הן לא יהיו באו"ם: מקפריסין הטורקית לסומלילנד
בידוד בינ"ל, מצב כלכלי רעוע ועתיד לוט בערפל. רגע לפני הבקשה הפלסטינית להכרה מדינית, פרשנו מפות ונזכרנו בישויות פוליטיות שהכריזו על עצמאות אך לא הוכנסו למועדון היוקרתי של האו"ם מסיבות שונות ומגוונות. לתשומת ליבו של אבו מאזן
"עצמאי בשטח, לא צריך טובות. לא מחזיק בכל מחיר רשימת כתובות": ספק גדול אם מאיר אריאל חשב במוחו על יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בעת שכתב והלחין את השיר "הולך בטל" בשנות ה-70 של המאה שעברה. ההוכחה: בניגוד למילות השיר של המוזיקאי הישראלי המנוח, האישיות הפלסטינית הבכירה, שתחפש בסוף השבוע הקרוב את המפתח לעצמאותה במסדרונות האו"ם בניו יורק, צריכה גם צריכה טובות מאחרים. וכן, היא גם מחזיקה ברשימת כתובות גדולה ביותר לכל עת.
ימים מתוחים לקראת ההצבעה באו"ם:
- דרמה באו"ם: גבון הודיעה שטרם החליטה
- נתניהו הבטיח לחברי הליכוד: נעמוד על זכויותינו
- מלך ירדן: מנהיגי ישראל טומנים ראשם בחול
- מאות מתנחלים צעדו בגדה: "לא למדינת מרצחים"
- צ'אבס: להכיר בפלסטינים, הם עוברים רצח עם
עריקאת ל-ynet: נתניהו רוצה רק יחסי ציבור
אם תספוג הרשות הפלסטינית מפלה במועצת הביטחון של האו"ם (ניצחון בהצבעה ואחריו וטו אמריקני או הפסד בהצבעה), לא מן הנמנע שהיא תפנה לעצרת הכללית להכרה מדינית או שתבקש לשדרג את מעמד הנציגות שלה בניו יורק למעמד של "מדינה משקיפה".
קרב באו"ם: עברו עם הסמן וגלו את כל האפשרויות והמשמעויות
אך יש צעד נוסף שנמצא בארסנל הפלסטיני והוא הכרזה "בן גוריונית" של אבו מאזן מעל בימת האו"ם על הקמת מדינה פלסטינית. אם יכריז אבו מאזן על עצמאות, לא יהיה ניתן לעצור את פרץ השמחה ברחוב הפלסטיני. אך השאלה הגדולה היא אם מאותו רגע תהיה "המדינה הפלסטינית" עצמאית בשטח? וגם: האם היא לא תזדקק עוד לטובות של מדינות אחרות?
הורדנו מהמדפים את ספרי ההיסטוריה, פרשנו את המפות משיעורי גיאורגרפיה ונזכרנו בכמה ישויות פוליטיות שהכריזו בעבר על עצמאותן, אך לא הוכנסו למועדון היוקרתי של האו"ם מסיבות שונות ומגווונות. התוצאה: בידוד בינלאומי, מצב כלכלי רעוע ותלות מוחלטת בסיוע של מדינות פטרוניות.
"הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין"
האי קפריסין התפצל ב-1975, כשטורקיה פלשה לאי בעקבות הפיכה שהובילו תומכי האיחוד עם יוון. ב-1983 הכריזו תושבי קפריסין הטורקים על הצפון כרפובליקה עצמאית.
מאז הכרזת העצמאות, הגבול בין שני חלקי האי - שמחלק את עיר הבירה ניקוסיה לשניים - מכונה "הקו הירוק", והוא למעשה שטח הפרדה מפורז הנשלט בידי כוחות האו"ם וכוחות בריטיים.
על אף שהיא פועלת כמדינה דה פקטו, רק טורקיה מכירה בקפריסין הטורקית, מנהלת עימה יחסי מסחר ומעניקה לה סיוע צבאי וכלכלי.
השלכה עיקרית של הכרזת העצמאות הקפריסאית-טורקית היא בידודה של המדינה על ידי שאר העולם.
בעוד שקפריסין היוונית הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2004, רק 800 אלף התושבים היוונים בדרום האי מוכרים כתושבי האיחוד האירופי בעוד ששאר תושבי האי הטורקיים נותרו מאחור.
תעודת זהות - קפריסין הטורקית
עיר בירה: ניקוסיה
אוכלוסייה: כ-265 אלף תושבים
שטח: כ-3,355 קמ"ר
עצמאות: ב-1983 מקפריסין היוונית
נגזרת מרכזית מבידודה של צפון קפריסין משאר העולם היא שכלכלתה נמצאת במצב ירוד ורבים מתושביה מהגרים למדינות מערביות, בהן בריטניה ואוסטרליה. בתגובה לנטישת תושבים מצפון האי, השלטון באנקרה מעודד אזרחים טורקים לעבור להתגורר בקפריסין הטורקית, ויש הסבורים שמספר המהגרים עלה על מספר הקפריסאים האמיתיים.
