שתף קטע נבחר
 

היום מתמחה, מחר מלצר

מחר אני מתפטר. אני ומאות מעמיתיי האמיצים הורסים את הקריירה של עצמנו - וזה בשבילכם. ביקשנו עזרה, ועשיתם לנו לייק, אבל מכרו אותנו ומכרו את הבריאות שלכם

לפני חודש קראנו לעזרה. ביקשנו, התחננו בפניכם, ציבור יקר ואדיש, לעזור לנו במאבק שהוא כולו שלכם. התרענו מעל לכל במה אפשרית שבעוד חודש נתפטר. אנחנו פשוט נוותר על החלום שלנו, ננטוש את אהבתנו למקצוע, נפסיק להיות הפראיירים התורנים.

 

כל מה שקיבלנו מכם היה עוד לייק בפייסבוק ועוד תגובה תומכת ולפעמים לא, על כתבה שבה שפכנו את הכעס שבתוכנו. בלייקים ובתגובות לא מטפלים בחולים, בלייקים אני לא משלם שכר דירה. 458 טוקבקים לא משיגים מיטה בטיפול נמרץ למת התורן.

 

עוד בערוץ הדעות :  

 

מחר אני מתפטר. אני ועוד מאות מעמיתיי האמיצים מוותרים על כל הזכויות שמגיעות לנו, הורסים את הקריירה של עצמנו. לרובנו אין מקור הכנסה נוסף ומעל לראשנו מרחף תשלום המשכנתא ושכר הדירה והאוכל לילדים, אך אנחנו לא ניתן עוד פעם למכור אותנו ואתכם בעיקר, בהסכם זול מביש שנחתם בין אלה שלא אכפת להם לאלה ששכחו את מי הם מייצגים.

 

לפני כשבוע נחתם ההסכם במחטף כאילו אין מחר, תחת חשאיות שלא מביישת מבצע של המוסד בארץ זרה (לקריאת המצגת עם נתוני ההסכם - לחצו כאן). ימים שלמים לא ידענו לא אנחנו ולא אתם על מה חתמו. ניזונו מהדלפות מכוונות לתקשורת של האוצר וההסתדרות הרפואית - כותרות ריקות מתוכן שמטרתן היתה להכשיר את הקרקע ליום שבו תצא המפלצת הזו ממגירות האוצר. לצערי זה הצליח וכולכם השתכנעתם כמו אמא שלי שאני הולך להיות עשיר. אמא גם שאלה מתי תקבל את הניתוח שהיא מחכה לו כבר שנה.

 

אמרו 50% עלייה בשכר שעה, אבל זה רק 32% והם פרוסים למשך 9 שנים, מה שאומר 3.5% בשנה ובמקרה זה המדד; אמרו שהפריפריה תקבל מענקים והטבות, אך שכחו לכתוב את זה בהסכם; אמרו 1,000 תקנים, אבל שכחו להגיד ש-600 מהם כבר מגיעים לנו ולכם משנת 2000. את הזקן שאין לו מיטה וחולה שזקוק לטיפול נמרץ לא הזכירו, וכולכם מוזמנים לעין בהסכם שפרוס על 39 עמודים שאפילו טובי הכלכלנים עדיין מתקשים לפענח: מכרו אותנו ובעיקר מכרו את הבריאות שלכם. כנראה יש מישהו שמעדיף ציבור חולה שלא יכול להרים את הראש.

 

אני מבקש: אל תטיפו לנו מוסר, לא בטורי דעה ולא בשיחות ברחוב ולא בתוכניות טלוויזיה. אני עדיין אותו רופא חייכן שעבד 325 שעות בחודש, אותו בן אדם שבכה כמו תינוק כשג'רי נפטר כי לא הצלחתי לסדר לו מיטה בטיפול נמרץ, אותו בן אדם שמוצא את הכוח תמיד לעבוד 26 שעות ברצף בלי לנמנם עם חיוך תמורת 22.43 שקל לשעה.

 

עכשיו תסלחו לי, אבל אני צריך לפנות לחבריי האמיצים שמתפטרים ועוזבים את הכל. אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה, מוותרים על הכל, נמצאים תחת איומים שחלקם לא מביישים אף ארגון בעולם התחתון. תהיו חזקים. אל תשברו. אנחנו נלחמים על האוכל לילדים שלנו, נלחמים על זכותנו לראות את הילדים שלנו גדלים, נלחמים על הזקן במסדרון, נלחמים על כל חולה שסובל מכאבים ומחכה חודשים לניתוח ואין לו כסף לניתוח פרטי. ההתפטרות שלנו מוסרית ושלא יטעו אתכם.

 

לחולים סליחה, אבל זה בשבילכם.

 

ד"ר עסאם אקרם דאוד, מתמחה בכירורגיה כללית שנה ראשונה, המרכז הרפואי בני ציון בחיפה. מיום ראשון מלצר בבית הקפה "אליקה" בחיפה.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים