חוזה עתידות, לך ברח
כמעט בלי להרגיש, הפכנו מאומת מאמינים לאומת יידעונים: כל טכנאי הוא נוסטרדמוס בדימוס, וכל עשירי למניין הוא מומחה "אחרית הימים". הגיע העת להקיץ את הקץ על מחשבי הקיצין
חוק מרפי אמוני שכזה: בכל פעם שתתרווחי בנחת עם העיתון באוטובוס בדרך הביתה, אחרי עוד יום עמל מתיש, בוא תבוא נביאת הזעם התורנית. "שמעת מה אמר הרב בצרי על איראן? עד סוף השנה הם זורקים עלינו כימי ומתחילה מלחמת גוג ומגוג, מה את אומרת על זה?"
עוד ביהדות:
ואם לא היא, אז חברתה בצוות "המפחידות-הצדיקות בע"מ", תארוב לך מאחורי המקרר של החלב. רק כדי לעדכן אותך שאיזה ילד אוטיסט סיפר שברעידת אדמה הבאה חצי מאזרחי המדינה ימותו. גם התחזית האחרונה של הרב בן ארצי, פרשת השבוע או אפילו תיאורי המכשפה הערבייה מיפו והמיסטיקן הדרוזי מגויסים בכולם למטרה הקדושה - ידיעת הלא נודע.
ובעוד שחיזוי העתיד זוכה לפופולריות מוגזמת, הרי שחיזוי העבר זו תעשייה משגשגת לא פחות. לא משנה מה, רגע אחרי התרחשות טרגית, תמיד יימצא "הפסוק הרומז", הגימטריה המתאימה. תמיד יופיע המשפט המבהיל והצדקני הזה, כמו "כל האוהלים האלה - זה היה ידוע, כי חרם בגימטריה שווה 'עוונותיכם הטו אלה", או "הסיפור הזה בברוקלין - ידעת שברוקלין זה בגימטריה 'לא אנושי'"?
הכל ידוע מראש
אולי זה החום ואולי זה עומס הדיווחים, אבל לאחרונה, "יודעי כל", מחשבי קיצין וצופי הטרגדיות למרחקים ארוכים, מתחילים להעיק על סף הנימוס שלי. משום מה, הם אף פעם לא שמו לב שתיאורי ניצחון האיסלאם של הרב אמנון יצחק, ונבואות דניאל בתרגום לעברית ואז בתרגום לאקטואלית, איכשהו לא מוצאות אוזן קשבת. כל הספאמים הנערמים על המלאך המסתורי שראתה נערת כפר בבוליביה נשלחים ישירות לג'אנק - מקומם הראוי.
כמעט בלי להרגיש, הפכנו מאומת מאמינים לאומת יידעונים. כל טכנאי מזגנים הוא נוסטרדמוס בדימוס, וכל עשירי למניין הוא מומחה "אחרית הימים" עם תעודות. כולם שקועים במחול התופת והטרגדיות ואין מציל. אמונה הפכה פתאום לטפלה.
גם אצל החילונים, אלה שאוהבים לנוד בבוז לכל דבר שמשהו דתי נודף ממנו, הפכה הדרישה אחר המוזר והנסתר לאמונה בפני עצמה. כל צפונית מכובדת והקוראת בלאטה שלה. כל אשת קריירה והפותחת בקלפים שאיתה.
על אף כי נדמה שהתרגלתי לשמוע אתאיסטיות מוצהרות מספרות לי בלחש על הביקור האחרון אצל מנחש כזה או אחר, זה הופך למקומם כל פעם מחדש - איך משתמשים באמונה היהודית כתירוץ להצדיק את הממבו ג'מבו הזה.
אחת שלא יודעת
הנטייה המצערת "להרחבת גבולותיה" של האמונה היהודית, כדי שתנכס תחת כנפיה את כל נשות אוב ואורקלים לא ממוחשבים ודגים מדברים, טיפשית ומעציבה. היא מרדדת את חווית האמונה ואת עומקה, למשהו שיש בו לכל היותר קוריוז אזוטרי למטרות הפחדה בעם. מדובר בניסיון נואש וילדותי לנכס סוג של שליטה על קורות חיינו הלא ידועים, בהנחה שצפוי וידוע, יש בו כדי להקל על מצוקת הקיום
היומיומית. להפוך את נוכחותנו השברירית, שיכולה להיגמר מחר בבוקר במעבר החצייה, ליותר נוחה וצפויה. ולשם המטרה הנעלה - כולם כשירים לספק הסחורה. אז הנה, אמרתי את זה והשמיים, בינתיים לפחות, לא נפלו.
ואגב, אם כבר מדברים, ב-21.12.12 סוף העולם לא יגיע. רק תעשו לי טובה, אל תקראו לי נביאה.
ממני, אחת שלא יודעת.