שיחות השלום שהתקיימו בשנים האחרונות בין קפריסין הטורקית ליוונית התמקדו במאמץ לאחד את שני חלקי האי תחת שלטון פדרלי, על פי הצעת מועצת הביטחון של האו"ם. אולם, חילוקי דעות בין שני הצדדים ובתוך קפריסין הטורקית עצמה לגבי אופי האיחוד מנעו את הוצאתו לפועל.
הלאומנים בקפריסין הטורקית - בהנהגת הנשיא דרוויס ארולו - סבורים שאיחוד האי יוביל לשליטה של הקפריסאים היוונים העשירים מהדרום על בני מולדתם הטורקים העניים מהצפון. מנגד, הפרו-אירופאים באי תומכים באיחודו וטוענים כי צעד זה יביא לשיפור ניכר במצבו הכלכלי הירוד. לפי שעה, פתרון לסכסוך לא נראה באופק הקפריסאי ועובדה זו מותירה את הצפון בבידוד משאר העולם, אם לא סופרים את טורקיה כמובן.
קוסובו
המדינה הקטנה שבבלקן קיימת למעשה כבר שלוש שנים וחצי, וזכתה להכרה מצד רבות ממדינות העולם - כולל ארצות הבית - אלא שהתנגדותן של סרביה ורוסיה לעצמאותה מונעת לפי שעה הכרה מלאה בה ואת קבלתה כחברה באו"ם.
בקוסובו חי רוב גדול של קוסוברים ממוצא אלבני ומיעוט של סרבים. כשהשלטון המרכזי ביוגוסלביה הגדולה שממנה היתה חלק החל להיחלש בסוף שנות השמונים של המאה שעברה, נרשמה בקוסובו - כמו ברפובליקות השונות של המדינה הגדולה - התעוררות לאומית. חוסר היכולת לממש אותה הביא את המקומיים לעימות אלים עם הסרבים, שגרר גם מבצע של נאט"ו ב-1999.
ב-19 בפברואר 2008 הכריזה קוסובו על עצמאותה. אולם, כאמור, סרביה ורוסיה ממשיכות למנוע את קבלתה כחברה באו"ם, ומציעות לחלק את החבל לצפון סרבי ולדרום אלבני.
תעודת זהות - קוסובו
עיר בירה: פרישטינה
אוכלוסייה: כ-1.9 מיליון תושבים
שטח: שטח: 10,887 קמ"ר
עצמאות: ב-2008 מסרביה
ומה קורה בינתיים בשטח? מתיחות גדולה. מאז הכרזת העצמאות הקוסוברית, נרשמו מספר עימותים בין אלבנים לסרבים בצפון החבל.
לפני חודשים, לדוגמה, נאלצו כוחות הביטחון של קוסובו להיכנס לעיר מיטרוביצה בצפון ולהשתלט על עמדות ותחנות מעבר בגבול הסרבי. זאת לאחר מהומות גדולות שפרצו בעיר, שבה חי מיעוט סרבי שמהווה 10 אחוזים מאוכלוסיית קוסובו.
ומי אשם בכל המהומות האחרונות? לפי ראש ממשלת קוסובו, האשים תאצ'י, סרביה היא זו ש"מתזמרת את המהומות". "סרביה מנסה לקרוע נתח מצפון קוסובו וזה לעולם לא יקרה", הוא אמר על היריבה הגדולה, שבחודש יולי הורתה על הפסקת הייצוא לקוסובו. בתגובה, האחרונה נקטה צעד דומה.
פתרון אפשרי למצב הרגיש בקוסובו עשוי להיות דווקא הצטרפותה של סרביה לאיחוד האירופי. על אף שלכדה שניים מהמבוקשים הבכירים ביותר שנותרו חופשיים מאז מלחמת יוגוסלביה (רטקו מלאדזיץ' וגוראן האדז'יץ'), דורש האיחוד מבלגרד לתקן את יחסיה עם קוסובו בטרם תוזמן להתטרף לאיחוד.
טיוואן
למדינת האי, ששמה הרשמי הוא "הרפובליקה הסינית", יש כל המאפיינים של מדינה והיא מתפקדת ככזו, אולם היא מעולם לא הכריזה על עצמאותה.
לטיוואן יש סכסוך עתיק יומין עם "הרפובליקה העממית של סין", ומאז שמדינות העולם החשובות הכירו בשלטון הקומוניסטי בסין כלגיטימי, טיוואן אינה חברה באו"ם ומעמדה האיתן של סין שם אינו מאפשר לה להפוך לאחת כזו. לפי שעה, רק 22 מדינות, ביחד עם הוותיקן, מכירות בעצמאותה של טיוואן.
