במה אתה נוגע כשאתה קם בבוקר?
בטלפון שלך. וגם את נוגעת בטלפון שלך. חמישים אחוז מהמשתמשים בודקים מיילים ופייסבוק לפני שצחצחו שיניים; 30 אחוז לא יכולים להשתמש בטלפון שלהם בלי חיבור לאינטרנט. הנה קצת סטטיסטיקות על שימוש באינטרנט, שנאספו במעבדות אריקסון באירופה
עד לפני כמה שנים התשובה לשאלה הזו הייתה יכולה לנוע בין הרומנטית לזו שעליה פשוט לא עונים, אבל על פי מחקר חדש שעולה ממעבדות חקר המשתמשים של חברת הסלולר אריקסון, אם יש לכם סמארטפון הוא זה שכנראה מקבל את תשומת הלב שלכם. בין אם אתם גרים בישראל, שוודיה, ארה”ב או סין הסמארטפונים משנים את ההרגלים שלכם ממש בשניות אלו.
עוד במחשבים:
יום ממוצע
אם אתם בעלי סמארטפון התרחיש הבא כנראה מוכר לכם: אתם מתעוררים בבוקר לקול השעון המעורר, שהוא המכשיר שלכם, ומכבים אותו. מאחר והמכשיר כבר ביד אתם מתחברים לפייסבוק או לפחות לאימייל ובודקים מה פספסתם במהלך הלילה. רק אחרי שהמשימה הזו בוצעה אתם קמים מהמיטה. אתם וחמישים אחוז מהמשתמשים. בכל העולם.
בזמן שאתם מתארגנים אתם קוראים את החדשות דרך המכשיר, בודקים את מזג האוויר ומציצים שוב, איך לא, בפייסבוק. עבור 35 אחוז מהמשתמשים המכשירים הסלולרים לא משמשים לשיחות בערך עד שהם יוצאים מהבית, וגם אז מהר מאוד הסמארטפון הופך ל-GPS ולמכשיר בידור בזמן הנסיעה. בין 28 ל-29 אחוז מהשימוש במכשירים הוא באפליקציות המתחברות לאינטרנט.
הצצה מהירה אל מדדי השימוש באינטרנט במכשירים חכמים מראה בצורה די ברורה שלוש נקודות שיא בשימוש: בזמן הנסיעה, לקראת הצהריים ומוקדם בערב. על פניו אלו אותם נקודות שיא בהם עשינו שימוש באינטרנט (כאשר זמן הנסיעה צריך להיות מוחלף בדקות שלפני היציאה לנסיעה). אבל מה שמפתיע הוא שהשימוש לאורך שאר היום לא יורד בצורה דרסטית. למעשה אם מסתכלים על נתונים מחברות סלולריות ברחבי העולם כמות התעבורה לאורך היום מיוצגת כקו שטוח, ללא עליות וירידות חדות.
זה לא המכשיר, טמבל, אלו האפליקציות
מה שיפתיע רבים הוא שהמכשיר אינו הדבר שמשנה את הרגלי השימוש. אין ספק שהאייפון וחנות האפליקציות פתחו את השוק ויצרו את המהפכה, אבל המחקר של אריקסון מראה שההתנהגות של המשתמשים היא תלוית אפליקציות ולא מכשיר. אנשים שהחלו להשתמש בטאבלטים מעידים שהם מעבירים את האפליקציות שלהם מהסלולרי אל הטאבלט וממשיכים את השימוש באותה הצורה. גם הדרך בה משתמשים מדברים על השימוש שלה היא שקופה מבחינת סוג המכשיר - ההרגל אינו “אני משתמש בסמארטפון כשאני קם בבוקר” אלא “אני משתמש בפייסבוק כשאני קם בבוקר”.
מה הופך את האפליקציות לחשובות כל כך? בעיקר פשטות השימוש. למעלה מ-80 אחוז מהמשתמשים מעדיפים אפליקציות ייעודיות לקניית כרטיסים באופן מקוון, בדיקת מסלול ליעד או חדשות מאשר הפעלת דפדפן על המחשב שהולך ונתפס ככלי מסורבל לשימוש. זהו סוג חדש של עצלנות אבל כזה שאי אפשר להתעלם ממנו - פתיחת דפדפן והקלדת כתובת, או חיפוש אחרי אתר הולכים ונתפשים כחסמים בפני המשתמש. משתמשים רוצים שהמידע יהיה זמין ובלחיצה אחת, והם יודעים להגיד מתי מדובר באפליקציה ומתי זהו רק קיצור לשירות דרך דפדפן - וזה נתפס בעיניהם בכלי בעל ערך נמוך יותר. זה מוביל לעוד שינוי תפיסה בכל הקשור למכשירים ולענן.
