טובעים במספרים: כך נגמרו לנו המורים למדעים
המשכורות בהיי-טק שגבוהות פי חמישה, הדרישות המוגזמות שמבריחות סטודנטים להוראה, העלייה הרוסית שמכרה לנו אשליה: כבר לפני עשור הסתמן המחסור החמור במורים למדעים, אבל רק עכשיו, כששליש מהמורים למתמטיקה על סף פרישה, מישהו מתחיל לחשב את הנזק. "ייקח לנו שנים לתקן את זה"
ערן מאזור המרכז מגדיר את עצמו משוגע. "רק בודדים משוגעים כמוני", הוא מגדיל להעיד. טוב, הוא לא משוגע מהסוג הזה, אתם יודעים, אבל כשבכיסו תואר שני במתמטיקה ובפניו פתוחות אלף ואחת דלתות היי-טק, תודו שרק בחור מאוד לא-רציונלי או מאוד חדור ערכים יתמסר להוראת מתמטיקה מול עשרות תלמידים רעשניים ובלב כיתות לא-ממוזגות. "יש לי חיבור טוב לילדים, והוראה זה מקצוע שתמיד משך אותי", מספר גם אייל, דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן, אבל מודה: "הבעיה היא שאני צריך גם לפרנס משפחה ולעשות קניות בסופר, ואני לא רואה שום סיבה הגיונית לבזבז את החיים שלי על משכורות נמוכות וכיתות עם תנאים ירודים".
עוד בחדשות:
אירופה: הדרישה למדינה פלסטינית - לגיטימית
ארדואן בברכה לראש השנה: שנה טובה ובריאה
מחוסר דיור מת במאהל המחאה בכפר-סבא
נאבק לבד בחוטפים: הגיבור הישראלי ב-11/9
סיפורם של ערן ואייל הוא מעין מיקרו-קוסמוס של מערך לימודי המדעים בישראל, מערך שהפך בעשור האחרון למפלטם של "משוגעים להוראה" בלבד או של אמהות נשות היי-טק לשעבר, שמחפשות משרה נוחה שתאפשר להן לגדל את הילדים. הנתונים העגומים מלמדים שהסטודנטים המוצלחים בתארים המתקדמים בפיזיקה ובכימיה מעדיפים את האתגר של המחקר האקדמי או את הכסף של עולם העסקים, וכך חלה נסיגה משמעותית ברמת ההוראה של המדעים בישראל. רק לאחרונה פורסם ב-ynet כי בתי ספר רבים פתחו את שנת הלימודים עם מחסור חמור במורים עד שנאלצו לקלוט מורים חסרי הכשרה מקצועית כדי שיגישו תלמידים לבגרויות, וכי חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מספר הסטודנטים שנרשמו ללימודי הוראת המדעים זעום ביותר - כמה עשרות בודדות.
המצב החמור מכל הוא בתחום הפיזיקה. בשנה ב' של המסלול היוקרתי להוראת הפיזיקה במכללה האקדמית לחינוך "דוד ילין" בירושלים לומדים שני סטודנטים בלבד. "מוזר ללמוד שני סטודנטים לבד בכיתה. מצד אחד אנחנו מרגישים מיוחדים, אבל מצד שני לפעמים בלית ברירה מבטלים לנו קורסים או משלבים אותנו עם מגמות מדעיות אחרות", מספרת רותם אטיאס - שמהווה לבדה חצי מהסטודנטים בחוג. "אחרי הצבא החלטתי להשלים בגרויות, ופתאום גיליתי את האהבה שלי למתמטיקה ולפיזיקה. אני לא רוצה להיות פיזיקאית, אבל אני בטוחה שבתור מורה אני אהנה מהעבודה ואוכל לתרום תרומה משמעותית לתלמידים".