לסין זכות וטו במועצת הביטחון. אף שבין השתיים מתקיימים קשרים כלכליים, הן אינן מכירות באופן מלא זו בזו, וסין אף מאיימת להשתמש בכוח נגד טיוואן אם תכריז על עצמאות. כמו כן, לפני שנתיים גרמה החלטה אמריקנית לחמש את טיוואן בנשק חדיש למתח רב ביחסי בייג'ינג-וושינגטון.
כדי להבין עד כמה חוששים בעולם מהבעת עמדה באשר למעמדה של טיוואן, יעיד המקרה הבא שבו היה מעורב חבר כנסת ישראלי. בשנה שעברה החליט סגן יו"ר הכנסת, ח"כ כרמל שאמה מהליכוד, שלא להצטרף למשלחת ח"כים לטיוואן. לדבריו, לחץ מצד סין הוא שהוביל להחלטתו. "לאחר שהוזמנתי על ידי הטיוואנים, יו"ר הכנסת פנה אליי בעקבות מסרים שהעבירו הסינים. משום שמדינת ישראל נזקקת לעזרת סין במאבק לבלימת הגרעין האיראני, החלטתי שלא להצטרף למשלחת", הוא אמר.
תעודת זהות - הרפובליקה הסינית (טיוואן)
עיר בירה: טייפה
אוכלוסייה: 23 מיליון איש
שטח: 35,980 קמ"ר
עצמאות: מעולם לא הכריזה על עצמאות
וכיצד מתפקדת מדינת האי ללא הכרה מצד רבות ממדינות העולם? בלי יותר מדי בעיות. המשק הטיוואני מאופיין כמשק קפיטליסטי בעל שיעור צמיחה מרשים, אינפלציה ואבטלה נמוכים. הוא נחשב לאחד היצואנים הגדולים ביותר של מוצרי חשמל, חומרת מחשבים ומכונות. באופן די מפתיע, דווקא השגשוג הכלכלי בטיוואן וחשיבותה הכלכלית הגדולה עבור סין (סינים רבים עובדים בתעשייה הטיוואנית) מונע את דרדור הסכסוך בין המדינות לכדי עימות אלים ושומר על הסטטוס קוו הקיים.
סהרה המערבית
513 אלף בני אדם חיים בסהרה המערבית, שטח מדברי בצפון-מערב אפריקה בגודל דומה לזה של בריטניה (266 אלף קמ"ר). עד 1975 היא היתה קולוניה ספרדית, אך מאז עברה לשליטת מרוקו והביאה להפיכת העימות סביב שטחה לסכסוך הטריטוריאלי הארוך ביותר באפריקה.
תנועת "חזית פוליסריו" ניהלה מלחמת גרילה עם הכוחות המרוקניים עד להפסקת אש בתיווך האו"ם ב-1991. ב-1976 הכריז הארגון על "הרפובליקה הערבית הדמוקרטית הסהרית", שהוכרה על ידי מדינות רבות והפכה חברה מלאה באיחוד האפריקני.
מרוקו טוענת כי יש לה זכויות בעלות על השטח, שעשיר במשאבי טבע, והבהירה בעבר כי תסכים לכל היותר להעניק לאזור אוטונומיה חלקית.
התומכת העיקרית של "חזית פוליסריו" היא אלג'יריה, שם נמצאים המפקדה של הארגון ופליטים סהרווים רבים. העימות בסהרה המערבית עלה שוב לכותרות בסוף השנה שעברה, כשלפי דיווחים עשרות נהרגו ונפצעו בעימותים בין כוחות מרוקניים למקומיים.
ואיך הגיבה הקהילה הבינלאומית למצב? עקבה מקרוב אחר האירועים האלימים, עשתה "נו נו נו" למרוקו", אך המשיכה במדיניות של אי התערבות.
תעודת זהות - סהרה המערבית
עיר בירה: לעיון
אוכלוסייה: 513 אלף תושבים
שטח: 266 אלף קמ"ר
עצמאות: ב-1976 מספרד
השיחות בין מרוקו ל"חזית פוליסריו" לא מתקדמות לשום מקום מאז הפסקת האש ב-1991. "חזית פוליסריו" דורש לקיים משאל עם שבו יוכלו תושבי האזור לבחור בין עצמאות, אוטונומיה או סיפוח מלא למרוקו. מנגד, מרוקו מוכנה להעניק אוטונומיה בלבד.
ובינתיים, שני הצדדים מתקשים להסכים על אופן קיום משאל העם. "כל צד ממשיך לדבוק בעמדתו ודוחה את הצעות הצד השני", אמר בתחילת השנה מתווך האו"ם.
