10 דברים שקורים רק בבית ספר חרדי

שנת הלימודים החרדית נפתחת בראש חודש אלול, שהשנה חל בצמוד ל-1 בספטמבר. השוני בתאריך פתיחת השנה הוא כמובן רק קצה הקרחון של ההבדלים בין מערכת החינוך החרדית, לזו הממלכתית. הנה עשרה דברים שתמצאו אך ורק בבית ספר חרדי.

עוד ביהדות:

• מי פה העצלן, הדתי או הדתל"ש?
• ראש עיריית בית שמש: המצב נפיץ, מתכון לצרות
• ארז לב ארי שר "בלוז יהודי"
  

ברוכים הבאים לסרדיניה

בוקר טוב תלמידים, נתחיל בשיעור חשבון: אם בבית חרדי ממוצע יש שבעה ילדים, ובבניין חרדי ממוצע יש עשר דירות, כמה תלמידות (בממוצע) לומדות בסמינר "בית יעקב" הקרוב?

בית ספר חרדי ניתן לזיהוי על-פי תבחין דמוגרפי קלאסי: צפיפות אוכלוסין. כיתה ממוצעת של בית ספר חרדי מאכלסת כ-40 קטנטנים, ויש כמוה לפחות עוד כמה. רק מי שהייתה ב-ד' 7 (שפחתכם הנאמנה), יודעת עד כמה העובדה שבכלל לומדים משהו בצפיפות הזו, היא נס.

פקח, אני גורב גרביונים

רק, אבל רק בבית ספר חרדי לבנות, תעמוד בפתח בית הספר "האושיה החינוכית" הכי מוזנחת שראיתם בחייכם. תפקידה של הקרברוסית שבשער הוא לסנן בנות שעברו במילימטר וחצי את החשיפה המותרת בתקנון הצניעות.

בתור אחת שגרמה ללא-מעט צרות בנושא, בעיקר בטריטוריית הגרביים, נשק "יום הדין" של משגיחת הצניעות האימתנית, הוא לחלק למי שגרביה לא עמדו בתקן הנדרש (כיעור למהדרין), גרבי סבתא חומים ואטומים שבהם נאלצה העבריינית להתהלך עד לסוף היום. על התענוג המפוקפק הזה היא עוד נאלצה לשלשל לקופת בית הספר שבעה שקלים.

הצלצול הוא לחסידים

אם הצלחתם לעבור את שומרת השער, שאפו - אתם בפנים. רק אל תחכו לצלצול עם "שיר הגלשן" של דני סנדרסון. אם לא זכיתם בנעימה סתמית כמבשרתה מודרנית על גאולת הינוקות, תקבלו תחתיה את הגרסה החסידית ל"להיטי ספסל הלימודים", מפי זמרים שמעולם לא חצו את מחסום התיל הדוקרני של גלגל"צ.

אחד השירים החסידים הפופולריים בצלצול החרדי הוא "רַחם" של יעקב שוואקי - להיט תלמודי תורה אמיתי. השיר אף רומז למורה - כלומר ל"מלמד" (במלעיל), כינויו בעגה החרדית - שהגיעה העת לרחם על צאן מרעיתו ולשלחם אחר כבוד להפסקה.

כבודו

גוף שלישי יחיד הוא לא שמו של שיעור בהטיית הפועל. כל תלמידה ותלמיד במערכת החינוך החרדית נדרשים לפנות למורים בגוף שלישי. מה שעוד נסבל בתירוץ קצר בפני המורה ("המורה אמנם אמר להכין שיעורים, אבל לא שמעתי") הופך לסוריאליסטי ממש, כשתלמיד מנהל שיחות שלמות בלשון "נסתר" עם איש צוות שהוא לגמרי נוכח.

חינוך כמעט חינם

במקום 3,000 חוברות ו-200 מקראות, סל הספרים החרדי מסתכם בהרבה "רוח" ופחות "מצלצלים". תלמידת "בית יעקב" היא אנדרטה חיה לעידן שבו כולם למדו היטב חשבון, אנגלית וגיאוגרפיה בלי סדרת חוברות יקרה להחריד, בפורמט צבעוני.

תיק תלמיד ממוצע מכיל מגוון מעניין של ספרים איכותיים במחירים שפויים, וגם אם תימצא חוברת עבודה אחת או שתיים, תהיו בטוחים שגם זו התקבלה מיד שנייה, אחרי שאחות גדולה עם יד קשה על המחק טרחה להפוך אותה לשמישה פעם נוספת. הגדילו לעשות מוסדות לימוד חרדיים רבים, הנוהגים להשאיל ספרים לתלמידיהם - ואלו מוחזרים בסוף השנה. השר גדעון סער, לשיפוטך.

