פוליסות אבודות: הביטוח לא חייב לגלות שבוטחת

בימים אלה, כולנו נושאים תפילה כי השנה הבאה תבוא עלינו לטובה ולא נזדקק לתאגידי הביטוח. אולם על כל צרה שלא תבוא, רצוי לדעת כי קיים סיכוי טוב שאי שם, באחד ממרתפי תאגידי הביטוח, מונחת פוליסת ביטוח עלומה שיכולה להיות לנו לעזר.

• חדש בחברות הביטוח: מלכודת "הנהג העיקרי"
• פתרון האוצר לפוליסות מקפחות: ישווקו ללא אישור
• לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות
  

מדוע בכלל אנו זקוקים לתאגידי הביטוח?

למעשה המדינה הייתה צריכה לדאוג לנו. הרי המרכיב המרכזי בכל חברה הוא הערבות ההדדית. אולם אם ייפול עלינו אסון, נגלה מהר מאוד שבמדינת ישראל אין ערבות הדדית.

המשטרה לא תמיד עוסקת בהגנת גופנו ורכושנו. אם נחנה על "אדום לבן" נקבל דו"ח תוך 5 דקות. אך אם מישהו יגנוב את מכוניתנו, במקרים רבים חבל אפילו על עלות השיחה למוקד 100.

משרד הבריאות צמצם את סל הבריאות וגם מה שניתן בסל ניתן ברמה נמוכה.

משרד הרווחה לא מספק טיפול סיעודי.

קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי אינה מאפשרת קיום בכבוד.

אז מי אמור לדאוג לנו?

המדינה הפריטה את הערבות ההדדית לידי תאגידי ביטוח פרטיים. למעלה מ-20% ממה שאנו מרוויחים מידי חודש, אנו מעבירים לתאגידי הביטוח והם אמורים לדאוג לעתידנו.

והם דואגים לעתידנו?

לא. הם רק דואגים להרוויח מהדאגה לעתידנו. בעידוד הממשלה, שוק הבטוח הפך לשוק ריכוזי. 5 תאגידי ביטוח שולטים ב- 96% מהשוק ובתאגידים אלה שולטים הטייקונים. הם חותכים מהפרמיות שלנו קופון בסך 20 מיליארד שקל בכל שנה, שולטים במאות מיליארדים מכספי הפנסיה שלנו ולעתים משתמשים בהם גם כמינוף לעסקיהם הפרטיים.

האם פציעה במכון מכוסה בביטוח?(צילום: סי די בנק)

וכדי להרוויח יותר, הם מנהיגים מדיניות תביעות אכזרית ללא חמלה. בין השאר, כשנופלת עלינו צרה, הם לא עושים דבר כדי להודיע לנו כי קיימת אצלם פוליסה, שנרכשה לפני שנים רבות על ידינו או על ידי יקירנו שנפטר, או שנרכשה עבורנו ומכספנו על ידי גוף עמו היינו קשורים.

התלמיד נפגע. איש לא סיפר להורים כי קיים ביטוח והתלמיד איבד את זכויותיו

תלמיד תיכון נפגע בתאונה בעת משחק עם חבריו בבית הספר. הוא נותר עם נכות קשה. למרות נכותו, הוא התגייס לצה"ל. זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא, גילה באקראי כי התלמידים במדינת ישראל מבוטחים בביטוח חובה, ביטוח שהתשלום עליו נכפה בחוק על ההורים. הביטוח מכסה את התלמידים משך 24 שעות ביממה בכל ימות השבוע, מפני כל תאונה, בכל מקום בארץ ובעולם.

אולם כאשר פנה בתביעה לחברת הביטוח, הסתבר לחייל המשתחרר כי תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח לתלמידים מסתיימת בגיל 21 (תקופת ההתיישנות בביטוח היא מקוצרת, שלוש שנים בלבד. מאחר ומדובר בקטין, מתחילים לספור את 3 השנים מיום שהגיע לגיל 18. לכן תקופת התיישנות מסתיימת בגיל 21) בית המשפט דחה את תביעתו ונזף בו על שלא פנה קודם לכן לעורך דין כדי לברר את זכויותיו.

האם בית הספר ותאגיד הביטוח לא היו חייבים להודיע להורי התלמיד כי עומד לרשותם ביטוח?

