מו"מ בין כיל לאוצר: קציר מלח תמורת מס רווח
בלעדי: החברה לישראל, בעלת השליטה במפעלי ים המלח, מנהלת מו"מ עם האוצר על עסקה שבה תתפשר המדינה בנושא האחריות על מימון עלויות קציר המלח. בתמורה תתפשר החברה בסוגיית התקבולים שהיא מעבירה בגין רווחיה מאוצרות הטבע
מזה כמה חודשים מתנהלים מגעים בין נציגי החברה לישראל וכימיקלים ישראל (כיל) - בעלות השליטה במפעלי ים המלח - לבין נציגי החשב הכללי באוצר. באופן רשמי, הסוגיה היחידה שנידונה במגעים אלו היא שאלת מימון הפעולות להפסקת הנזק הסביבתי שגורמים מפעלי ים המלח לחופי הים. מדובר בעבודות לקציר המלח המצטבר בקרקעית הים, בעלות של כמה מיליארדי שקלים, שמטרתן למנוע את עליית המפלס ב-20 ס"מ מדי שנה.
שני הצדדים מדווחים לאחרונה על התקדמות במגעים, אך ל-ynet נודע כי מאחורי הדיווחים הללו עומדת החלטה חדשה - לכרוך במשא ומתן שתי סוגיות שונות: שאלת מימון קציר המלח ושאלת גובה התמלוגים שמשלמת כיל למדינה בגין רווחיה ממפעלי ים המלח.
שתי הסוגיות עומדות כרגע יחדיו על שולחן המשא ומתן ובמהלכו, מידת ההשתתפות של המדינה בעלויות קציר המלח תשפיע על נכונות כיל להתפשר בנוגע לסוגית התמלוגים.
בכיל מקווים כי הכנסת סוגיית התמלוגים תגרום לפקידי האוצר לבוא לקראתם בנושא מימון קציר המלח. לעומתם, באוצר מעוניינים בוודאי להסדיר את סוגיית המיסוי של מפעלי ים המלח בטרם יתבצעו עבודות קציר המלח, מפני שלטווח הארוך פעולות אלה עתידות להעלות את כושר הייצור של המפעלים - ובכך להגדיל את רווחי החברה.
שאלת קציר המלח
האוצר ונציגי מפעלי ים המלח - מחברת כימיקלים לישראל, השולטת במפעלים, ומהחברה לישראל של משפחת עופר, השולטת בכימיקלים לישראל - חלוקים בכמה סוגיות.
הסוגיה הראשונה נוגעת לשאלת קציר המלח. הפקת הכימיקלים ממי ים המלח גורמת להצטברות מלח בקרקעית בריכה 5, שבאגן הדרומי של הים. הצטברות המלח גורמת לעלייה של 20 ס"מ בשנה במפלס בריכה 5, שלחופה נבנו מספר מלונות שפעולתם נפגעה כתוצאה מהנזק הסביבתי.
כדי למנוע את המשך עליית המפלס הוחלט באחרונה לבצע בים המלח קציר מלח. מדובר בפעולה שבה מגרדים את השכבה העליונה המצטברת בקרקעית, ושעלותה נאמדת כמה מיליארדי שקלים. ההחלטה עוררה ויכוח בין כיל לאוצר, סביב השאלה מי ישלם על קציר המלח - בעלת השליטה במפעלים כיום כיל - או בעלת השליטה בחברה עד 1995 - המדינה?
הממשלה טוענת כי כיל היא זו האחראית לנזק הסביבתי ולפיכך מבקשת מהמפעלים לשאת ברוב המכריע של עלויות המימון הכבדות של העבודות. באוצר מוסיפים כי מאחר שקציר המלח צפוי להעלות את כושר הייצור של המפעלים ולפיכך להגדיל את רווחי החברה כיל היא זו שצריכה לשלם על קציר המלח.
בכיל, מצידם, טוענים כי החברה התריעה עוד בשנות ה-70, כשהחברה הייתה בבעלות המדינה, על עליית המפלס. לפיכך הם טוענים כי הבעלים הקודם של המפעלים ידע על הבעיה עוד לפני מכירת החברה. כמו כן טוענים בכיל כי מצויים בידיהם מסמכים המאשרים כי גם בעלי המלונות לחוף הבריכה ידעו על הנזק הסביבתי.
שאלת התמלוגים
סוגיה שנייה שמצויה כעת בבוררות בין הצדדים היא סביב התמלוגים שמשלמת כיל למדינה על הרווחים שהיא מפיקה מאוצרות הטבע המצויים בים המלח. באוצר טוענים כי הנוסחה שלפיה מחושבים הרווחים אינה מדויקת וכי לכיל יש חובות עבר לקופת המדינה בסכום של כ-290 מיליון שקל. שיעור התמלוגים שמעבירה החברה למדינה מגיע כיום ל-5%.