"לצערי עברנו מזמן את הקו האדום, וכשמנהלים לוקחים מורים לספרות ומשבצים אותם כמורים למתמטיקה, אז המשמעות היא שאנחנו ממש על סף התהום", אומרת ד"ר הגר גל, ראש המחלקה ללימודי מתמטיקה במכללה האקדמית לחינוך "דוד ילין" בירושלים. "בעבר היו לנו בכל מחזור כ-30 סטודנטים למתמטיקה, והשנה נרשמו ללימודים בקושי עשרה סטודנטים. לצערי מעמד המורים בישראל הוא נמוך מאוד, והצעירים המוכשרים מעדיפים שגשוג כלכלי ויוקרה חברתית. רק בודדים, אלה שיש להם ערכים עמוקים של תרומה לקהילה, מגיעים בסופו של דבר להוראה".
הרולטה הרוסית של המדעים
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי המצוקה החריפה בהוראת המדעים הייתה ידועה לכולם כבר בראשית שנות ה-2000, אך קובעי המדיניות החליטו כנראה להתעלם מהתחזיות הקודרות ולהעדיף לטמון את הראש בחול. על פי הנתונים, בשנת 2002 היו בישראל כ-23 אלף מורים, אך בעשור האחרון הייתה מגמה של ירידה חדה, והצפי הוא שבשנת 2012 ילמדו בתיכונים 19 אלף מורים בלבד. כשמתמקדים בהוראת המדעים מגלים שהתמונה מדאיגה וחמורה הרבה יותר: לפי נתוני הלמ"ס כשליש מכלל המורים למתמטיקה הם בני יותר מ-50, ומדי שנה נוטשים את המערכת כ-10% מהם. בנוסף במהלך העשור האחרון חלה ירידה של כ-30% במספר המורים החדשים למתמטיקה, כך שבשנת 2009 מספרם של הנוטשים היה גבוה ב-2% ממספרם של המצטרפים. עוד מתברר שכ-18% מהמורים למתמטיקה כלל אינם מתאימים להוראת מתמטיקה, שכן אין ברשותם תעודת הוראה או תואר אקדמי במדעים מדויקים.
גורם במערכת החינוך התייחס לנתונים ואמר כי במהלך שנות ה-90 יצרה העלייה מברית המועצות אשליה שהביקוש להוראה גדל, שכן בבת אחת הצטרפו למערכת החינוך אלפי מורים למדע. "למעשה זו הייתה אחיזת עיניים שאפשרה למערכת להדחיק את הבעיה למשך עשרים שנה ולהאמין שהכל בסדר, אבל עכשיו, כשרב המורים יוצאים לפנסיה, מתברר שנותרנו ללא עתודה של מורים מקצועיים. התוצאה היא שרמת ההוראה ירדה פלאים".
דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה שפורסם השנה קובע כי המצוקה אינה מתבטאת רק במספר הסטודנטים הלומדים מתמטיקה, אלא גם - ובעיקר - באיכותם. לפי הדו"ח, רמת המתמטיקה הנלמדת בבתי הספר התיכונים נמוכה מדי, וכתוצאה מכך רבים מהסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה נוטשים את הלימודים כבר במהלך השנה הראשונה בשל אי-התאמה. "אין ספק שהמדינה נרדמה בשמירה, ולצערי אני לא רואה באופק שום אדם בדמותו של בן-גוריון שיוכל לקבל החלטות קשות וגורליות בנוגע לעתידו של החינוך בישראל", הוסיפה ד"ר גל. "צריך להבין שתהליך הכשרה של מורים אורך ארבע שנים לפחות, והמשמעות היא שגם אם נעשה מחר מהפכה, השינוי יורגש - אם בכלל - רק בעוד חמש שנים".
"תמיד מדברים על השיעורים הפרטיים בהקשר של העלות הכספית עבור ההורים, אבל צריך להגיד את האמת - מבחינתנו זו השלמת הכנסה לכל דבר", מוסיף ערן, אותו מורה למתמטיקה מאזור המרכז. "אני מלמד כבר שמונה שנים במערכת, ולצערי גם אחרי 'המהפכה' ותוספות השכר של רפורמת 'עוז לתמורה', השכר שלי יגיע רק לעשרת אלפים שקל ברוטו. אין ספק שמדובר בשכר זעום לעומת האפשרויות האחרות שיש לי במשק. למזלי אני עדיין רווק ויכול להמשיך לעסוק במה שאני אוהב, אבל אם היו לי ילדים והייתי צריך לשלם לגן ולמטפלת, אז מהר מאוד הייתי עוזב את ההוראה".