הכל צריך להיות מחובר
אחד מהסקרים שאריקסון עשו היה לגבי מכשירים אחרים, שאינם סמארטפונים או טאבלטים, והחיבור שלהם לרשת. 54 אחוז מהנשאלים היו רוצים שהכוננים הקשיחים שלהם בבית יהיו מחוברים לאינטרנט כך שהמידע שעליהם יהיה נגיש מכל מקום. 49 אחוז מהנשאלים היו רוצים שהמצלמות שלהם יוכלו לתקשר עם הרשת כדי שיוכלו להעלות תמונות באופן מיידי לאחר הצילום ו-47 אחוז מהנשאלים רוצים שהמצלמה תוכל להתחבר ספציפית לרשתות חברתיות כמו פליקר ופייסבוק וציינו שנתון כזה ישפיע עליהם בצורה מאוד חזקה כאשר הם יפנו לקנות מצלמה חדשה, כן אפילו יותר מכמה מגהפיקסל יש למצלמה הזו.
נתון מעניין נוסף שמראה את ההשפעה של האייפון על תעשייה המשחקים הוא ש-29 אחוז מהנשאלים היו רוצים שמכשירי המשחק הניידים שלהם יהיו מחוברים לרשת כדי להוריד משחקים חדשים, וכדי לחלוק את הניקוד שלהם עם חברים. לאור העובדה שסוני השיקו את הטאבלט P שלהם לאחרונה ב-IFA נראה שגם להם יש את הנתונים האלו וכל מה שהוא צריך זה ששוק המשחקים באנדרואיד יקבל זריקת חיזוק מתוך שוק המשחקים הענק של הפליסטיישן, או נכון יותר ה-PSP.
למרות שהמשתמשים שנשאלו לא השתמשו במושג “ענן” ברור לחלוטין שכולנו כבר עושים בו שימוש. אנחנו חיים בתוך המרחב המקוון, אנחנו תלויים בו ולמשתמש השפוט לפחות אין שום בעיה להגדיל את התלות כל עוד הדבר הופך את חייו לנוחים יותר.
אינטרנט זה עניין ספונטני, וכואב פיזית וכלכלית
עד לפני הופעת האייפון ב-2007 השימוש באינטרנט היה עניין מחושב. אנשים לא מיהרו לשבת אל המחשב בכל פעם שהיו צריכים לבדוק משהו. רוב המשתמשים חיכו עד שיהיו להם מספר סיבות ללכת ולפתוח את המחשב וגם אז, לאחר שסיימו את ענייניהם הם המשיכו הלאה.
הסמארטפונים הפכו את השימוש ברשת לעניין ספונטני לחלוטין. ברגע שהמשתמש מרגיש דחף לבדוק אימייל, לבדוק מידע ב-IMDB או לבדוק מה קורה בפייסבוק הוא עושה את זה. למעשה 33 אחוז מהמשתמשים מדליקים את המכשיר ומפעילים אפליקציות מבוססות אינטרנט גם אם אין להם סיבה אמיתית לעשות זאת, פשוט כי הם יכולים. נקודה חשובה נוספת היא שהרגלי השימוש משתנים במהירות: אם ב-2010 שמונים אחוז מהזמן משתמשי הסמארטפונים דברו על המכשיר שלהם במושגים של בידור וכיף, פחות משנה לאחר מכן השימושיות התייצבה ובעוד שברוב המקרים הסמארטפון הוא עדיין כלי בידורי, משתמשים מעידים על כך שהם משקיעים לא מעט זמן בניהול שותף של החיים שלהם - מבדיקה של תחבורה ציבורית, דרך כניסה לשירותים עירוניים, תשלום שירותים ושימושים יומיומיים אחרים הנעשים דרך הסמארטפון ופחות דרך המחשב.
“אפליקציות נותנות לאנשים תחושה של שליטה בחיים שלהם”, אומר מייקל ביורן, ראש מחלקת חקר הצרכנות של אריקסון, “לא רק שהן מספקות להם שליטה על מידע ותקשורת, אלא שהן מספקות שליטה על דברים קונקרטיים כמו ניהול תקציב או הרגלי אכילה והן משנות את התפיסה אצל אנשים כך שמטלות שנחשבו משעממות ומעיקות הופכות להיות מהנות”. מהסיבה הזו, משתמשים מרגישים בצורה חדה מאוד את המחסור בגישה למידע שהאפליקציות מספקות להם.
ובחו"ל?
האשמה הגדולה ביותר על המחירים השערורייתיים של גלישה בחו”ל הם בגלל הרגולטור שלא לוחץ מספיק על חברות הסלולר להוריד את המחירים. נכון, חברות הסלולר בארץ משלמות לחברות בחו”ל על השימוש שלנו ברשת, אבל בין המחירים שהם משלמים ובין המחירים שהם גובים מאתנו יש פער עצום ויש מי שמשלמים עשרות אלפי שקלים שלא לצורך.
הסמארטפונים משנים את ההרגלים של המשתמשים, נראה שהגיע הזמן שאנחנו המשתמשים נשנה את ההרגלים של ספקיות הסלולר והרגולטור כך שישימו לב לצרכים שלנו לפני הצרכים שלהם.
