טיפים: כך תפתחו קריירה בשילוב עם הורות
מעסיקים לא אוהבים להעסיק אמהות לילדים קטנים: מבחינתם המשמעות היא ימי חופשה, היעדרויות ומיצוי הזכות לימי מחלה של הילד - זה לא חייב להיות ככה. איך מחלקים נכון את הזמן?
מסתבר שהכל אפשרי כשאין ברירה - האמהות של ימינו בשום פנים ואופן לא יוותרו על הקריירה כאמצעי למימוש העצמי -זאת תוך שהן משלבות בלהטוטנות מופלאה בין דרישות הקריירה לבין דרישות הבית להקים ולטפח תא משפחתי לתפארת.
- אשה מודרנית - את סוג של גיבורת-על
- אגואיסטית? גם לי מותר להשקיע בקריירה
- אמא עובדת אובדת בבירוקרטיה הממשלתית
יש זן מסוים של אנשים, וכיום גם נשים, שמהות חייו היא הקריירה. זן זה לא יוכל לשרוד בלי קריירה. הנשים מצליחות לקפוץ לתפקידים בכירים, תוך שהן משלבות הריונות, לימודים, נסיעות לחו"ל לצרכי עבודה מול ניהול שוטף של התא המשפחתי - לקיחת חסות מתוך אין-ברירה על ניהול הבית והילדים.
1. איך מפתחים קריירה בשילוב עם הורות. איך עושים זאת? על ידי תכנונים בלתי פוסקים הגדרת סדרי עדיפות מחדש בכל שלב, שתי מילות המפתח בשילוב מוצלח של הורות וקריירה הן תכנונים ותיעדופים, וכן הרבה ויתורים על רגעים קסומים של פנאי, של נינוחות, של רוגע שהיו יכולים להיות אלמלא השאיפה לשילוב בין הקריירה והמשפחה.
אסור להתבייש מהפעלת המשפחה המורחבת שתעזור עם הילדים לכל אורך הדרך, אסור לשאוף לפרפקציוניזם ויש להנמיך ציפיות (כולל את אלו שבכריות כי כששניכם תשושים, אין מה לעשות, גם הזוגיות שעל הכריות נפגעת לפעמים...).
2. האם יש קשר בין גיל הילדים לבין הזמן שבו ניתן "לפרוץ קדימה"? פעוטים דורשים זמן רב יותר. אצל גברים כמובן אין קשר בין כמות או גיל הילדים לבין הקריירה, שכן למרות כל הדיבורים על פמיניזם או שיווין, עדיין 95% ממשימות הבית והילדים מוגדרות באופן בלתי רשמי כמשימות אישה וככל הנראה גם מבוצעות על ידה או בניהולה רב הזמן.
נשים רבות, אימהות לילדים קטנים, נוטות לרצות לפתח קריירה עצמאית לאחר הלידה ולא משתוקקות לחזור למקום העבודה הישן. מה שהן לא לוקחות בחשבון זה, שעבודה מהבית דינה כעבודה לכל דבר, היא תובענית, היא דורשת, היא מחייבת הצבת גבולות והגדרת תחומים מדויקת, שכן העסק נמצא בבית וקל להיסחף לטפל בבית במקום לבצע פעילויות שיווק או מכירה או יחסי ציבור או לכתוב תוכניות והצעות.
מנגד, קיים זן נוסף של נשים שעבדו רוב חייהן וחלמו על משהו פרטי וקסום משלהן. רק לאחר שסיימו את מלאכת גידול הילדים הן מעזות, בסביבות גיל ה-40, לקום, להתפטר ולממש את החלום. בשורה תחתונה, נכון שפעוטות דורשים התייחסות, מנגד, מצפונן של חלק מהנשים מייסר אותן על שעות היעדרות רבות בגין העבודה והן פוזלות לכיוון עסק משלהן, בעוד שחלק אחר ממתין עד לאחר עזיבת אחרון הצאצאים את הבית ואז מעז להחליף את העבודה בקריירה.
3. האם יש אנשים שמתכננים הבאת ילדים בהתאם לקריירה ואם כן, איך בדיוק? באירופה, למשל, מקובלת תופעת תכנון המשפחה, בישראל, בה עדיין "פרו ורבו" הינו ערך עליון חוצה עדות ותרבויות, תכנון בכלל ותכנון ילודה בפרט הינו תופעה די נדירה.
זוגיות המכילה שתי דמויות קרייריסטיות מחייבת תכנון התא המשפחתי, פחות בגין הגבר, יותר בשביל האישה, שכן מעבר להריון, לשמירת הריון, ללידה ולחופשת הלידה - היא תהיה אחראית ברב המקרים על הטיפול השוטף בילדים והקריירה שלה עלולה להיפגע מכך.
נשות קריירה מובהקות נוטות כיום לדחות את הלידה הראשונה, חלקן מצליחות באמצעות משכורות גבוהות להחזיק צבא קטן של מטפלות, מבשלות ועוד, כך שהן יכולות לטפס במעלה הקריירה. בנוסף, קיימים תאים משפחתיים מודרניים בהם גברים מוותרים על קריירות כשכירים, הופכים יועצים עצמאיים למשל, כדי שיוכלו לטפל בילדים ובת הזוג תוכל להמשיך במסלול הקריירה שלה.
4. עד כמה אני יכולה לסבול ממכשלות עקב העובדה שאני אם לשני ילדים? מעסיקים לא ממש אוהבים להעסיק אימהות לילדים קטנים. מבחינת המעסיקים, אימהות לילדים קטנים משמעו ימי חופשה, היעדרויות, מיצוי ימי מחלה שלה ומיצוי הזכות לימי מחלה של הילד, נטישת העבודה באמצע יום עקב הזעקת האם מבית הספר או מהגן ועוד.