פרדוקס התואר השני: תלמד יותר, תמצא מקום אחר
לדברי ערן, הגיע הזמן שבמשרד החינוך יבינו שהדרישה מהמורים למדעים להיות בעלי תארים אקדמיים מתקדמים היא בעוכרי המערכת, משום שברגע שהמורים הפוטנציאליים מנסים לעמוד בדרישות הללו ומשלימים תואר שני בפיזיקה או בכימיה - נפתח בפניהם עולם חדש של אפשרויות תעסוקה והם מתרחקים מההוראה. "המקצועיות חשובה, אבל המתמטיקה בתיכונים היא לא מתמטיקה של תואר שני, ולכן צריך לשים דגש על יכולות ההוראה ועל הידע האקדמי", הוסיף.
גורם בכיר בלימודי המדעים בישראל מסביר כי לאורך השנים נוצר מעין מעגל שלילי שמזין את המערכת וגורם נזקים עצומים לתפקודה. לדבריו, כיוון שמרבית המתמטיקאים והפיזיקאים פונים להיי-טק ולא להוראה, נוצר מצב שבו כבר בחטיבות הביניים מנהלים בבתי הספר נאלצים להתפשר על איכות המורים כדי "לסתום חורים", ולהפקיד את הוראת המדעים בידי מורים שאינם מתאימים לתפקיד. "לרוב המנהלים פונים לדרך הקלה ומשבצים את המורות לביולוגיה גם להוראת פיזיקה וכימיה, כי לכאורה הן באות מתחום המדע, אבל הבעיה היא שמדובר בתחומים שונים לחלוטין, וכך התלמידים מגיעים לתיכון עם ידע רב בביולוגיה אבל ידע אפסי בתחומי המדע האחרים", מסביר אותו גורם. "בתיכון המגמה מחריפה כי כשאותם תלמידים מתבקשים לבחור מגמה הם מעדיפים לעשות חמש יחידות בביולוגיה או לפנות לתחומי דעת אחרים, ולוותר על לימודי הפיזיקה והכימיה שאותם הם מעולם לא למדו באופן יסודי".
את התוכנית של משרד החינוך לעשות הסבה לאקדמאים המעוניינים להפוך למורים מדמה אותו גורם לטיפול ברגל שבורה בעזרת פלסטר. "ברוב המקרים האקדמאים ואנשי הקבע מגיעים להוראה מהסיבות הלא נכונות. הוראה היא לא רק ידע תיאורטי, אלא בעיקר יכולת לעבוד עם תלמידים, ולכן אנחנו צריכים מורים שהמקצוע שלהם הוא הוראה, ולא כאלה שפוטרו מהיי-טק או יצאו לפנסיה מהצבא ומשעמם להם עכשיו בבית. זה נכון שבתוך קבוצת ההסבה יש גם קבוצה איכותית של מורים שהגשימה חלום ועברה להוראה, אבל זו קבוצה שולית, והניסיון מלמד אותנו שבמרבית המקרים המפגש עם התלמידים בכיתות הוא כל כך טראומתי עבורם עד שהם מחפשים את ההזדמנות הראשונה לברוח בחזרה להיי-טק או לתחומים אחרים".