למרבה הצער, אין חוק ואין פסק דין הקובעים כי מי שיודע על ביטוח חייב להודיע על קיומו למבוטחים או לנפגעים. חובה זו לא מוטלת אפילו על חברת ביטוח היודעת כי המבוטח שלה נפגע. לא זו אף זו: אם משפחתו של אדם שנפטר מצליחה לאתר רק פוליסה אחת והיא פונה לחברת ביטוח, זו האחרונה לא חייבת להודיע לו כי קיימת אצלה פוליסה נוספת.

אפילו אם המבוטח תובע רק על רכיב אחד מתוך פוליסה, כמו אובדן כושר עבודה וחברת הביטוח יודעת כי מגיע לו כסף עבור רכיב אחר באותה פוליסה, כמו נכות מתאונה, לא מוטלת עליה חובה להודיע זאת למבוטח. יש שופטים שהביעו את דעתם כי תאגידי הביטוח לא חייבים להתנהג אל מבוטחיהם, שפרנסו אותם משך שנים, כמו מלאכים. במילים אחרות, מותר להם להתנהג אלינו כמו זאבים וכך הם באמת נוהגים.

איך מאתרים ביטוחים?

למרבה הצער, אין מאגר מידע מרכזי אחד שאליו אנו האזרחים יכולים לפנות כדי לברר על קיומו של ביטוח. לכן אין מנוס מעבודת בילוש. מתחילים בבדיקה יסודית בניירת שבבית. מחפשים בדואר שהמבוטח קיבל. חברות הביטוח חייבות לשלוח בדואר דיווחים תקופתיים על פוליסות ביטוח. בדיווחים אלה מופיעים הכיסויים שהמבוטח רכש.

חשוב לפנות גם לסוכן הביטוח של המבוטח ולבקש את כל הפוליסות. גם אצל רואה החשבון של המבוטח יש לעיתים קבלות על תשלום פרמיות שמהן ניתן לעלות על ביטוחים. בביטוחי עסק ובביטוחי דירה למשל לעובדי מדינה, מצוי לעיתים כיסוי למוות, מחלות, נכות ותאונות, גם כשהם לא התרחשו בבית.

עובד נפגע מחוץ למקום עבודתו האם יש לו ביטוח?

החל משנת 2008 חייב כל מעביד, ללא יוצא מן הכלל, כולל מי שמעסיק עובדת במשק בית, לרכוש עבור העובד ביטוח פנסיוני. ביטוח זה כולל ביטוח מפני מוות ונכות. הביטוח מכסה מוות ונכות גם אם אלה לא נגרמו בעבודה.

ומה אם המעביד לא רכש ביטוח פנסיוני?

הוא חייב לשלם לעובד שנפגע, או לשאירים של העובד תגמולי ביטוח כאילו המעביד הוא חברת ביטוח ואפילו אם הנכות או המוות נגרמו ללא קשר לעבודה.

במקומות עבודה רבים המעביד ולעתים וועד העובדים רוכשים לטובת העובד ושאיריו ביטוחים נוספים, מעבר לביטוח הפנסיוני. כמו ביטוחי תאונות שנרכשים בחברת החשמל, עיריית תל אביב וברשויות אחרות גם עבור בן הזוג של העובד מבוטח.

ניתן לברר זאת מבדיקת ההפרשות לביטוח ולפנסיה בתלוש המשכורת וכן באגף כוח אדם (משאבי אנוש) של המעביד ובוועד העובדים. ביטוחים כאלה נעשים לדוגמא בעיריות, במשרדי ממשלה, בחברת החשמל, בתעשייה הצבאית, בתעשייה האווירית, ברפא"ל ובתאגידים גדולים כמו אלביט.

אדם הופך סיעודי, האם יש ביטוחים שבני המשפחה לא יודעים עליהם?

רוב תושבי המדינה, למעלה מארבעה מיליון תושבים מבוטחים בביטוחים סיעודיים. 3.5 מיליון חברי קופות החולים מבוטחים בביטוחי סיעוד קולקטיביים. חברי הכללית מבוטחים בחברת הביטוח הראל, חברי מכבי ולאומי מבוטחים בחברת הביטוח כלל, חברי קופת חולים מאוחדת מבוטחים בחברת הביטוח הפניקס.

