היכל התרבות בקריית ארבע: מי יבוא להופיע?
פתיחת היכל התרבות בקריית ארבע מציפה מחדש את שאלת ההופעות בשטחים. ההצגה הראשונה שצפויה לעלות: "פולארד", של רמי ברוך, שמודה: "זה קורע אותי". שמואל הספרי: "ראשי התיאטראות משנים ערכיהם בלחץ משרד התרבות"
אחרי הסערה שחוללה בחודש נובמבר האחרון פתיחתו של היכל התרבות באריאל, קבלו את הפרק הבא בסאגה שתסעיר את עולם התרבות הישראלי. ב-19 בספטמבר יפתח את שעריו היכל התרבות החדש ומעורר המחלוקת בקריית ארבע. נדמה כי הארטילריה הכבדה שהוטחה בחתומים על "מכתב האמנים" שסירבו להופיע באריאל וחוק החרם שהיה במידה רבה תוצאתו, ריפה את ידי המוחים. מוסדות התרבות שהוזמנו להופיע עד כה, בכל מקרה, ישרו קו והרימו את הכפפה.
בערב פתיחת האולם החדש בקריית ארבע יופיע הזמר דוד ד'אור. באירוע, שייערך בהנחייתו של דן כנר, תשתתף נציגות שלטונית לא מבוטלת ובה בין היתר יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין והמשנה לראש המשלה, השר סילבן שלום.
בהודעה לעיתונות שנשלחה הערב, צוטט ראש מועצת קריית ארבע, מלאכי לוינגר, כשאמר: "בעוד מספר ימים קריית ארבע חברון תעלה על מפת התרבות בישראל ותהווה מוקד של פעילות תרבותית ענפה בכל מגוון אמנויות הבמה, המחול, המוזיקה והתיאטרון".
באולם החדש, שבו 400 מקומות ישיבה, מתוכננים להציג לצד מופעים מוזיקאליים גם הצגות תיאטרון, מופעי מחול וסרטים. הצגת התיאטרון הראשונה שתוצג ככל הנראה בקריית ארבע תהיה "פולארד", הפקה של תיאטרון הקאמרי בכיכובו של השחקן, רמי ברוך.
בתגובה ראשונה ל-ynet אמר היום רמי ברוך: "במשך שנים סירבתי להופיע בשטחים. לאחרונה אולי מתוך הבנה שלא ממש משנה איפה אנחנו חיים בישראל או מה הן עמדותינו הפוליטיות, כך או כך נוחרם על ידי העולם ללא הבדלה רק כיוון שאנחנו ישראליים, אני מודה שצצו בי לבטים. המונודרמה שבה אני משחק, גררה אותי ללבטים עוד יותר עמוקים כיוון שאני מספר סיפור טראגי של אדם שהוחרם על ידי כל העולם ונשפט בצורה איומה על מעשה אידיאולוגי.
"הציבור הדתי, הוא נושא הדגל בעניינו של פולארד לאורך כל השנים בעוד שהציבור החילוני-שמאלני זרק אותו קיבינימט והתנער ממנו. קשה לי להחרים אותם. זו דילמה שאני חי אותה יום-יום. ברור שאני רואה בשטחים פתח לשלום עתידי כמו שברור לי שבבוא היום האדמה הזו תחולק כיוון שאין ברירה אחרת.
"מנגד, אינני רואה את היום הזה קרב. הנושא הזה קורע אותי, בעיקר בגלל ההצגה הספציפית הזו. הופעתי באריאל, אבל אריאל אינה קריית ארבע. ההזמנה להופיע בחברון מביאה אותי לנקודה של קבלת החלטה מול עצמי האם יש או אין לי קווים אדומים. אינני חושב שאופיע שם, אבל טרם קיבלתי החלטה".
תיאטרון הקאמרי, שהיה הראשון להרים את הכפפה בכל הנוגע להופעות בקריית ארבע, יציג באולם התיאטרון החדש גם את ההצגה "ימי שלישי עם מורי", בכיכובם של יוסי גרבר ויפתח קליין.
בשיחה עם ynet אמר גרבר: "באופן עקרוני אני נגד חרם בין יהודים. אנשי קריית ארבע הם אזרחי מדינת ישראל ומשלמים לה מסים ואני עובד בתיאטרון שנתמך על ידי המדינה. אני לא אופיע במאחזים לא חוקיים אבל זה סיפור אחר. את מה שיש לי לומר, אני אומר על הבמה. הופענו באריאל ואחרי ההצגה שוחחנו עם הקהל. חרם סוגר את האפשרות לשיח. את מה שיש ליוצרים לומר הם צריכים לעשות דרך מחזאות, דרך הבמה".
במועצת קריית ארבע מפרסמים היום כי הפקות נוספות שיוצגו על במת האולם החדש הן הפקות תיאטרון בית ליסין "שם פרטי", בכיכובם של ליאור אשכנזי, מורדי גרשון ודב נבון וכן "אחרון ימיה" בכיכובם של מרים זוהר, אילן דר, הדס קלדרון, ליאת גורן ושמעון מימרן. בתיאטרון בית ליסין מתנערים מזה שבועות מדיון בנושא. הערב מסרה דוברת התיאטרון בתגובה: "פנו אלינו כמו אל תיאטראות אחרים אך שום חוזה לא נסגר".