מנגד, נשים - אימהות אסרטיביות המודעות ליכולותיהן, בעלות יכולת תמרון וניהול מבצעי של בלת"מים מצליחות להתגבר על העדפות המעסיקים ומתברגות במקומות עבודה ומתקדמות בהם. אלו בדרך כלל נהנות מתמיכה של בן הזוג וממערכת עוטפת של צבא סבתות, אחיות ואחייניות מסייעות.
5. מה לגבי אמהות חד הוריות? אם לאישה נורמטיבית קשה עם כפל הקריירות - גם בית וגם קריירה, הרי שמשימתה של האם החד הורית השאפתנית - מוטת קריירה היא משולשת: גם אימא, גם אבא וגם אשת קריירה. לא פשוט.
מנגד, אם לזרום עם האמירה הרווחת בקרב נשים שגם הגבר הוא סוג של תינוק הדורש טיפוח, הרי שהאם החד הורית הקרייריסטית משוחררת מעול זה, והרוויחה שעות נוספות להשקעה בקריירה. כישורי הלוליינות של קרייריסטיות חד הוריות גבוהים יותר מכורח המציאות, מאלו של הנשים הנשואות, מה שמשווה את סיכוייהן להמריא ולהצליח עם אלו של הנשים הנשואות.
נשים רבות, המתגרשות בסביבות גיל ה- 40-45 והופכות לסוג של חד הוריות, מרצון ולא מכורח, מוצאות כוחות, עוצמות, תעצומות והרבה אנרגיות לפתח קריירה, שמעולם לא העזו, ואלו ממריאות במהירות הקונקורד לשיאים ופסגות, בעיקר בזכות הביטחון העצמי, השחרור מהרצון להיות נחמדות בעיני העולם השנים הרבות של עצירת החלומות מול הכמיהה לממש אותם בשנים הבאות.
6. האבות - איך ניתן להגיע לפגיעה מינמלית? המון קרייריסטים שהתגרשו, התחתנו והקימו משפחה בשנית אומרים שהם לא מאמינים כיצד הם הפסדנו את חוויית המשפחה בסיבוב הנישואים הראשון.
אולי קרייריסטים אלו מפצים עצמם, אבל את הילדים מהסיבוב הראשון כבר אי אפשר לפצות. לכן, כל גבר שרוצה להרוויח את החוויה וליהנות משני העולמות של קריירה ומשפחה, צריך להכניס ללו"ז היומי. זמן מעשי כדי לפגוש את משפחתו בגלגול הזה ולא בגלגול הנישואין הבא.
אסור לחשוב שזמן איכות יכול להסתכם בחמש דקות כי האיכות קשורה גם לכמות, צריך לחתוך מהמשרד לפחות פעמיים בשבוע בשעה 18.00 לכל המאוחר, לקחת את הילד לגן או לביה"ס בימי שישי וערבי חג, להגיע לאספת הורים אחת לפחות בשנה, להשתתף במסיבת יום הולדת או בטקס חשוב של הילד, כדי שלא יצטרך לשלם שעות פסיכולוג בגין חוויית נטישה בגיל ההתבגרות.
7. שאלת המחץ - פעמים רבות אנשים מרגישים שהם מבקשים יותר מדי לאור העובדה שנולד להם ילד והם צריכים זמן עימו - איך נמנעים מתחושה זו? עובדה כואבת, אותה חווה כל זוג מייד או קצת אחרי לידת ילד היא היעדר הזמן. הזמן הפנוי שהוקדש קודם לכן לשיחות, לבילוי בבתי קפה, מסעדות, בארים או אירועי תרבות וחברים, מוקדש כל כולו לצרכי הרך הנולד. יצור קטן במשקל 3 ק"ג בממוצע מצליח להטות את פוקוס הזוגיות אליו. בשקט. לעתים בבכי ובצעקות. אבל מה שבטוח בעקביות.
האישה תשושה מהלידה, מההריון, מנסה בכל כוח ובמהירות שיא להיכנס שוב לג'ינס המיתולוגי מגיל 16... משימה בלתי אפשרית בעליל למעט לדוגמניות הצמרמרת. כשהיא לא מרוצה מהמראה והתינוק בוכה או סתם דורש צומי, לך תמצא זמן ואנרגיות להתרפקויות, לפינוקים, לסקס.
לעתים קרובות פתח המילוט שלו הוא הקריירה ושלה, ברירית האין ברירה, להיות בבית, בחופשה כפויה לאחר הלידה. נשות קריירה וורקוהוליות חוזרות לעבודה אחרי שבועיים חופשה, או שהן עובדות מהבית משרה וחצי, בין ההנקה, להחתלה מנהלות שיחות לוקאליות וטראנס אטלנטיות, שיחות ועידה ותהליכי שכנוע ומכירה. זה צומת פוטנציאלי לפיתוח כעסים, התמרמרות ותחושות לא חיוביות.
הפיתרון לשני הצדדים הוא לעצור, לקחת פסק זמן, ללמוד ליהנות מהיצירה המשותפת החדשה לפני שיעברו לאקשן הבא, להיעזר באמא ובאבא שלו ושלה כדי לצאת יחד, רק שניהם, לפאב, לספא, לצימר בנגב או בגליל או למלון בוטיק בתל אביב, אפילו לשחיית לילה שם לא רואים את קווי המתאר של הגוף שלה ואולי גם שלו, עד שיחזרו למידות של לפני ההריון. לא לוותר ולייצר ממשקים ומפגשים שלן ושלה כד לשמר את הריגושים, הכמיהה והתשוקה, לפחות עד לידת הילד הבא...
הכותבת היא מנכ"ל STS, יועצת אסטרטגית למצוינות אישית וניהולית