עוד כחצי מיליון עובדים מבוטחים בפוליסות סיעודיות דרך ארגוני עובדים וארגונים סקטוריאליים: למשל, חברי הסתדרות המורים מבוטחים בחברת הביטוח הפניקס, חברי ארגון נכי צה"ל מבוטחים בחברת הביטוח הראל.

קרוב משפחה נפטר, האם ייתכן שיש ביטוח חיים שבני המשפחה לא יודעים עליו?

יש ביטוחי חיים קולקטיביים רבים בארגוני נכים, כמו נכי צה"ל, בארגוני גמלאים, באגודות ספורט. צריך לבדוק אם קרוב המשפחה היה חבר בארגון כזה ואם כן, לפנות אליהם ולבקש את הפוליסה.

אדם נפגע במכון כושר האם הוא מבוטח?

מועדוני כושר חייבים לרכוש עבור המנויים ביטוח חיים, נכות, אובדן כושר עבודה ואפילו ביטוח שיניים. על פי חוק הספורט מוטלת חובת ביטוח על אגודות ספורט, ארגוני ספורט התאחדות ואיגוד לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרות ספורט המאורגנת על ידם.

תלמיד נפגע בבית ספר האם הוא מבוטח?

כאמור בתחילת הכתבה, חוק חינוך חובה מטיל על הרשויות המקומיות חובה לבטח את כל התלמידים ומחייב את ההורים לשלם עבור ביטוח זה. הביטוח הזה תקף בלי שום קשר לפעילות של התלמיד בבית הספר, בכל מקום בארץ ובעולם, 24 שעות ביממה ובכל ימות השבוע.

פגיעה בתאונת דרכים, האם הנפגע מבוטח?

בוודאי. באופן אוטומטי. כל מי שנפגע בתאונת דרכים מבוטח מפני נזקי גוף, גם אם הוא אשם בתאונה. החוק מטיל על בעל הרכב, או המחזיק ברכב, או הנוהג ברכב, חובה לרכוש פוליסה המכסה את אחריותם המוחלטת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כדי שלנפגעי הגוף יהיה ממי לגבות את הפיצויים. הפרת חובת הביטוח גוררת סנקציות פליליות ואזרחיות. מדובר בביטוח כפוי. לכן נהוג לקרוא לו "ביטוח חובה".

ואם המשתמש ברכב לא רכש ביטוח?

קיימת קרן ממשלתית בשם קרנית, המבטחת את הנוסעים והולכי הרגל שנפגעו מרכב ללא ביטוח. גם ביטוח זה אינו בחינם. אנו משלמים עבורו במסגרת ביטוח רכב החובה.

מה עם ביטוח נסיעות לחו"ל?

כאן אין לשכוח את ביטוחי הנסיעות לחו"ל הנרכשים בכספנו על ידי חברות כרטיסי האשראי, בתנאי שנפעיל אותם לפני היציאה על ידי התקשרות לחברת כרטיסי האשראי.

מקומות נוספים בהם ייתכן כי קיים ביטוח.

מי שנפגע בספינת שיט נהנה מביטוח שהחוק מחייב את מפעיל האנייה לרכוש עבור הנוסעים. קיימים גם ביטוחי חיים ונכות בקרנות פנסיה, בקופות גמל, בחשבונות בנקים מסוימים.

יש לזכור גם את הביטוחים משלימים שקיימים בקופות החולים. כמו כן מי שנטל משכנתא, רצוי שידע כי קיימים כיסויים ביטוחיים בבנקים למשכנתאות: ביטוח חיים ללווים ולערבים. לעיתים גם ביטוחי אובדן כושר לעבודה. כמו כן הבנקים רוכשים, מכספי הלווים, ביטוח למבנה הדירה.

הרשימה שהובאה אינה ממצה. בכל מקרה, רצוי לפנות למומחים בתחום הביטוח כדי לוודא אפשרות לקיומו של ביטוח. צריך רק להיזהר ולדעת שברוב הביטוחים האלה ישנה תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים. בתי המשפט לא מקבלים את הטענה שלא ידענו על הביטוחים.

מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום התאונה או אבחון המחלה (ולעיתים גם לפני כן, גם כאן קיימת מחלוקת בפסיקה) ומסתיים בתום 3 שנים. ושוב, שתהיה שנה טובה ורק שלא תזדקקו לתאגידי הביטוח.