פניות של נציגי האולם החדש אל תיאטראות ממסדיים נוספים נעשו באופן שוטף לאורך החודשים האחרונים. גורמים בכירים בעולם התיאטרון אמרו ל-ynet: "זה תפוח אדמה לוהט. כולם חיכו לראות מי יהיה הראשון שירים את הכפפה. אחרי הכל קריית ארבע היא לא בדיוק אריאל. בעוד שאריאל כבר נכנסה איכשהו לקונצנזוס, קריית ארבע וחברון נתפסים כסמל הדיכוי של הכיבוש וכנקודת החיכוך שבה מתגלים פניו המכוערים ביותר".
הספרי: "ההיסטוריה תעשה חשבון עם הקרנפים הארורים"
יו"ר איגוד המחזאים, שמואל הספרי, שבעקבות פרשיית אריאל משך את מחזותיו מתיאטרון הקאמרי, על מנת שלא יוצגו בשטחים ומעבר לקו הירוק, אמר ל-ynet: "מרתק לראות איך ראשי התיאטראות משנים במהירות הבזק את מערכת הערכים שלהם בהתאם ללחצים ממשרד התרבות. אני תוהה האם אין שום דבר שיגרום לחבורה הזו לקום סופסוף מהכסא ולהתפטר במחאה?
"שבוע אחרי שחצי מיליון בני אדם יצאו לרחובות והביעו את דעתם, מנהלי התיאטראות עדיין מסתתרים מאחורי שולחנות ומזכירות ושום דבר לא עקרוני, לא מצפוני, לא אידיאולוגי, לא יזיז אותם משם. ההיסטוריה תעשה איתם את החשבון. ההיסטוריה תעשה חשבון גם עם אותם קרנפים ארורים שיופיעו 200 מטר מהקבר של ברוך גולדשטיין. כעת זה על ראשם של השחקנים, שלא יעזור להם דבר, הם ייאלצו לנקוט עמדה.
"מעניין הדיסוננס הקוגניטיבי הזה, שלפיו אתה משנה או את המעשים שלך או את הערכים שלך, בהתאם לנסיבות. לקולות מחיאות הכפיים, תמיד יהיו אלה שירוצו להופיע גם בפני יגאל עמיר. הם יופיעו כי 'הם לא פוסלים אף אחד' או כי 'איש באמונתו יחיה'.
אני שואל את עצמי מה הם יעשו בעוד חמישה ימים כשהאו"ם יכריז על הקמת מדינה פלסטינית? צריך להודיע לשחקנים האלה ולמנהלי התיאטראות שעל פי החוק הבינלאומי אפשר יהיה לתבוע אותם".
הדרמטורגית ורדית שלפי, מיוזמי מכתב האמנים, אומרת בתגובה ל-ynet: "כל התנחלות היא לא מקום לקיים בו אירועי תרבות, קל וחומר התנחלות שבה קבור ברוך גולדשטיין. אני קוראת לשחקנים, כפי שקראתי להם גם בעבר, להדיר רגליהם מהמקום. כל הופעה בהתנחלות היא מתן לגיטימציה לכיבוש, גם אם קוראים לזה בשם מכובס. אם באריאל יש לפחות מראית עין של התיישבות מטעמי איכות חיים ונוחות, הרי שבחברון מדובר בציבור שעצם קיומו שם ומטרתו היחידה בזה היא טרפוד כל סיכוי לשלום באזור".
ארגון "שוברים שתיקה" שלח בעקבות הדברים קובץ עדויות חדש של חיילים ששירתו בחברון. הארגון הזמין את השחקנים ועובדי התיאטרון להצטרף לסיור בחברון בתקווה שבעקבות חשיפה למתרחש בשטח, יבטלו את ההחלטה להופיע באולם החדש.
"קשה להאמין שניתן לייצר חוויה אמנותית משמעותית במקום שהגן הציבורי המרכזי שלו הוא הפארק לזכר מאיר כהנא, בו קבור הרוצח ברוך גולדשטיין", כתבה מנכ"לית הארגון, דנה גולן לשחקנים. "רוחם הרעה של השניים שורה על 'היכל תרבות' שפתוח ליהודים בלבד. אנו תקווה שהתיאטרון יימלך בדעתו ויחליט שלא למכור את נשמתו לכיבוש".
תמי זנדברג, חברת מועצת העיר תל-אביב מטעם מרצ, אמרה ל-ynet: "נדהמתי לגלות שהתיאטרון העירוני של תל-אביב מעלה הצגה בקריית ארבע. לא ייתכן שתושבי העיר הכי קוסמופוליטית ופלורליסטית בישראל, יממנו ויסבסדו את מופע האימה הכי פוליטי, מחרחר המלחמה והגזעני שייערך ממש סמוך לקבר ברוך גולדשטיין. זה אבסורד. לכל אלה שטענו לפוליטיזציה של האמנות בסיפור מכתב האמנים, שסירבו מצו מצפונם להופיע באריאל, הסיפור הנוכחי הוא אם כל ניסיונות הפוליטיזציה של האמנות וניסיון לחבלה פוליטית. התרבות נותנת בזאת את ידה והופכת כלי שרת בידי תושבי קריית ארבע ושאר ההתנחלויות והמאחזים סביבה שהם עצם בגרונו של תהליך השלום".
_a.jpg "צילום: ז'רר אלון")
