטי של העדשה הקדמית הוא כזה שתוספת עדשה או יצור העדשות מזכוכיות מיוחדות, מעלימות כמעט לחלוטין או לחלוטין את העיוות הכרומטי.
משקפות ED או אפוכרומטיות– אלה משקפות איכותיות ביותר כיוון שהעדשות שבהן עשויות מזכוכיות העשויות מחומרים מיוחדים והן בנויות בצורה שמעלימה כמעט לחלוטין את העיוותים שנגרמים כתוצאה משבירת האור על ידי העדשות.
יש משקפות ED שהן חצי-אפוכרומטיות (Semi-Apo) ויש שהן אפוכרומטיות מלאות (Triplet Apo). משקפות אלה בדרך כלל יקרות יותר ממשקפות רגילות אך איכותן חשובה ביותר בעת צפייה בציפורים או בגרמי שמים.
משקל
משקל המשקפת הוא נתון חשוב מאין כמוהו. משקפת שתעיק על הצוואר תבטל את ההנאה שבצפייה. לכן, יש לבדוק את משקל המשקפת. במשקפות גדולות יש להקפיד על הפרמטרים הבאים:
- האם קיימת אפשרות חיבור לחצובה? במקרה זה, חיבור לחצובה עשוי להקל מאוד את השימוש במשקפת ולא להכביד על היד.
- מנשא מיוחד: קיימים מנשאים מיוחדים, הקרויים מנשאי רתמה, המעבירים את העומס לגב בצורה שהמשקפת לא תכביד.
- מבנה המשקפת – משקפת עשויה מחומר קל, כמו סיבי פחמן או מגנזיום תהיה קלה הרבה יותר ביחס למשקפות אחרות מסוגה.
ואחרון חביב – האיכות. בשוק יש משקפות שדה רבות של יצרנים שונים. רצוי מאוד לבדוק את המשקפת בעין בטרם הרכישה. אם אי אפשר רצוי לקבל המלצות. רצוי לבדוק את המשקפת גם ביום: משקפת שהדמות הנראית בה ביום חשוכה, אפלולית, מטשטשת, מעוותת וכדומה, לא תשתפר באורח פלא בלילה.
קל יותר לערוך את הבדיקה בשעות היום כדי להתרשם מהמשקפת. כדאי לבדוק שהדמות לא עכורה אלא בהירה וצלולה לכל רוחב השדה. רצוי לכוון על קווים ישרים (תריסים) ולוודא שהם שומרים על מקבילותם גם במשקפת ולא נוטים ל"התעקם".
רצוי לבדוק שסביב הגופים לא מתקבלת שבירה יתרה של אור (מצד אחד נראה הילה כחולה ומהצד האחר הילה אדומה). והחשוב ביותר – להביט מבעד למשקפת במשך כמה דקות ולוודא שלא מקבלים סחרחורת (המשקפת לא מאופסת – "פוזלת" ) ושהיא לא כבדה מדי.
בכתבה הבאה – מה אפשר לראות במשקפת בעת צפייה בשמים?
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