בכיל טוענים מנגד, כי הנוסחה שלפיה חושבו התמלוגים היא אותה נוסחה שהייתה נהוגה בימים שבהם המפעלים היו בבעלות המדינה, ולכן אין מקום לשנות אותה.
לפני כשבוע חלה התפתחות מעניינת ביחסים בין המדינה לחברה הציבורית שהופרטה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, הגיש למשרד האוצר את חוות הדעת שהמשרד הזמין בנוגע לגובה המימון שצריכה המדינה לדרוש מכיל עבור קציר המלח.
בחוות הדעת קבע ליכט כי יש בסיס משפטי לדרוש מכיל לממן את רוב הפעולות לקציר המלח ואגב כך הוסיף, כי יש מקום להעלות את גובה התמלוגים שמשלמת כיל למדינה עבור השימוש באוצרות הטבע של הציבור, מ-5% הנהוגים כיום ל-10%. לחילופין הוא מציע להטיל מס על רווחי יתר כדי להגדיל את חלקה של המדינה ברווחים.
חוות הדעת של ליכט "זרקה" את סוגיית התמלוגים אל תוך הקלחת של המו"מ על קציר המלח וסללה את הדרך למו"מ המשולב המתנהל כעת. שר האוצר מיהר כבר באותו ערב להודיע כי יבחן את סוגיית התמלוגים.
הנטייה בכיל היא לכרוך את שאלת מימון קציר המלח בשאלת התמלוגים, מתוך תקווה שהתפשרות של החברה בנושא התמלוגים ורווחי יתר - עשויים לעודד את המדינה להשתתף יותר בעלות קציר המלח. מנגד, באוצר רואים חשיבות עליונה בהסדרת סוגיית המיסוי לפני שמבצעים קציר מלח, שכן פעולה זאת תעלה כאמור את כושר הייצור של המפעלים ותגדיל את רווחי החברה לטווח הארוך.
בכיל אופטימיים: הרווחיות לא תיפגע
ביום חמישי האחרון נפגשו שר האוצר, יובל שטייניץ, ויו"ר הדירקטוריון של החברה לישראל, אמיר אלשטיין. הפגישה, שתוכנה המילולי לא הגיע לידי התקשורת, הסתיימה באווירה חיובית, כאשר שני הצדדים מודיעים על "האצת המו"מ" לקראת הסדרת הסוגיות שעומדות על הפרק ושר האוצר מציין את "תרומתה החשובה של כיל לכלכלת ישראל בכלל ולפיתוח הנגב בפרט".
כעת מתברר כי מאחורי דברי הנימוסים, עמדה ההבנה כי המדינה וכיל עומדות לפתור בבת אחת את שתי המחלוקות העומדות ביניהן, וכי הרחבת בסיס הדיון תאפשר הן לחברה והן למדינה להתגמש בסוגיה אחת, על מנת להרוויח בסוגיה אחרת.
גורמים בכיל נשמעו אופטימיים במהלך סוף השבוע, בכל הנוגע ליכולת להגיע להסכם מהיר ומיטיב עם הממשלה. לטענתם, אמירתו של שטייניץ כי הוא מעריך את תרומתה של כיל לכלכלה בכלל ולנגב בפרט, מוכיחה כי המדינה תתחשב במשא ומתן ב-3 נקודות:
1) כיל היא חברת ענק שמשלמת מדי שנה מאות מיליוני שקלים במסים ותמלוגים ופגיעה ברווחיה תגרום נזק להכנסות המדינה ממסים. 2) מפעלי ים המלח הם המעסיק הגדול ביותר בנגב, שמספק עבודה לעשרות אלפי ישראלים הגרים באזור הפחות מפותח של מדינת ישראל. 3) קרנות הפנסיה מחזיקות באיגרות חוב של כיל ופגיעה ברווחיות החברה כמוה כפגיעה בציבור החוסכים לפנסיה.
מחברת כימיקלים לישראל נמסר בתגובה כי הם אינם מעוניינים למסור פרטים בנוגע למשא ומתן שעדיין מתנהל. ממשרד האוצר נמסר, כי "אכן מתנהל מו"מ בין משרד האוצר וכימיקלים לישראל, אולם כמו כל מו"מ, אין בכוונתנו לנהל אותו באופן פומבי באמצעי התקשורת". לגבי הפגישה בין שר האוצר ליו"ר החברה לישראל, נמסר בתגובה, כי "אין אנו מתייחסים לשיחות פרטיות שמתנהלות בין שר האוצר ובין גורמים שונים".
לפנייה לכתב/ת 
