עוד חוזר הניגון האבוד: תחייה לשירי ברסלב
כשתלמידו של רבי נחמן ביקש להביע ביטחון בדרכו האמונית, הוא שר ניגון מסוים. המילים תועדו בספר, אך המנגינה "אבדה" - בעיקר בשל השמדת קהילות החסידים בשואה. לאחרונה נמצאה הקלטה מ-1918, שתצא בדיסק חדש של ניגונים אבודים
עוד ביהדות:
- הזמנה לחתונה: עם חברים כאלה מי צריך נושים? רב פעלים: דרכו של רפאל הלפרין מהזירה לישיבה
- זאת אני, איה קרמרמן
מנגינות שהלכו לאיבוד קשה לאתר אותן. חסידות ברסלב, ששמה דגש מיוחד על ניגונים, איבדה לא מעט מהפסקול החסידי שלה, בעיקר בשל אימי השואה והשמדתן של קהילות חסידיות שלמות.
לאחרונה, בזכות עבודה ומחקר מאומצים, נמצא באוקראינה אוסף של מנגינות שנחשבו אבודות. אשתקד יצא לאור אלבום של ניגונים חסידיים שנעלמו, והודות להמשך המחקר השנה – עומד לצאת האלבום השני "דעם רעבינ'ס טיש 2" (הינדיק הפקות), ששירים מתוכו מובאים כאן לראשונה.
אחד הניגונים בדיסק החדש הוא שיר מפורסם בחסידות ברסלב, שמילותיו השתמרו בכתבי החסידות, ואף הסיפור שעומד מאחוריו התפרסם בספר, אולם לא נשאר איש שידע כיצד לשיר את המילים.
השיר של רבי נתן
סיפורו של השיר נוגע לתקופה קשה בחסידות ברסלב, כשרבי נתן, תלמידו של רבי נחמן, סבל מרדיפות. באחד הימים הגיע רבי נתן לעיירה שבה היה אמור לעשות את השבת, אך עם הגיעו נודע לו שאחד היהודים שרודפים אותו אמור להגיע לאותו מקום.
בני לוויתו של רבי נתן חששו לגורלו מאחר שבפעם הקודמת שבה נתקלו השניים זה בזה - אותו אדם שרודף אותו כמעט והביא למעצרו של רבי נתן. אלא שרבי נתן הודיע לבני לוויתו כי אויבו לא יצליח להגיע לעיירה בשבת, וביקש מהם לשיר את השיר ששרו באומן
בראש השנה: "כשאנו אוכלים - אנו אוכלים כמו יהודים. כשאנו נוסעים - אנו נוסעים כמו יהודים. יהודים , יהודים, יהודים".
ד"ר צבי מרק, חוקר תורת חסידות ברסלב, שהוציא בימים אלה את הספר "התגלות ותיקון: כתביו הגלויים והסודים של ר' נחמן מברסלב" (הוצאת מאגנס), מסביר: "זה לא שיר קודש, לא מילים מתוך הכתובים או שיר לשבת, זה שיר עממי יהודי. השיר הזה מנוגד לתפיסה של היה יהודי בביתך ואדם בצאתך, כי השיר מראה עד כמה החיים היהודים הם טוטאליים. זה ניגון פשוט, לא שמח, אלא יש בו כאב והשלמה. לא בהכרח שחסידי ברסלב חיברו את המילים או המנגינה, זה כנראה היה שיר עממי שחסידי ברסלב אימצו".
תיעוד בן מאה
המנגינה האבודה, שחודשה כעת ועובדה לדואט עם הכלייזמר חיליק פרנק, נמצאה השנה בזכות עבודתו של החסיד הנחוש נחום רקלינסקי, שאיתר בשנת 2008 בארכיון של אוניברסיטת קייב מנגינות וכתבים יהודים שהיו חלק מהאוסף של ש. אנסקי.
האוסף של ש. אנסקי הוא פרי עבודתה של משלחת שיצאה בתחילת המאה הקודמת, בראשותו של הסופר והמחזאי שלמה רפפורט (המוכר בשמו הספרותי ש. אנסקי, שכתב את המחזה "הדיבוק"). חברי המשלחת ביקרו בכ-80 עיירות באוקראינה ותיעדו למעלה מאלף ניגונים, רכשו חפצי יודאיקה וכתבים. בין הניגונים היו רבים של חסידות ברסלב.
כיום חלק מהאוסף נמצא בארכיון המרכזי לתולדות עם ישראל, אבל רוב החומר נחשב לאבוד, עד שאותר על-ידי קורלנסקי.
ד"ר מרק, איך מנגינה הולכת לאיבוד?
"חסידות ברסלב הייתה מאוד קטנה ולא היו להם זמרי חצר, כמו בחסידויות אחרות. בנוסף, לרבי נחמן לא היו יורשים, כך שגם לא היו התכנסויות תכופות ולכן היה להם קשה לשמר על המסורת שלהם. מה גם שרוב החסידות עלתה השמיימה בשמד הגדול.
המשיח ינגן לנו
לדברי מרק, השמועות על הימצאו של הניגון מהסיפור מעוררות התרגשות מאוד גדולה בקרב חסידי ברסלב.
"בחסידות הזו יש עיסוק מיוחד בניגונים", הוא מסביר. "ניגון מבטא לדעתם רובד בעל משמעות שהיא למעלה ממילים. רבי נחמן כתב במגילת הסתרים שלו את חזונו המשיחי, שבו הוא מתאר את המשיח, ושם מתברר שלדעתו המשיח משקיע הרבה זמן במוזיקה. הוא מסתובב עם תזמורת ובכל מקום שהוא עוצר - הם מנגנים. המשיח לדעתו לא רק ינגן, אלא גם ילחין וימציא כלי נגינה חדשים, הוא יפרוץ תחומים בעולם המוזיקה, כך שהמוזיקה היא חלק מהעניין המשיחי".
מרק מוסיף: "התחושה בחסידות היא שיש להם אוד מוצל מאש. השתמרות ההקלטה היא דבר מאוד נדיר, ומאפשר גם לשמוע קול מהעבר, ויש בזה משהו מאוד מרגש. התחושה היא שזו אולי רק ההתחלה, והשיר הקטן הזה הוא חלק מדבר גדול ויש אפשרות למצוא עדויות וזכרונות נוספים".
לפנייה לכתב/ת 
