המפקח על הבנקים: הסכנה במשכנתאות לא חלפה

"מבחינת הלקוח שלקח משכנתא, התרחיש הבעייתי ביותר הוא של פגיעה בכושר ההחזר שלו, ולא ירידה במחירי הדירות", כך אמר המפקח על הבנקים, דודו זקן, בראיון למגזין "בנקאות" של איגוד הבנקים המתפרסם היום (א'). "גם אם מחיר הדירה שלו ירד, מטבע הדברים הוא ירצה להמשיך לגור בה וסביר שימשיך לשלם את המשכנתא. אבל במקרה של אובדן הכנסות עקב פיטורים ממקום העבודה או ירידה בשכר – היכולת של המשפחה להתקיים נפגעת באופן קשה", הוסיף זקן.

עוקבים אחרי השוק

"אנחנו לא רוצים לראות תופעה של אלפי אנשים שלא מסוגלים להחזיר את המשכנתא. זה יהפוך מבעיה בנקאית לבעיה ציבורית ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי שוק המשכנתאות ואחרי מחירי הדיור, כדי לראות מהן ההתפתחויות בשוק", הוסיף המפקח.

לדבריו, הגידול בהיקף המשכנתאות בשנים האחרונות היה חד ומהיר. חלק מהגידול נבע מהריבית הנמוכה שהביאה להגדלת רמת המינוף, חלקה נבע מעליית מחירי הדירות וחלקה מסיבות אחרות, כגון שיקולי תשואה לעומת האלטרנטיבות, וכן מתהליכי חיתום מקילים יותר בתחום המשכנתאות.

המפקח ביקר את החלטות הבנקים, ברקע התחרותיות הגוברות בשוק המשכנתאות, להעניק במקרים לא מעטים משכנתאות תוך נטילת סיכון הן לבנק והן ללקוח. "חלק מהבנקים הצהירו שהם רואים במשכנתא מוצר עוגן ושידרו שהם מוכנים להעניק משכנתאות גם במחירי הפסד. ראינו תופעה של משכנתאות שניתנו ביחס מימון גבוה (סכום ההלוואה מגיע לאחוז גבוה מערך הנכס – א.ר.), וניתנו משכנתאות לאנשים שכושר ההחזר שלהם נמוך – כלומר היחס בין ההחזר החודשי להכנסה החודשית הפנויה גבוה. כדי להקטין אותו הציעו ללקוחות להאריך את תקופת ההחזר של המשכנתא ל-25 ו-30 שנים. לבנקים אין מקורות לתקופות כאלה, ולכן הם נתנו את המשכנתאות בריבית משתנה, תוך הבטחה כי הלקוחות יכולים לעבור למסלול אחר בכל עת. עקרונית זה נכון, אבל יש סיכוי גבוה שהמעבר לריבית קבועה יתרחש כאשר הריבית תהיה גבוהה, ולא בטוח אם לבנק יהיו באותה תקופה מקורות ארוכי טווח".

"אנחנו תומכים בכניסה של בנקים ייחודיים"

זקן התייחס למצב הבנקאות בישראל על רקע המצב המדרדר בשווקי העולם ומגמת ההאטה ואמר, "הפעילות והתוצאות העסקיות של הבנקים הן תמונת ראי של המשק, ולאורך זמן קיים מתאם גבוה בין מצב המשק לבין ביצועי הבנקים. המגמות הגלובליות, של האטה באירופה ובארה"ב, ישפיעו גם על ישראל, וכבר עתה ניתן לראות ניצנים של השפעה. על רקע זה, בין היתר, עדכן בנק ישראל כלפי מטה את תחזיותיו לגבי הצמיחה.. לאור היקף הסחר הגדול עם אירופה וארה"ב, סביר שתהיה לכך השפעה על ביצועי המשק והפירמות הלוות, וכפועל יוצא, על הביצועים של מערכת הבנקאות. גורם נוסף שמשפיע על המשק ועל הבנקים קשור למיקום שלנו על מפת המזרח התיכון, עם כל המשמעויות שיש לכך".

בנושא אחר נשאל המפקח לגבי הקמת בנק אינטרנטי, מיזם העולה על הפרק מעת לעת: "אין לנו בעיה עם הקמת בנק אינטרנטי וגם לא נגד יוזמות להפוך את בנק הדואר לבנק – זה אפשרי. הדרישה שלנו בהקשר זה היא שכל יוזמה כזו תעמוד בכל הסטנדרטים הבנקאיים. סך האשראי לציבור הוא כ-800 מיליארד שקל. נניח שבנק כזה ירצה לתת אשראי בסדר גודל של 8 מיליארד שקל (רק אחוז אחד מהמערכת) – ברור שלא תהיה לו השפעה משמעותית על התחרות. בכל מקרה, כדי לתת 8 מיליארד שקל אשראי, אתה צריך הון בסדר גודל של לפחות 800 מיליון שקל, ולגופים שדיברו איתנו עד כה לא היה הון בהיקף כזה. אנחנו תומכים בכניסה של בנקים ייחודיים, בנקים זרים ובכל יוזמה אחרת. הדרישה שלנו היא פשוטה מאוד: הם חייבים לעמוד בסטנדרטים שלנו".