דרום אוסטיה ואבחזיה
שני המחוזות שהכריזו על עצמאותם מגיאורגיה (דרום אוסטיה ב-1991 ואבחזיה ב-1992) עמדו בלב המחלוקת בין רוסיה לגיאורגיה, שהסלימה לכדי עימות מזוין בקיץ 2008. בתום ימים ספורים הובס הצבא הגיאורגי במלחמתו ב"דוב הרוסי" ונחתם הסכם הפסקת אש בתיווכן של מעצמות אירופה, ובראשן צרפת.
מאז המלחמה בקווקז מנוהלים דרום אוסטיה ואבחזיה על ידי ממשלים עצמאיים פרו-רוסיים. כמו כן, רוסיה הכירה בעצמאות שני המחוזות בעוד שגיאורגיה ממשיכה לטעון בתוקף כי הריבונות על הטריטוריות האלה שייכת לה.
תעודת זהות - דרום אוסטיה
עיר בירה: צחינוואלי
אוכלוסייה: 70 אלף תושבים
שטח: 3,900 קמ"ר
עצמאות: 1991 מגיאורגיה
ומהי עמדת הקהילה הבינלאומית לגבי הסטטוס של שני המחוזות הפרו-רוסיים? עד כה, רק רוסיה, ניקרגואה, ונצואלה ונאורו הכירו בעצמאותן של אבחזיה ודרום אוסטיה, בעוד שיתר המדינות החברות באו"ם רואות בהן חלק בלתי נפרד מגיאורגיה.
תעודת זהות - אבחזיה
עיר בירה: סוחומי
אוכלוסייה: 216 אלף תושבים
שטח: 8,432 קמ"ר
עצמאות: 1992 מגיאורגיה
באופן לא מפתיע, הבידוד הבינלאומי פוגע כלכלית בשני המחוזות, אך בעוד שאבחזיה שוכנת לחופי הים השחור ויכולה למשוך תיירות, דרום אוסטיה היא אזור מבודד, שאוכלוסייתה מונה כ-63 אלף תושבים בלבד, וכלכלתה נפגעה קשות בעקבות העימות בין רוסיה לגיאורגיה.
למעשה, מאז המלחמה בקווקז הפכה דרום אוסטיה, השוכנת במרחק של 100 קילומטרים בלבד מטביליסי, לתלויה לחלוטין ברוסיה. אולם, כספי השיקום ממוסקבה לא מגיעים באופן סדיר למדינה הענייה, בה שיבושים באספקת החשמל והמים הם עניין שבשגרה.
התקווה הגדולה של תושבי דרום אוסטיה? להצטרף לאחיהם בצפון אוסטיה, רפובליקה אוטונומית השוכנת בדרום רוסיה.
סומלילנד
אף לא מדינה אחת בעולם הכירה בעצמאותה של "הרפובליקה של סומלילנד", הנמצאת במזרחה של קרן אפריקה. הסיבה: בקהילה הבינלאומית כולה רואים באזור שטח הנמצא בריבונותה המלאה של סומליה.
בפועל, סומלילנד מתפקדת כמדינה דה פקטו מאז הקימו אותה ב-1001 בני שבט איסק, והיא משתרעת על פני שטח של 137,600 קמ"ר - שטח התואם לזה של סומלילנד הבריטית.
על אף שהיא אינה מוכרת על ידי אף מדינה בעולם, לסומלילנד יש מערכת פוליטית מתפקדת, מוסדות ממשלה, כוח שיטור ואפילו מטבע משלה (שילינג סומלילנדי). יתר על כן, הממשלה המקומית מנהלת קשרים לא רשמיים עם כמה ממשלות זרות, שאף שולחות מטעמן משלחות להרגייסה, עיר בירתה של סומלילנד.
תעודת זהות - סומלילנד
עיר בירה: הרגייסה
אוכלוסייה: 3.5 מיליון תושבים
שטח: 137,600 קמ"ר
עצמאות: 1991 מבריטניה
אולם, כמו קפריסין הטורקית, דרום אוסטיה ואחרות, למעמד הלא מחמיא של מדינה שלא מוכרת בעולם יש השלכות קשות - בעיקר כלכליות - על מצבה של סומלילנד. בזמן שהמגזר הפרטי של המדינה האפריקנית הולך וצומח, שיעורי העוני והאבטלה שלה רק הולכים וגדלים.
כלכלת המדינה נשענת רבות על ייצוא חיות משק (הרוב הגדול הולך למזרח התיכון) וכספים שנשלחים מחו"ל על ידי ילידי האזור.
ענף כלכלי נוסף בסומלילנד, בדומה לסומליה, הוא לא אחר מאשר שוד הים. חופי האזור משמשים מקום מוצא לפירטים שתוקפים סירות, ספינות וכלי שיט שונים שעוברים באזור.
לפנייה לכתב/ת 
