צה"ל צריך להחליט: שירת נשים או דתיים
הדמוגרפיה קובעת שמספר הדתיים בצבא רק יילך ויגדל. טוב יעשה צה"ל אם יפסיק לבזבז תחמושת במלחמות מיותרות, ויקבל הכרעה קשה אך הכרחית: את מי הוא חייב לביטחון המדינה - נשים או חיילים דתיים?
אם יש משהו שבצה"ל יודעים לעשות באחרונה זה להתחמק מהכרעות קשות, ועל הדרך גם לשדר שהכול בסדר. הנה הדחנו כמה צוערים מקורס קצינים והסדר הושב על כנו. מתברר שלפי הקוד האתי של צה"ל, שירת נשים באירוע צבאי היא מיסודותיו של צבא העם. או במילים אחרות: סירבת? הודחת!
עוד בערוץ יהדות - קראו:
שנים פמפמו לנו שאין כמו צה"ל כדי להיות כור ההיתוך של החלקים השונים באוכלוסייה הישראלית. שלוש שנים של אכילה מאותו מסטינג - והדרוזי, הבדואי, המתנחל והקיבוצניק, יהפכו למשפחה מאושרת אחת. והציבור? קנה את בלוף הלוף.
והנה באה פורענותו של הטקס האחרון, והחזירה אותנו לפרופורציות. השורה התחתונה מספרת לכל מי שלא רצה לשמוע (כלומר, הפיקוד הבכיר עם הפלאפלים והאיקסים
על הכתפיים) שברגע שהוכנסו נשים למסטינג, אנחנו בבעיה קשה.
אם נעזוב את ההתייפייפות בצד, ונפסיק להתפתל על הכיסא לחמש דקות בניסיון להגיד את זה יפה, נוכל לראות את מה שהתחולל בצה"ל בעשור האחרון מבלי להרים גבה על התקרית האחרונה. "התרעות ממוקדות", יש לומר, היו מונחות על שולחן הרמטכ"ל עוד מיומה הראשון של פקודת "השילוב הראוי". צה"ל "של היום" הוא אינו צה"ל "של פעם", עם חיל נשים ז"ל.
רוב מוחלט בקרב החרדים, וקבוצות הולכות וגדלות בציבור הדתי הלאומי, מבקשים במפורש שירות במחלקות נפרדות. המסגרת החד-מגדרית הגברית בצה"ל רק מתרחבת.
יהיה שילוב ראוי?
העובדה היא שכבר עשר שנים לא-מעט דתיים בוחרים במודע שלא להמשיך לתפקידי קצונה, בידיעה שהקורס שאותו יצטרכו לעבור הוא בעל מסגרת מעורבת. הצבא שומע היטב את הקולות שמדברים מהשטח, אך במקום להגיע להכרעה בסוגיה, בוחרים שם - איך לא - בהדחקה.
רק בקיץ האחרון הוצג ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים דו"ח שקובע במפורש כי שילוב דתיים בצה"ל פוגע בנשים. האמת היא שהיה אפשר לכתוב את אותו דו"ח הפוך. שילוב נשים בצה"ל פוגע בגברים דתיים. השורה התחתונה נשארה זהה - אלו שני ציבורים שלא דרים יחד בכפיפה אחת.
כל ניסיון "לחנך" את הדתי, או "להסביר" לו שעם כל הכבוד להלכה היהודית, כאן עושים דברים אחרת - לא יעבוד. לכפות עליו מד"סית במכנסים קצרצרים, כי ככה זה אצלנו. לחייב אותו בניווט לילי משותף עם חיילות, הוא אקט טיפשי ומיותר. ואם נהיה לרגע ריאליים, זה גם לא יעזור. הוא לא יתפשר על מה שהוא רואה כזהות הדתית שלו. והתכתיבים המגושמים האלה, רק מגדילים את הקוטביות והניכור בין חלקים הולכים ומתרחבים באוכלוסייה, לבין מה שהיה אמור להיות בתיאוריה "צבא העם".
גם המסקנות שאותו דו"ח מציג - חיוב כפוי על החיילים הדתיים לשילוב בין מגזרי - מגוחכות. בפועל, כולם שם יודעים שאכיפה ברורה של הדו"ח הזה, משמעותה עזיבה של אלפי חיילים דתיים את שורות הצבא והעמקת הסרבנות. כך שלמטכ"ל רק נשאר לשחק בנדמה לי.
לא נעים להודות שעידן הפמיניזם בצה"ל היה קצר רואי. אחרי שהרכיבו אפודים ללוחמות, פינו מגורים נפרדים בצוללות והכינו פרופיל מאמץ מותאם-נשי, הכול עלול להישאר נטול שימוש, כשלוחמים הדתיים יבקשו נפרד. אפשר להתווכח על זה כמה שרוצים, וכל איש עדיין יתבצר בעמדתו.
בדרך לנקודת אל-חזור
אם צה"ל יפסיק לרגע את מלחמת התרבויות הנוכחית, לטובת מחשבה על משהו שולי כמו הניצחון במלחמה האמיתית הבאה, צריך להעביר את הדיון הזה בין צודקים לצדיקים, לפסים מעשיים.
לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שככל שמספרם של הדתיים בצה"ל ילך ויעלה (והוא עולה בהתמדה), כמות היחידות והאגפים נטולי הנשים יילך ויתרחב עמו. ואם נסתכל על התחזית
הדמוגרפית לעשורים הקרובים, זה באמת רק עניין של זמן, שעוד טקס ועוד קורס יסתיימו בטונים צורמים. הריקוד הזה בחאקי על שתי החתונות, יגיע לנקודת האל חזור.
האירוע הנוכחי הוא תזכורת מצוינת לאותה פרשת דרכים שממנה אין לברוח, וטוב יעשה צה"ל אם יחליט להפסיק לבזבז תחמושת במלחמות מיותרות ויקבל סוף סוף הכרעה קשה אך הכרחית. את מי הוא חייב לביטחון המדינה ומי היה נחמד שיהיה, אך אפשר גם בלעדיו. במאבק הזה, בין שני הקהלים הבלתי ניתנים לגישור, הוא יצטרך להכריע, את מי הוא צריך יותר "בפנים", חיילים דתיים או נשים?
לפנייה לכתב/ת 