מה זה בעיות משמעת?

בעיות משמעת אמיתיות הן משהו שלצער המקטרגים פשוט לא קיים במוסד חינוכי-מגזרי. פסגת הרכילות בחדר מורים הייתה ונשארה זה עשורים אותה תלמידה שלא פנתה בגוף שלישי (ע"ע "כבודו" לעיל) וחברתה שהעזה לפטפט בשיעור תורה.

צמד המילים "בעיות משמעת" הופך לפתטי משהו בעידן של זריקת כיסאות וחיפושי פתע אחר נשק קר. אולי כדאי לעדכן את המחנכים החרדים שאין שום "ירידת הדורות", רק ירידות של מורות משועממות מחוסר מעש חינוכי.

ומה זה בקוגן?  

מותגים הם כאב עו"ש שנחסך ברובו מההורה החרדי. לא תראו שם קלמרים שעליהם מיטב הכוכבים מייד אין ג'פאן. שום מפלצות, רובוטים או חייזרים ידידותיים מהחלל לא יפלשו אל הטריטוריה הזו שנקראת בית ספר לדוסים. ילד שיעז לבוא לכיתה עם תיק שעליו איור תמים של המשחק שאין לנקוב בשמו (כדורגל) ימצא את עצמו מובל אחר כבוד לחדר המנהל והתיק בשקית שחורה, להחלפה מהירה בחנות.

גם החדירה השקטה של דורה אל הקלמרים, סוכלה סיכול ממוקד. אולי בגלל שלא מדובר בילדה אשכנזית למהדרין? כך או כך נותרה הכוכבת האמתית והבלתי מעורערת של מותגי הילדות החרדיות - החתלתולה "הלו קיטי". תיקים, ארנקים חולצות, קשתות לשיער ומה לא? רק מחסום תלבושת אחידה (ע"ע "תלבושת זה לא סמלי", להלן) מפריד בין החתלתולה האהובה להפיכת הקטנטנות והחסודות לנסיכות הלו קיטי על שתיים, מיאו!

תלבושת זה לא סמלי

נכון, תלבושת אחידה היא נפוצה, אבל בבית ספר חרדי אין ולא תראו בנמצא שום טי-שירט שעליו הכיתוב הבנאלי "יסודי קורצ'אק". תלבושת אחידה חרדית היא קודם כל תלבושת: חצאית בדגם ובגזרה ספציפיים מאוד, לרוב כפלים ולרוב בכחול. לזה תוסיפו חולצה מכופתרת נוסח פוליאנה, בשלל גווני הוורוד והתכלת.

ואם נדמה כי יד ענוגה הרכיבה את מדי הווינטג' הנ"ל, ישנן בנמצא עוד כמה דוגמאות סדיסטיות פרי דמיונה של "אשת צניעות" נוקשה ועיוורת צבעים, שהחליפה את הוורוד בבורדו מזעזע או בחום-צהוב מפלצתי, שיוצר טכניקולור מכאיב אישונים.

מי מכיר את הקיר?

אם שבעתם ממבטים בתלמידים ועלעולים בספרים, אתם מוזמנים אחר כבוד להביט בקירות. כל תפארתם של אמרות כנף חז"ליות החביבות על הצוות החינוכי יטיפו מעל לראשכם. תמונותיהם של צדיקי עבר ואדמו"רי ההווה הם תפאורה המושלמת לתלמיד החרדי.

אין ספק שקשה לבצע מעשי השחתה או אלימות אל מול פוסטריהם של צדיקים ואנשי מעשה

בארשת פנים חמורת סבר.

תפילה זה מקצוע

רוצים להיכנס לשיעור יחד עם שרה, לאה או אלחנן? אל תהיו בטוחים שתזהו את המקצוע. השם "טבע" לא השתדרג ל"מדעים". ו"התעמלות" היה ונותר התחליף ההגון ל"ספורט", שמזכיר משהו של יוונים.

ובכלל, לצד מקצועות מוכרים כמו "חשבון" או "תורה", תפגשו גם כאלה שעליהם לא שמעתם מעולם, כמו "ביאורי תפילה". כי בבית ספר חרדי, תפילה היא גם מקצוע, מחברת ושיעורי בית. עכשיו, כשאתם בדרך החוצה, רק תתפללו חזק שהברקודה מהשער כבר הלכה הביתה.