פרופ' רון אהרוני מהפקולטה למתמטיקה בטכניון טוען כי מדובר בבעיה כלל-עולמית, וכי ברגע שאדם יכול לקבל משכורת גדולה פי חמישה בהיי-טק אין שום סיבה רציונאלית שהוא יעדיף להתמסר למקצוע תובעני ושוחק כמו הוראה. "בארץ טוענים שההשקעה בחינוך היא גדולה, אבל למעשה מדובר בעיוות שכן יחסית למדינות המערב מספר התלמידים בישראל הוא גבוה, ולכן ההוצאה הכללית על חינוך היא גבוהה. כשבוחנים את ההוצאה פר-תלמיד מתברר שההשקעה בישראל היא בערך כמחצית ממה שמקובל במערב". הוא מציין כי בפינלנד למשל משכורות המורים גבוהות מאוד, ומאפשרות למדינה לערוך מיון בררני ביותר של סטודנטים להוראה. "אצלנו המצב הפוך - איכות הסטודנטים שפונים להוראה היא נמוכה, ואין לנו כל יכולת לסנן".
המורים למדעים שווים יותר
גם ב"אקדמיה הישראלית למדעים" ערים למצוקה הקשה. לבקשתו של מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, הוקמה לפני כשנה ועדה מיוחדת שמטרתה לדון במציאת פתרונות לנושא. בראש הוועדה עומד נשיאה לשעבר של האוניברסיטה העברית פרופ' חנוך גוטפרוינד, והיא צפויה להגיש את המלצותיה בעוד כחצי שנה. "המצב בעייתי מאוד,
וברור שיש לכך השלכה ישירה על הישגי התלמידים בבגרויות במדעים", אומר פרופ' גוטפרוינד. "אנחנו מתכוונים לדון בכל הסוגיות הקשורות להכשרת המורה, בתקווה שנוכל להביא לשיפור במעמדו החברתי ולהעלאת קרנה של ההוראה".
ד"ר עמנואל תמיר, רכז אקדמי במכללה להכשרת מורים "אוהלו", טוען שכדי לצמצם את הבעיה על מדינת ישראל להכריז על פרויקט לאומי ארוך-טווח שלפיו יינתנו תמריצים ומענקים לחברות הגדולות במשק, כך שהן יעודדו את המדענים ואנשי ההיי-טק לעבוד יום או יומיים בשבוע גם בהוראה. "מדובר בכוח אדם איכותי שברגע שבמסגרת הגדרת התפקיד שלו יהיה דגש גם על הוראה בקהילה, כך לפחות ניתן יהיה להגדיל את מצבת כוח האדם ולבנות שלד של אקדמאים בעלי זיקה להוראה", אומר ד"ר תמיר. "בתוך כך גם מערכת החינוך חייבת מצדה לעשות את ההתאמה המתבקשת ולהבין שלאור המצוקה, יש להתייחס באופן ורסטילי לנושא של הכשרת עובדי הוראה, ולעודד יצירה של משרות חלקיות לצד יצירת סביבת עבודה אטרקטיבית שתתרום להעלאת קרנה של ההוראה".
לדברי ד"ר תמיר, יש גם להעלות באופן דיפרנציאלי את שכרם של המורים למדעים מדויקים, ולנסות להשוותן לשכר המקובל בקרב אנשים בעלי כישורים דומים לשלהם במגזר
הפרטי. "עם זאת, מדובר בהצעה שיש לשקול אותה בכובד ראש, שכן בטווח הקצר זה עלול להועיל אבל בטווח הארוך עלולות להיווצר תחושות של תסכול ומרמור בקרב המורים בתחומי דעת אחרים, שיחושו בוודאי מקופחים וייפלטו מהמערכת", הדגיש.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "במהלך השנתיים האחרונות מוביל המשרד כיעד מרכזי את קידום מקצועות המדעים. בתוך כך, הקצה המשרד במהלך השנתיים האחרונות תוספת של אלפי שעות לימוד לטובת תגבור לימודי המדעים וכן תוספת תקציב לטובת השתלמויות והדרכות מורים בתחום זה בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים. כמו כן, במקביל להסבות המקצועיות שעורך המשרד בשנתיים האחרונות למהנדסים ואנשי היי-טק לטובת הוראת מקצועות המדעים, המשרד החליט למקצע את המורים אשר מלמדים את מקצועות המדעים בבתי הספר היסודיים. בעניין זה יודגש כי מדובר בהכשרה של מורים המלמדים את המקצוע".
לפנייה לכתב/ת 
