"גירוש השגריר - צעד אחד לפני ניתוק יחסים"
דיפלומטים ישראלים לשעבר מבכים על הצעד הטורקי. "מאז כינון היחסים עם טורקיה ב-1949 לא הגענו לניתוקם. אך מה שקורה כעת זה שכולם הולכים הביתה - כל הסגל הבכיר, הנספחים הצבאיים, הכלכליים והמסחריים", אמר ל-ynet ד"ר אלון ליאל. פרופ' שלמה בן עמי: "איבדנו את בעלת הברית האחרונה באזור"
האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? בשנת 1981, לפני 30 שנים בדיוק, היתה הפעם האחרונה שהורד דרג השגרירות באנקרה לכדי מזכיר שני. הגורם למשבר הדיפלומטי אז היה החלת חוק יסוד: ירושלים בכנסת, חוק שהטורקים ראו בו סיפוח בלתי חוקי של מזרח ירושלים. השגריר הישראלי דאז, ד"ר יעקב כהן, גורש מטורקיה ובמקומו נשלח ד"ר אלון ליאל, שהיה אז דיפלומט צעיר בדרגת מזכיר שני, לעמוד בראש הנציגות. בראיון ל-ynet סיפר היום (יום ו') ליאל, שמאז הספיק לכהן כמנכ"ל משרד החוץ, על משמעות הורדת היחסים עם טורקיה.
המשט שלא נגמר - כתבות אחרונות:
- גורם מדיני: "טורקיה לא מעוניינת בשיקום היחסים"
- ישראל: לא נתנצל, מקווים להתגבר על המחלוקת
- האו"ם הכשיר הסגר הימי: לא הוכח נזק הומניטרי
- אצל טירקל דורשים התנצלות מסוג אחר: "זקנים?"
"זה הצעד הכי חמור בסקאלה הדיפלומטית מלבד ניתוק היחסים", הסביר ד"ר ליאל את הצעד החמור בו נקטה אתמול טורקיה - גירוש השגריר הישראלי משטחה. "מאז כינון היחסים עם טורקיה במרס 1949 לא הגענו לכדי ניתוק יחסים. אבל מה שקורה עכשיו זה שכולם הולכים הביתה - כל הסגל הבכיר, הנספחים הצבאיים, הכלכליים והמסחריים". בפועל, עם החלת הצעד הטורקי יישארו בשתי הנציגויות דיפלומטים צעירים מהדרג הזוטר ביותר, חלקם עדיין נמצאים בשלב הצוערות. ההערכה היא כי דיפלומטים ספורים בלבד יעמדו בראש הנציגויות.
מנכ"ל משרד החוץ לשעבר סיפר כי הוצאת הנספחים הכלכליים והמסחריים היא צעד תקדימי ביחסי המדינות. "זה מכה, וזו פגיעה בדבר שלא קרה עד היום - הסחר. זהו צעד מאוד מאוד משמעותי, ולמעשה השגרירות הופכת להיות לא יותר מנקודת קשר קונסולרית", הסביר ד"ר ליאל. נכון לשעה זו, לא ברור מה יעלה בגורל הדיפלומטים היושבים בקונסוליה הישראלית באיסטנבול. לפחות על פי הצהרות הטורקים, גם את הקונסוליה צריכים לעזוב כל מי שנמצא מעל לדרגת מזכיר שני.
עוד בערוץ החדשות :
- טורקיה הסכימה: מכ"ם של נאט"ו יוצב בשטחה
מאז הורדת דרג הנציגות בשנת 1981, חלפו למעלה מעשר שנים עד ששוב נשלח לאנקרה שגריר ישראלי. "אני מקווה שלא נגיע לימים ההם. באותה עת, לא רק שהורידו את הדרג אלא היה ניתוק מוחלט של כל התוכן. לא היו קשרי סחר ותרבות, אפילו לא ספורט. אני מקווה שלא נשוב לימים שחורים אלה", אמר ליאל. הוא סיפר כי ייתכן והסחר הישיר בין המדינות לא ייפגע באופן משמעותי משום שהדבר יפגע גם בתעשייה הטורקית. אולם הוא העריך כי ייפסק הייבוא מגורמים רשמיים בישראל, בעיקר של תזקיקי נפט וכימיקלים.
"הפוליטיקאים אשמים בהידרדרות היחסים"
באשר להקפאת היחסים הצבאיים בין המדינות, טוען ליאל כי מדובר ב"פורמליזציה של המצב שכבר קיים היום". לדבריו "הודעת הטורקים על הקפאת היחסים הצבאיים היא ממש גרזן החותך בקשרים בין הצבאות.
מה שברור זה שאימונים משותפים כבר לא היו בשנה האחרונה, כך שאין דרמה. למיטב זכרוני יש כיום עסקה צבאית אחת חיה - עסקת המזל"טים, שסבלה מקשר גרוע בשנתיים אחרונות והתנהלה באווירה לא טובה. עכשיו לא ברור מה יהיה".
