חילונים, עזבו אתכם מסיורי סליחות
הילדים שלא יכולים להירדם, המדריכים שממציאים את "ירושלים האותנטית" והכיבוד שנעלם. תנו לירושלמים לישון בשקט, או לפחות שמרו על כללי "עשה ואל תעשה"
סילחו לי, אחיי החילונים. אני ממש מבקש שלא תבואו לסיור סליחות. אני באמת מעריך את הרצון שלכם לצאת לטיול ייחודי שכולל ארוחה טובה עם קצת יידישקייט, אבל כמו שאמר איש הדת ברנר מקלרבו במאה ה-12: "הגיהנום מלא כוונות טובות".
עוד בערוץ יהדות - קראו:
מה פתאום אני נופל עליכם עם זה? אז ככה, מתברר שלא רק בני המשפחה שלי, אלא גם חבריי לעבודה לא מקשיבים למילה שאני אומר והתעקשו לנסוע לסיור סליחות בירושלים. האמת שהיה נחמד, המסעדה הייתה מוצלחת, המדריך לקח יותר מדי כסף לפחות מדי הדרכה, והכותל היה מוצף עשרות קבצנים שהיו משוכנעים שאני יהודי עשיר מארצות הברית, ולכן ביקשו ממני כסף באנגלית רצוצה.
אבל כל המסביב היה קצות פחות חביב, בטח עבור הקורבנות הישירים של התופעה: הילדים שלא יכולים לישון. מתברר שמהלילה הראשון של חודש אלול פושטים מידי לילה מטיילים סקרנים על בירת ישראל, עם דגש על שכונת נחלאות, שכונת הבוכרים והעיר העתיקה (יש סיורי סליחות גם בעיר העתיקה של צפת, אבל שם בטח לא גרים אנשים, אז תרגישו חופשי לנסוע). המבקרים הרבים כנראה משוכנעים שאנשים שפויים לא גרים בירושלים, ובוודאי שלא מגדלים בה ילדים ואף שהשעה קרובה לחצות, המדריכים קוראים במגפונים לחברי הקבוצה להתאגד סביבם.
גם לאחר שכולם כבר לידו, תמיד תהיה אותה אחת שנמצאת 10 מטרים משם, צמודה לאיזה קיר, וצריכה שכל חברי הקבוצה יצרחו את שמה ביחד כדי שתפסיק לספר בסלולרי לחברה שלה שהיא בירושלים! בלילה! בנחלאות! ואיזה יופי!
אז לטובת אלו שכן מתעקשים להגיע, הנה כמה כללים. אנא מכם.
עשה ולא תעשה - מדריך למסייר החילוני
1. העליות לירושלים גורמות לתושבי המרכז לחץ בבטן התחתונה. לכן במקום לרדת מהאוטובוס ולנשק את
עפרה של עיר הקודש, המבקרים שואלים "איפה יש פה שירותים?" וחלקם חושב שהירושלמים לא ישימו לב אם יטילו את מימיהם לבורות המים שלהם. אל תעשה.
2. לא משנה כמה פעמים אומרים לנשים "לבוא בלבוש צנוע", תמיד יש כאלו שחושבות, משום מה, שצעיף שנכרך פעמיים סביב הצוואר, פועל בשיטת האחד-תמורת-אחד, ומכפר על שאר חלק הגוף. אז זהו שלא.
אגב, בניגוד לשמועות, זה לא שבירושלים קר, אלא שריבונו של עולם חומל על הצדיקים והצנועים, ולכן מעניק להם מזג אוויר קריר בלילות אלול. את החוטאים מתל אביב, לעומת זאת, הוא מעניש במזג אוויר מהגיהנום, שממנו לא יינצלו גם בעזרת מכנסיים קצרים, גופייה וכפכפי אצבע.
3. המהדרין לא מסתובבים בין בתי כנסת, אלא מוצאים מדריך שיוכל להראות להם את "ירושלים האותנטית". ובכן, דעו כלם, אין דבר כזה. או-אז המדריכים נאלצים להמציא דמויות ירושלמיות "מפורסמות", להגחיך אותן ולגרום למבקרים לחזור הביתה ולספר איך "הירושלמים האלה פסיכים על כל הראש". אל תאמינו לכל שטות.
4. לא משנה לאיזה בית כנסת הגעתם, אתם לא יכולים להצטרף למפזמי "חטאנו לפניך - רחם עלינו". אני כמובן לא נכנס לשאלת המגדר ולסוגיית "קול באישה". כי זה הכלל - מי שבא לבית כנסת כל השנה, מקבל אוטומטית את הזכות לזייף בקול גדול את הפזמון הזה ורבים אחרים. רוצים שירה בציבור? לכו לזייף בגנקי.
5. ועוד משהו, גם אם אתם רואים תה או עוגיות בבית כנסת, הם לא מיועדים לכם. התה מיועד למתפללים, והעוגיות העשויות מפלדה, משמשות להגנה עצמית במקרה של אזעקת אמת. תשאירו אותם במבטחון.
לשנה טובה יותר
בתום הסיור שלנו, ברחבת הכותל, התגודדו מאות צעירים סביב אידיוט שהתעקש לא לחבוש כיפה, והתווכח איתם שמדובר במקום ציבורי ולכן הוא יעשה מה שהוא רוצה. בהתחלה חשבתי להתערב, עד שהבנתי שנודניקים דתיים וחילונים עשויים, למעשה, מאותו חומר, ושלסיורי הסליחות מטרה אחת: לשכנע את בורא העולם שעם ישראל סובל מספיק, ולכן גם השנה המשימה שלו היא לדאוג שתהיה להם שנה קצת יותר טובה.
- יצחק טסלר הוא עורך ב"ידיעות תקשורת"