קפיצה לגובה: התיכונים שזינקו בנתוני הבגרות

אחוז הזכאות לבגרויות מתייג זה שנים את רמת בתי הספר בארץ, את הביקוש אליהם ובעיקר את תדמיתם כמוסדות חינוך חלשים או מצטיינים. המגמה הרב-שנתית קשה מאוד לשינוי ולרוב, נדרש מאמץ רב מצד צוותי החינוך עד לבלימת התהליך ולשינוי המגמה. נתונים חדשים שהגיעו לידי ynet מצביעים על ארבעה בתי ספר שהצליחו תוך מספר שנים לבצע מהפך ולהשאיר מאחור את הממוצע הארצי, העומד על 48%.

חוזרים ללימודים ב-ynet:

• התלמידים מוכנים ללימודים, בתי הספר לא ממש
• חירשים בת"א מועברים לבי"ס עם אוטיסטים
• המורה הוא DJ: קריירה בבי"ס במקום בגרות
• העיוורים שבים ללמוד בלי ספרים: "תחושה קשה"
  

"אורט גבעתיים" הוא בית הספר שקפץ בצורה הברורה ביותר - מ-37% זכאות לבגרות ל-95% תוך חמש שנים. "מקיף רגר" בבאר שבע עלה מ-55% (2001) ל-84% (2010), ואילו "ביאליק-רוגוזין" בתל אביב צמח מ-28% (2005) ל-70% (2010). "אורט רמת יוסף" בבת ים שיפר תוך שלוש שנים ב-30% את אחוז הזכאות של בית הספר, וניצב כיום עם כ-70% הצלחה.

איריס הראל, מנהלת אורט גבעתיים, הסבירה כי הסוד טמון בהצבת יעדים גבוהים ומלחמה על כל תלמיד: "כשהגעתי לבית הספר ודיברתי במונחים של 100% זכאות לבגרות, צחקו עליי ואמרו שזו משימה בלתי אפשרית, אבל לשמחתנו אנחנו בדרך הנכונה".

השינוי התדמיתי שעבר על בית הספר מתואר על ידי הראל בהנאה. "היינו על סף סגירה, הביקוש היה דליל מאוד ומרבית התלמידים היו תושבי חוץ. היום, בזכות השם הטוב שצברנו, חלה עלייה דרמטית בביקוש לבית הספר והתלמידים רובם ככולם הם תושבי גבעתיים".

בימי שישי מתקיים בבית הספר מעין מרכז למידה, בו נערכים שיעורי תיגבור בקבוצות קטנות. "זה בכלל לא מובן מאליו שהמורים יהיו מוכנים לתרום מזמנם הפנוי, אך למזלי התברכתי בצוות מדהים וחדור מוטיבציה", מתגאה הראל. בנוסף, הוחלט בבית הספר על הרחבת פרויקט "מחויבות אישית" וחיוב התלמידים לקחת חלק בפעילות קהילתית במשך כל שנות לימודיהם בתיכון. "החיבור לקהילה יוצר תחושת שייכות, שמקרינה אחר כך גם על ההישגיים הלימודים והמחויבות שלהם לבית הספר", הדגישה.

בית ספר "ביאליק-רוגוזין" בתל אביב(צילום: ירון ברנר)

ענת קורן מנהלת מקיף "רגר" בבאר שבע, סיפרה כי בית הספר החל את פעילותו לפני כעשור, ומאז נמצא בעלייה מתמדת. "השאיפה שלנו היא לא רק שהתלמידים ייגשו לבגרויות, אלא שהמבחנים יקנו להם כרטיס כניסה למחלקות היוקרתיות בהשכלה הגבוהה", אמרה.

למרות ההתחלה הקשה, סיפרה קורן על שינוס מותניים מצד הצוות החינוכי. לדבריה,

 עיקר העבודה נעשית בקבוצות לימוד קטנות, בהן מחייבים את התלמידים החלשים להגיע לשעורי התגבור ולהתאמץ כדי לעמוד ביעדים. "המוטו שלנו הוא שכולם יעשו בגרות, גם אם זה אומר שנעבוד קשה יותר".

המונח "בית חרושת לציונים" לא מקובל עליה, והיא מגדירה את המטרה העיקרית של בית הספר "גידול דור של תלמידים מעורבים חברתית. חינוך זה ריצה לטווח ארוך, והחוכמה היא תמיד להסתכל קדימה תוך שימת דגש על סביבה לימודית נעימה שבה יש גבולות ברורים של סדר ומשמעת על מנת שהתלמיד ירגיש מוגן".

"חוזה אישי עם כל תלמיד"

קארן טל, מנהלת תיכון "ביאליק-רוגוזין" לילדי מהגרים בתל אביב, החליטה לאחרונה לעזוב את תפקידה וכעת תתרום מניסיונה לעמותות העוסקות בקידום החינוך בפריפריה.

בשיחה עם ynet, היא מסבירה כי המסר להצלחה הוא סימון מטרה ברורה והפניית כל האמצעים כדי להשיגה. "ברור מאליו שנתוני הפתיחה של בית הספר שלנו היו הרבה יותר מורכבים, אבל כיוון שמדובר בילדים בעלי אינטליגנציה תקינה, היה חשוב להבהיר להורים ולתלמידים שאנחנו לא מוכנים להתפשר ודורשים סטנדרט למידה מאוד גבוה".

לדברי טל, ייחודו של בית הספר הביא לתמיכה גדולה מאוד של עיריית תל אביב ומשרד החינוך, שפעלו להתמקצעות מיוחדת למורים ומתנדבים וקיום יום לימודים ארוך, עד שעות הערב, תוך שימוש בטכנולוגיות למידה מתקדמות. "ברור לנו שנדרש

מאמץ אדיר כדי להגיש תוך שלוש שנים לבגרות ילד שהגיע בגיל 15 מדרפור. ידענו שאסור לוותר ויצרנו עם כל תלמיד 'חוזה אישי'. הוא התחייב לעמוד ביעדים שקבענו לו ואנו, מצידנו, עשינו הכל כדיי לסייע לו לעמוד במטרה.

טל מספרת כי "בהתחלה, השאיפה שלנו היתה להגיע לממוצע הזכאויות הארצי, אבל ראינו שבעזרת עבודה נכונה ניתן להעלות את הציפיות, וכאשר הגענו ל-70%, תחושת הסיפוק היתה עצומה".