"שני הצדדים ניהלו את המשבר הזה ברמה הפוליטית-מפלגתית, ולא ברמה הדיפלומטית", פירש ליאל את הסיבה לכישלון המגעים בין הצדדים. "הדיפלומטים הרי כבר הגיעו להסכם לפני חודשים ארוכים וגם אנשי מקצוע בתחומי החוץ, הביטחון והמשפט הרגישו איתו טוב. אלו הם הפוליטיקאים בשני הצדדים ששיחקו משחק של כבוד לאומי והכניסו שיקולים פוליטיים", אמר.
ד"ר ליאל רואה כישלון גדול בהתפתחות המשבר. "על אף שהיתה נוסחה טכנית של התנצלות וישראל הסכימה להביע צער, על דבר כזה לרסק את היחסים בין שתי המדינות הכי יציבות וחזקות במזרח התיכון כשהכל מסביב בוער? עוד יכתבו ספרים על הכישלון הדיפלומטי הזה. אם זה היה בידיים של דיפלומטים זה היה נגמר בהסכם, אבל ברגע שפוליטיקאים משתלטים על הויכוח - אתה מייתר את הדיפלומטיה. חבל שהגענו לזה, כואב הלב".
"אין ספק שמדובר בנזק ליחסים הבילטרליים, אבל הכי מדאיג מבחינתי זה ה"ספילאובר" (גלישה) האפשרית למצרים וירדן", גורס מנכ"ל משרד החוץ לשעבר. "הציבור המצרי מקבל היום הודעה שטורקיה סילקה את שגריר והצוות בכיר של השגרירות, כאשר רק לפני שבועיים היתה שם הפגנה מול השגרירות שלנו שבה שרפו לנו את הדגל. איזה מומנטום יהיה לגירוש השגריר הישראלי מאנקרה על היחס המצרי לישראל? זה מה שצריך לבחון כרגע בשבע עיניים".
"ממשלת ישראל צריכה להחליף דיסקט"
שר החוץ לשעבר, פרופ' שלמה בן עמי, מודאג לא פחות מד"ר ליאל מהידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה. "איבדנו את בעלת הברית האחרונה באזור", אמר פרופ' בן עמי ל-ynet. לדברי שר החוץ לשעבר, שתי המדינות נמצאות במצוקה דיפלומטית.
"אין לנו תחליף אמיתי לטורקיה, בוודאי כשלא פתרנו את הסכסוך הישראלי-ערבי-פלסטיני. אנחנו עם לבדד ישכון, בחלק זה של העולם, וכך לא יהיה ניתן להמשיך לאורך ימים. כמה חזיתות סכסוך יכולה ישראל להרשות לעצמה? השלום הקר עם מצרים יהיה צונן יותר, לא משנה מי יזכה שם בבחירות. התפיסה של מדינת ישראל לא תשתנה, עד שלא יוחלף הדיסקט אצל הממשלה. אותו שינוי שנתבע בעניין החברתי-כלכלי, נתבע גם בעניין המדיני וראש הממשלה שלנו לא בעניין הזה".
פרופ' בן עמי טוען כי מצבה המדיני הקשה של ישראל הביא להחמרת הדרישות של טורקיה. "להכות בישראל זה כבר אופנה בינלאומית. אנחנו מיצבנו את עצמנו במקום כזה שבעוד כמה שבועות כל העולם על רכבו ופרשיו הולך לבודד אותנו ולשים אותנו בפינה. הטורקים כנראה לא חושבים שצריך לנהוג בכבוד יתר למדינה הזו שנהיית יותר מנודה בזירה הבינלאומית. יכול להיות שהם הניחו שבגלל הבעיות שלנו עם מצרים, נהיה מוכנים לשלם את המחיר שהם דורשים, אבל כנראה שקצב הבנת הבלתי נמנע היה שונה. בסופו של דבר, אנחנו חייבים בעלי ברית כלשהם בחלק זה של העולם".
"הדרך חזרה לטורקיה - הנעת תהליך השלום"
לדבריו של שר החוץ לשעבר, הדרך חזרה לטורקיה תהיה רק דרך הנעת תהליך השלום.
"המסר המועבר לנו מצד הטורקים, אשר שינו כיוון בדיפלומטיה שלהם, ושהברית ההיסטורית שלנו איתם נועדה לעקוף את תהליך השלום, הוא ששיקום השלום הוא הדרך חזרה לחיקם".
בן עמי אמר כי ההתפתחויות האחרונות "עצובות ולא טובות", אך הבהיר כי "הטורקים לא שברו את הכלים לחלוטין. אפשר היה לרדת עוד יותר, כי הרי בכל זאת יש עדיין ייצוג דיפלומטי, גם אם לא הבכיר ביותר". לדעתו, לשני הצדדים יש חלק בהידרדרות היחסים ביניהן. "אני די מתפלא על הטורקים שהציגו בפני ישראל דרישות מעבר למה שוועדת פאלמר ביקשה - הבעת צער ופיצויים. הם מצידם התעקשו על התנצלות. גם בצד הישראלי היתה שרשרת של מעשים לא נכונים מול הטורקים, החל מאירוע הכיסא הנמוך ועבור בהצהרות חריפות, פומביות ודיפלומטיה של רמקולים מצד שר החוץ אביגדור ליברמן. יכול להיות שאפשר היה למצוא נוסחה לפתרון המצב לפני שהתחממו הרוחות".
לפנייה לכתב/ת 
